סלפי ממרחק של 131 אלף ק"מ: צפו בתמונות החדשות מהחללית הישראלית

סלפי ממרחק של 265 אלף ק"מ מכדור הארץ(צילום: spaceIL והתעשייה האווירית)

דגל ישראל וכדור הארץ ברקע, ישראל ממרחק של 131 אלף ק"מ - אלו רק שתיים מהתמונות שצילמה החללית הישראלית "בראשית", שעושה את דרכה לירח. בנוסף פורסם גם סרטון וידיאו שצילמה החללית של עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית.

סלפי במרחק של 131 אלף ק"מ מכדור הארץ(צילום: spaceIL והתעשייה האווירית)

נקודה קטנה על המפה. ישראל מסומנת בחץ, בתמונה שצולמה ממרחק של 131 אלף ק"מ(צילום: spaceIL והתעשייה האווירית)

כדור הארץ ממרחק של 15 אלף ק"מ(צילום: spaceIL והתעשייה האווירית)

החללית מקיפה למעשה את כדור הארץ במסלולים אליפטיים ובסך הכל תעבור כ-6 מיליון ק"מ במסעה, למרות שהמרחק מכדור הארץ לירח הוא כ-384,000 ק"מ בממוצע (משתנה בין 356,000 ל-406,000 בגלל מסלולו האליפטי של הירח סביבנו). למעשה, זהו המסלול הארוך ביותר שנעשה אי פעם לנחיתה על הירח. הסיבה למסלול הארוך כל כך היא שימוש בכוח המשיכה של כדור הארץ על מנת להאיץ אותה מהר יותר ורחוק יותר, ששווה לא מעט חיסכון בדלק.

החללית, דגל ישראל וכדור הארץ בתמונה שפורסמה ב-5 במרץ(צילום: spaceIL והתעשייה האווירית)

בשלב מסוים תגביה החללית את מסלולה סביב כדור הארץ, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. מהרגע שהחללית תתחיל את מסלולה סביב הירח, היא תקיף אותו עד שיגיע הרגע הנכון לנחיתה. השלב הזה אמור להתבצע ביום חמישי הבא ה-4 באפריל.

תהליך הנחיתה ב-11 באפריל ימשך 20 דקות והוא מתבצע בצורה אוטונומית על בסיס תוכנת בקרה וניווט שפותחה על יד מהנדסי SpaceIL והתעשייה האווירית. על מנת לנחות, יש להאט את המהירות האופקית יחסית לקרקע ולאחר מכן לבלום את המהירות האנכית. החללית משתמשת בחיישנים שונים למדידת מיקומה וגובהה ביחס לפני הירח. לצוות הקרקע לא תהיה אפשרות להתערבות במהלך הנחיתה.