יישוב יהודי מתקופת החשמונאים נחשף בדרום י-ם

שרידים של יישוב יהודי כפרי מימי החשמונאים, לפני כ-2,000 שנה, נחשפו בחודשים האחרונים במהלך חפירות בשכונת שרפאת בדרום ירושלים. החפירות, שנערכו על ידי רשות העתיקות, התבצעו במהלך עבודות לבניית בית ספר עירוני במימון חברת "מוריה" ועיריית ירושלים.

אתר החפירה הארכיאולוגית בשראפת(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)

אחוזת הקבר המפוארת מתקופת בית שני(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

באתר התגלו גת גדולה לייצור יין ובה שברים של קנקנים, מערת קולומבריום (שובך יונים) גדולה, בית בד לייצור שמן, מקווה טהרה גדול - שמצטרף למקווה אחר שזוהה במקום בעבר, בור מים ומערות. בשלב מאוחר יותר נהרסו המבנים שהיו ביישוב, ואבניהם נלקחו מהאתר לצורך שימוש חוזר.

גולת הכותרת בחפירה היא אחוזת קבר מפוארת, שכללה פרוזדור שהוביל לחצר גדולה חצובה בסלע ומוקפת בספסל. בחזית נחצב פתח למערת הקבורה. כמקובל במערות קבורה יהודיות בימי הבית השני, מערה זו כללה מספר חדרים, ובכתליה נחצבו כוכי קבורה מאורכים שבהן הונחו גופות הנפטרים. לאחר תיעוד המערה על ידי הארכיאולוגים, היא נאטמה לבקשתם של גורמים רבניים, כדי למנוע חילול עתידי של הקבר.

שובך היונים שנתגלה(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)

שובך היונים שנתגלה(צילום: שי הלוי, רשות העתיקות)

אחוזת הקבר המפוארת מתקופת בית שני(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

אחוזת הקבר המפוארת מתקופת בית שני(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

יעקב ביליג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, אמר: "נראה שנקברו כאן בני משפחה אמידים או חשובים בתקופה החשמונאית. אחוזת הקבר שימשה לקבורת בני המשפחה במשך כמה דורות, כפי שהיה נהוג בעת ההיא".

במילויי העפר שכיסו את חצר המערה נמצאו אבני בניה גדולות, חלקן מעוצבות ומעוטרות במיטב הסגנון האדריכלי של ימי בית המקדש השני, אז חולקו סגנונות הבניה לסדרים אדריכליים. המיוחדת מבין הפריטים היא כותרת עמוד דמוית לב מהסדר הדורי, ובנוסף נמצאו גם מספר כרכובים מעוצבים. פריטי אבן אלה נדירים מאוד, והם שולבו בדרך כלל במבני פאר ובאחוזות הקבורה המפוארות של ירושלים, כגון זו של משפחת הכוהנים בני חזיר בקידרון, ובמספר קברים בשכונת סנהדריה בירושלים.

אחוזת הקבר המפוארת מתקופת בית שני(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

בית בד עתיק לייצור שמן.(צילום: יעקב ביליג, רשות העתיקות)

שטח החפירה הנוכחי מהווה, ככל הנראה, רק חלק קטן מיישוב קדום שהשתרע מדרום לאזור. החפירה חושפת אזור חקלאי כפרי, שבו עסקו, בין השאר, בייצור יין ושמן, ובגידול יונים. גידול היונים נעשה ב"קולומבריום" מתקן מיוחד שכדוגמתו נמצאו כמה עשרות גם בסביבות ירושלים.

ברשות העתיקות הסבירו כי בימי בית המקדש השני ובתקופות אחרות, גידול היונים היה ענף חקלאי מרכזי מכמה סיבות: היונים עצמן וכן הביצים שימשו למאכל, וידוע כי הובאו כקורבן לבית המקדש. בנוסף, לשלשת היונים שימשה כחומר דישון רב ערך, מאחר שהיא עשירה במינרלים ומתפרקת במהירות בקרקע, והיא שאפשרה את שגשוגם של מטעי הפרי וגנות הירק.