ניצחון טכני: אומת הסטארט-אפ מתכוננת לאירוויזיון
בפעם הראשונה בהיסטוריה של תחרות השירים הוותיקה יתקיים האקתון שמוקדש לחדשנות טכנולוגית בחוויית הצפייה. "זה מסוג הדברים שיכלו לקרות רק בסטארט-אפ ניישן", אומרים היזמים. ההרשמה, אגב, עדיין פתוחה
במשך למעלה מ-60 שנות קיומה של תחרות האירוויזיון, היא עברה תהפוכות משמעותיות: מדינות שנוספו ופרשו, סגנונות מוזיקה שהלכו והשתנו, אופנות שהוגדרו מחדש וגם הפוליטיקה שלא באמת מצליחה להישאר מחוץ לתמונה. רק שני דברים נשארו עקביים: האשמת המדינות שבחרו שלא להעניק לישראל את הדוז פואה באנטישמיות סמויה, ואופן הצפייה - מול הטלוויזיה, בסלון הביתי. עכשיו כשהאירוויזיון מגיע לאומת הסטארט-אפ, הכל עומד להשתנות.
אירוע הפתיחה. האקתון האירוויזיון הראשון(צילום: חנן בר אסולין)
בפעם הראשונה בהיסטוריה של תחרות האירוויזיון - היא מלווה בהאקתון (הלחם של האקינג ומרתון) שנועד להציע פתרונות טכנולוגיים אמיתיים לשני אתגרים מרכזיים: הראשון הוא אתגר הנגישות - והוא נועד לאפשר לכמה שיותר אוכלוסיות של בעלי מוגבלויות להתחבר לצפייה בתחרות, והשני הוא אתגר השידור החי, שנועד להציג חדשנות אמיתית במסגרת הצפייה בתחרות הוותיקה, ולשמור את הצופים משולהבים ומרותקים למסך - אבל לא בהכרח זה של הטלוויזיה.
"זה מסוג הדברים שיכלו לקרות רק בסטארט-אפ ניישן", מסבירים דביר צנוע ותומר וינשטיין, מייסדי BLEE העוסקת בהפקה של האקתונים ויוזמי האקתון האירוויזיון, שנקרא בפשטות EuroHack. "אנחנו רוצים שזה יהיה רגע היסטורי שיתחיל מסורת גם בתחרויות הבאות".
היורוהאק אומנם התחיל כיוזמה שלהם, אבל די מהר סחף התעניינות רחבה ומצא שותפים לעשייה, בהם חברת MyHaritage, תאגיד השידור כאן, איגוד השידור האירופי, רשות החדשנות ומועדון החובבים הבינלאומי של האירוויזיון. השותפה הטכנולוגית המרכזית היא חברת מיקרוסופט, שגם מארחת את ההאקתון במשרדי הריאקטור החדש שלה בתל-אביב, אבל בעיקר מספקת ליזמים גישה ישירה לארגז הכלים הטכני שלה, כולל גישה ל-API רלוונטיים ואפילו לקסדת המציאות המעורבת שלה.
בניגוד להאקתונים אחרים, יש כאן דחף מאוד גדול לסיים את התחרות עם מוצרים בשלים. "אם מישהו יוכל לפתח פתרון שיודע לתאר לאנשים עם לקויות ראייה מה קורה על הבמה בזמן אמת ובמהלך השיר - מבחינתנו זה ניצחון", אומר וינשטיין. גם אתגר השידור החי פתוח לפרשנות ויכלול לכלול פתרונות כמו תצוגה של סטטיסטיקות בזמן אמת במהלך הביצועים, שילוב של מציאות רבודה (AR) ויכולת לתקשר עם צופים אחרים.
רוצים שתצא מפה בשורה. דביר צנוע ותומר וינשטיין(צילום: חנן בר אסולין)
"זו הזדמנות מיוחדת", אומר צנוע, "חוץ מהחשיפה המקומית הרחבה יש פה גם חשיפה בינלאומית מאוד גדולה. החיבור הזה לאיגוד השידור האירופי מאפשר ליזמים להגיע להמון לקוחות פוטנציאליים. אז בשביל מי שרוצים להתעסק בפתרונות להנגשה של צפייה או בפתרונות לשידורים חיים - זה גן-עדן. אנחנו רוצים שתצא מפה בשורה: שיש אפשרות לעשות את האירוויזיון הזה הרבה יותר מגניב ומעניין ממה שהוא היום".
לאירוע הפתיחה של ההאקתון שנערך השבוע, הגיעו למעלה מ-70 מפתחים, אנשי מוצר, מעצבי חוויית משתמש ומנהלי פרויקטים ממגוון רחב של אוכלוסיות. קבוצה של נערות לצד קבוצה של מוזיקאים, קבוצה שמייצגת סטארט-אפ קיים וקבוצה של דוקטורנטים. לא כולם מחוברים בוורידים לתחרות השירה, ולראייה - השיר של קובי מרימי, שהושמע בפתיחת הערב, לא בדיוק סחף התלהבות גדולה מצד הקהל. לעומת זאת הדגמה של כלי הווידאו אינדקסר של מיקרוסופט, שמסוגל לשלוף תובנות מקיפות מקטעי וידאו באופן מיידי, הצליח להסעיר הרבה יותר.
היורוהאק יתקיים בתאריכים 4-5 באפריל, וההרשמה אליו עדיין פתוחה. הקבוצות השונות יקבלו גישה לטכנולוגיה של מיקרוסופט, למנטורים הרלוונטיים לאתגרים השונים וגם להדרכה על הצגת המוצר שלהם מול קהל השופטים. כמיטב המסורת ההאקתונית, הם יקבלו גם פינוקים שיעזרו לשמור אותם ערים במשך 24 שעות התחרות. שלושת המקומות הראשונים יזכו לכרטיסים לאירוויזיון, אבל בעיקר - להזדמנות לפגישות המשך עם נציגי איגוד השידור האירופי ונציגי תאגיד השידור כאן.
להרשמה להאקתון לחצו כאן
מומלצים
