שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "לרופאים אסור להיכשל, אבל כאן זה מתהפך"
    מהיפוך אוטומטי של עוברים במצג עכוז עד לרובוטים שיסיעו מטופלים במסדרונות בית החולים: חממת החדשנות בבילינסון היא המקום שבו נולדים רעיונות שעשויים בעתיד לשנות את מערכת הבריאות. המנהל ד"ר ליאור פרל: "רק מתוך נסיונות כושלים אפשר לצמוח ולהגיע למחוזות שהם חדשניים"
    תעשיית החדשנות הרפואית בישראל נמצאת בקצב צמיחה מהיר ומרשים: החל מהנדסה ביו-רפואית, דרך מכשור רפואי מתקדם - כשישראל מובילה את העולם במספר הפטנטים לאדם, תחום ה-Health Care וגם שימוש בביג דאטה לאיבחון רפואי, כולם תחומים פורחים שהם תוצר של הרבה מאוד יכולות טכנולוגיות, חממות וכנסים. אבל הם גם תוצר של מערכת בריאות עמוסה בבעיות שזועקת לעוד ועוד פתרונות טכנולוגיים.

     

    טכנולוגיות ברפואה (אילוסטרציה: Shutterstock)
    חממה בהפוכה. חדשנות רפואית בישראל(אילוסטרציה: Shutterstock)

     

    מתוך הראייה הזו נחנכה חממת החדשנות של המרכז הרפואי רבין (בית החולים בילינסון), בניסיון לספק פתרונות חדשניים שצומחים מתוך השטח - מהקלינאים
    עצמם. "ישראל הרבה פעמים מביאה טכנולוגיות מהתחום הצבאי ומנסה להלביש עליהן פתרונות חדשים, אנחנו עושים את זה הפוך", מסביר ד"ר ליאור פרל, קרדיולוג ומנהל חממת החדשנות בבילינסון. "זה תהליך מתמשך שכולל הזדהות עמוקה בין הצוות למטופלים, ואיתור צרכים שאין להם מענה. אנחנו מאתרים צורך, מנסים להבין מי סובל? כמה חולים יש בשנה? למה זה גורם - האם למקרי מוות ותחלואה? אולי רק לבזבוז? רק אחרי שעונים על השאלות האלה אפשר להבין את הכיוון של הפיתוח. זה קונספט ייחודי ושונה בזירה הישראלית - של פיתוח מותאם אישית ופתרונות שמתחילים מאמפתיה".

     

    הבסיס האמפתי מצטרף לכך שהיזמים בחממה הם האנשים שעושים את העבודה היום-יומית בשטח, פוגשים את החולים ואת המקרים השונים ומשם מנסים להצמיח פתרונות. "חברי החממה הם קלינאים במשרה מלאה", אומר פרל. "לא יושבים אצלנו מהנדסים ואנשי פיתוח. במקומם יש כאן רופאות מצטיינות, אחים, חוקרים, מיילדות, טכנאי רנטגן מובילים, אנשי סיעוד וסניטרים. אנחנו מאמינים שלא ייתכן שהצעות לפתרונות יגיעו ממי שלא עוסק ברפואה, אז הכל מתחיל מהם, ואז מגיע שלב הליווי והפיתוח".

     

    פרל, קרדיולוג בן 42 מהוד השרון, הקים בשנת 2006 את עמותת "מרשם" בישראל - שניהלה מאז מאבקים מוצלחים לטובת אוכלוסיית הרופאים המתמחים. את הדרך שלו בחר להמשיך בהתמחות בקרדיולוגיה פולשנית (צנתורים בלשון העם) בסטנפורד, ומשם התקבל גם לתוכנית יוקרתית במרכז הביו-דיזיין (Bio Design) באוניברסיטה. אחרי שנתיים וחצי בעמק הסיליקון, החליט לייבא את הבשורה לישראל וקיבל עליו את ניהול חממת החדשנות של בילינסון, בתמיכה אדיבה של הנהלת בית החולים, עמותת הידידים ורשות המחקר.

     

    ד
    מתחילים מאמפתיה. ד"ר ליאור פרל(צילום: אסף דרורי)

     

    בניגוד לחממות אחרות - גם סל הפתרונות האפשריים אינו מוגבל. במקום להתמקד רק בתחום הביוטק או רק במכשור רפואי, בוחרים כאן להתמקד קודם כל בצורך קיים, ומשם להתחיל להניע את הגלגלים לכיוון הנכון. רשת התמיכה שמקבלים היזמים מתחילה מגישה למעבדות המחקר של בית החולים, אבל כוללת גם חיבור משמעותי לתעשייה: ייעוץ משפטי, חיבור למשאבים וגורמים כלכליים ואפילו לחברות טכנולוגיה דוגמת Oracle, Ness ו-DSPG שכבר נמצאות בשיתופי פעולה כאלה ואחרים עם החממה.

     

    "נעזר בתרגילים פסיכולוגיים" 

    אבל לדברי פרל, האתגרים האמיתיים בניהול חממה שכזו הם אחרים לגמרי. "יש כמה מחסומים שקיימים במעבר מתחום של טיפול בחולים לתחום של פיתוח טכנולוגי. הראשון הוא פסיכולוגי: כרופאות, אחים ואחיות או קלינאים - אסור לנו להיכשל. אין טעויות ברפואה, ואם יש - זה אסון. בגלל זה אנחנו נצמדים לפרוטוקולים ומשננים תהליכים. אבל ברגע שנכנסים לחממה כל זה מתהפך. אני נעזר בתרגילים פסיכולוגיים כדי לגרום לחברי החממה למצוא את הצד היצירתי שלהם ולאפשר להם לטעות. רק מתוך נסיונות כושלים אפשר לצמוח ולהגיע למחוזות שהם חדשניים וזה שינוי תפישה עמוק".

     

    האתגר השני הוא רגולטורי. "אם ניקח לדוגמה את תחום המכשור הרפואי, זה מסלול שהוא באמת קשה. מתחילים מגיוס הכספים שדורש זמן ותשומת לב, בניית הצוות, ואז מתחילים עם עניין הרגולציה, כשהמקבילה של זה בעולם היא תחום התעופה. באופן מסורתי - מכשור רפואי צריך לעבור דרך ניסויים בבעלי חיים, ואז בבני אדם, ואז ניסויים קליניים גדולים, זה תהליך ארוך ומייגע. אבל כשמגיעים לפתרון ולהצלחה - אין דבר גדול מזה. להגיע עם פתרון שהתחיל באיזה מוסך והיום מצליח לרפא מיליוני אנשים בעולם זה ההישג הכי ראוי".

     

    בילינסון. 40 רעיונות ויוזמות ()
    בילינסון. 40 רעיונות ויוזמות

     

    החממה שנחנכה לפני פחות מחודשיים, כבר מספקת כמה ניצנים של פיתוחים מעניינים. "פרופסור ערן הדר, מנהל יחידת אם וילד אצלנו, הביא אלינו לשולחן בעיה מאוד נפוצה ועתיקה: 3-4 אחוזים מהנשים בהיריון בשליש שלישי מגיעות עם מצג עכוז. זה מצב שבו העובר נמצא עם הישבן כלפי מטה במקו הפנים, ואז בעצם מתבצע ניסיון היפוך ידני על ידי הרופא. אבל בחצי מהמקרים הניסיון הזה נכשל, וגם כשהוא מצליח העובר חוזר ומתהפך. מצג עכוז מביא לניתוח קיסרי - כלומר, סיבוכים ועלויות, ולכך מצטרפת העובדה שאחרי קיסרי כבר אי אפשר ללדת לידה נרתיקית. אז ישבנו ועשינו סיעור מוחות ואנחנו מפתחים עכשיו אב-טיפוס של מכשיר אוטומטי להיפוך של עוברים.

     

    "יש לנו גם פרויקט שקשור בשיעור הדיוק של ביופסיית ריאה, שהתחיל מרופא ריאות בשם יבגני גרשמן. אנחנו מפתחים מערכת לניווט בתוך הריאה, כדי שהדקירה שנעשית בביופסיה לא תיעשה על עיוור כמו שקורה היום, באופן שמסכן את החולה ועשוי לגרום לנזק. אנחנו נמצאים כבר בשלב מתקדם ובניסוי אמיתי בבני-אדם. טכנאי רנטגן שלנו בשם ולרי ליטבק יזם פתרון נוסף שנוגע לתורים הארוכים. הרי הרבה מהזמן בבית החולים נשרף כי מחכים לסניטר. אז אנחנו מפתחים מערכת רובוטית שאפשר לשלוט בה מרחוק, שתסיע בצורה איטית ובטוחה את החולים בין המחלקות ותקצר את זמני ההמתנה. בסך הכל יש לנו משהו כמו 40 רעיונות ויוזמות בשלבים שונים, ורק התחלנו".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים