שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    חולשה בגפיים ואפילו נכות: הסיכונים בטיפולי כירופרקטיקה

    מחקר שנערך בבית החולים איכילוב קובע: "טיפול כירופרקטי לא מיומן עלול לגרום לסיבוכים נוירולוגיים קשים ולנכות". בין הסכנות: חולשה בגפיים, חוסר שליטה בסוגרים ועוד מצבים שמצריכים ניתוחים. הבעיה: משרד הבריאות לא קבע כללים למי מותר לעסוק במקצוע, ולצד כירופרקטורים מיומנים שלמדו שנים ארוכות ובאמת יכולים לעזור, יש שרלטנים שעלולים לגרום נזק בלתי הפיך

    מחקר ישראלי חדש מגלה שעשרות אנשים שסבלו מכאבים בעמוד השדרה הצווארי וטופלו על ידי כירופרקטורים, נשארו עם נזק נוירולוגי לצמיתות. אצל כעשרים מהם מידת הנזק הייתה כה חמורה שהם הפכו לנכים קשים.

      

    בראש המחקר, שנעשה ביחידה לעמוד שדרה במרכז הרפואי איכילוב, עמד מנהל היחידה, ד"ר צבי לידר. כן השתתפו בו ד"ר סלאמה חליל ושאר חברי צוות היחידה. חלק ממשתתפי המחקר סיפרו לאנשי הצוות מה גרם לבעיה הבריאותית, ואצל אחרים נבדקו הגיליונות הרפואיים שבהם מופיעה סיבת הפנייה לבית החולים.

       

    "כל הנבדקים הגיעו אלינו בעקבות נזק שנגרם להם כתוצאה מטיפול כירופרקטי שעברו", מספר ד"ר לידר, "מחציתם נאלצו לעבור ניתוח לתיקון או למזעור הנזק שנגרם להם, אבל כולם נותרו עם נזקים כרוניים לכל ימי חייהם, שמתבטאים בחולשה בשתיים או בארבע גפיים, בהפרעה בשליטה על הסוגרים, חולשה בכף היד ועוד".

     

    כירופרקטיקה (צילום: shutterstock)
    נזק נוירולוגי לצמיתות. בגלל הכירופרקטיקה(צילום: shutterstock)

     

    המחקר, שכותרתו המבהילה היא "טיפול כירופרקטי לא מיומן עלול לגרום לסיבוכים נוירולוגיים קשים ולנכות", פורסם במגזין הרפואי Israel Medical Association Journal, וממצאיו זכו להתעניינות ולתהודה בינלאומיים, למרות היקפו הלא־גדול.

      

    קיראו עוד

    כירופרקט עד הבית: 5 תרגילי מניעה לכאב גב

    כירופרקטיקה: כשאין פיקוח, מספר השרלטנים בעלייה

     

    "מאז הטיפול מצבי הולך ומחמיר"

    עמית שריקי יסכים עם כל מילה. הוא עבר טיפול כירופרקטי ומספר שמאז איכות חייו נמצאת בצלילה מתמדת. שריקי (39), שעובד בתחום המחשבים, הגיע לכירופרקטור בשנת 2014. "בעיה עצבית שממנה סבלתי בשנים האחרונות והתבטאה בכאב מעל הברך הלכה והחמירה. הרופא המייעץ במרכז לטיפולים אלטרנטיביים של קופת החולים המליץ לי על טיפול משולב: דיקור וכירופרקטיקה", הוא מספר. "עברתי שמונה טיפולים כאלה, כשבכל אחד מהם הכירופרקטור הקפיד לסובב לי את הצוואר. האמת שלא הבנתי מה הקשר בין בעיה באזור הברך לצוואר, אבל סמכתי עליו כי הוא איש המקצוע".

      

    בטיפול השמיני, מספר שריקי, בשעה שהמטפל סובב את ראשו לשמאל, הוא חש כאב חד ופתאומי בצוואר. "זה היה באחד הקנאקים שהוא עשה לי. פתאום הרגשתי דקירה ומשהו חורק בצוואר ובעורף. כבר באותו ערב התחילו תופעות מוזרות באוזניים. כשפיהקתי ובלעתי כאב לי, וגם שמעתי רחש של בועות באוזניים. אחרי זמן קצר נוספו גם לחצים באוזניים".

      

    למחרת התעורר שריקי עם עורף נפוח וכאוב ומיהר לרופאת המשפחה, שהפנתה אותו מיידית ל־CT צוואר, שיצא תקין. "אבל בשלב הזה לא הייתי יכול לסמוך על תוצאת ההדמיה כיון שהתחיל לי טשטוש בעין שמאל", הוא משחזר. לכירופרקטור הוא לא חזר. גם לא לחיים שהיו לו לפני שהתחיל בטיפול. "לא רק שלא השתקמתי, אלא שככל שחלף הזמן המצב הלך והחמיר. חייתי כמו על מטוס - עם תחושה קבועה של אוזניים סתומות. השיא היה כשהרעש באוזניים הפך לטנטון, שממשיך עד היום והורס לי את החיים".

      

    הטנטון - צפצופים בלתי פוסקים באוזניים - לא היה הסוף. שריקי החל לסבול גם מסחרחורות ומכאבי ראש. הוא נשלח לפסיכיאטרית שקבעה שהוא סובל מחרדה והמליצה על טיפול תרופתי. "ניסיתי להשתמש במספר תרופות פסיכיאטריות במינונים משתנים, עד שהבנתי שאיתן או בלעדיהן הטנטון כאן כדי להישאר, אז הפסקתי, לפחות שהגוף שלי יהיה נקי כימית", הוא מסביר.

     

    רק אחרי סבל ממושך, רופא מומחה לטנטון שבדק אותו קבע שהמקור לבעיה אינו באוזן, אלא ממקור צווארי. "בעקבות האבחנה שלו אני מתכנן לתבוע את הכירופרקטור ואת הקופה על הנזק הנורא שנגרם לי", הוא מספר.

      

    שריקי אינו היחיד. נכון לעכשיו מתבררות בבתי משפט ברחבי הארץ חמש תביעות רשלנות נגד כירופרקטורים שונים. אחד מהם הוא רופא שלמד את המקצוע בקורס מזורז.

     

    עמית שריקי (צילום: עמית שעל)
    עמית שריקי. איכות חייו נמצאת בצלילה מתמדת מאז הטיפול(צילום: עמית שעל)

      

    חובה להדגיש: מדובר בענף טיפולי מקצועי שנהוג ומוכר בעולם כבר עשרות שנים. אלפים רבים של אנשים טופלו בשיטה זו לשביעות רצונם המלאה. הכירופרקטיקה, שנכללת בשדה הנרחב של הרפואה האלטרנטיבית, מוגדרת על פי הגדרות בינלאומיות כ"מקצוע המאבחן ומטפל בהפרעות במערכת העצבית, בשרירים ובשלד". השם - כירו (ידיים) ופרקטיקה (עבודה), מתאר למעשה את פעולתם של הכירופרקטורים, שעובדים ידנית על הגוף תוך הפעלת כוח מבוקר ומניפולציות, בעיקר על חוליות.

      

    "מדובר במקצוע שנלמד שנים בבתי ספר מוכרים בעולם - ולצערי אף לא אחד מהם אינו בישראל", אומר ד"ר (בכירופרקטיקה) צחי כהן, נשיא האגודה הישראלית לכירופרקטיקה. "במהלך הלימודים הארוכים אנחנו לומדים אנטומיה, הכרת השלד, איך לאבחן מחלות מפרקים, איך לטפל, במי לטפל ועוד נושאים רבים".

      

    שוק פרוץ

    הבעיה הגדולה: המקצוע הזה לא זכה להכרה מצד משרד הבריאות ולכן לא נקטו סטנדרטים ברורים מי יכול לעסוק בו. כך התפתח שוק פרוץ, ללא כל פיקוח ובקרה, שבו ישנם מצד אחד כירופרקטורים מיומנים, אחראיים ומקצועיים שעובדים גם לצד רופאים, יודעים לפענח הדמיות ולהתאים את הטיפול הנכון - ומנגד, גם לא מעט שרלטנים וחובבנים שמוציאים שם רע לענף.

     

    כבר 24 שנים שהאיגוד מבקש הכרה ומשרד הבריאות לא מאפשר אותה. גם בג"ץ שהגישה האגודה נדחה בטענה שהמקצוע אינו נלמד בישראל, ולכן משרד הבריאות אינו יכול להסמיך את הכירופרקטורים.

     

    "חמור מזה", אומר נשיא האגודה, "ב־2010 עבר חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, שכלל גם אותנו, אבל משרד הבריאות, שאמור היה להקים ועדת הסדרה בשיתופנו, לא עשה את זה וכך נשארנו מחוץ להכרה. לפני שנה פנינו באמצעות עורך הדין של האגודה לאגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, וביקשנו לתת תוקף לחוק שנשאר על הנייר. התכנסה ועדה שכללה אורתופדים, כירופרקטורים ונציגי משרד הבריאות, אבל לפני שבועיים עודכנתי שהתהליך מופסק ואולי יתחדש ב־2020.

      

    "במצב זה, ואני אומר את זה בתסכול רב, ימשיך לפרוח השוק הפרוע, שכולל פחות או יותר את כל מי שמכתיר את עצמו ככירופרקטור מטעם עצמו, עם אפס הכשרה, מיומנות וניסיון, ומוציא לנו, המיומנים שיודעים ורוצים להעניק את הטיפול הטוב ביותר, שם רע", אומר ד"ר כהן.

      

    משרד הבריאות מכיר במקצועות הפיזיותרפיה, קלינאות התקשורת, הריפוי בעיסוק ובדיאטניות כמקצועות פרא־רפואיים, שאותם הוא מבקר ועליהם הוא מפקח. הכירופרקטיקה, כאמור, אינה נכללת ביניהם.

      

    "אני מעריך שבישראל מתבצעים 400,000־350,000 טיפולים בשנה. הם ניתנים על ידי 130 כירופרקטורים, שרק 78 מהם חברי האיגוד", מספר ד"ר כהן. "החברים באיגוד נושאים בתעודות המוכרות על ידי האיגוד העולמי לכירופרקטיקה, אבל כאמור, אין להן כל תקפות בישראל". לדבריו, מדובר במצב אבסורדי: מעמדו של מי שלמד שש שנים במוסד יוקרתי, התמחה והתמקצע, אינו שונה בישראל מזה של חובבן שסיים, אם בכלל למד משהו, קורס מזורז של כמה שבועות.

      

    העיתונאי תומר הדר (43) הוא אחד שחווה דווקא את הצד המקצועי והמועיל של הכירופרקטיקה. "הגעתי לכירופרקטור בעקבות פציעה שנגרמה לי בחדר כושר", הוא מספר. "התחלתי בפנייה לרופא, שהפנה לצילום רנטגן פשוט שבו התגלו בלטי דיסק. ככל שחלף הזמן התחילו לי מיגרנות וכאבי ידיים שהגיעו עד אובדן תחושה כמעט מלא. הייתי במצבים מביכים בעיקר סביב הצורך להתפנות. זה הלך ונהיה כמעט בלתי אפשרי".

      

    הדר טופל בנוגדי כאב חזקים, שמינונם הלך ועלה. כשמצבו הידרדר הוא כבר קיבל זריקות. "כשכבר לא הייתי יכול לדרוך על אחת מכפות הרגליים, חבר המליץ לי על כירופרקטור", מתאר הדר. "הגעתי אליו, והוא תישאל אותי במקצועיות ובסבלנות והתחיל לטפל בי פעם בשבוע. אחרי כחודש התחלתי לחוש הקלה וחצי שנה לא להאמין, חזרתי לתפקוד מלא כולל רכיבה על אופניים וריצה. את כל הטוב הזה אני משמר בטיפול חד־חודשי".

     

    כירופרקטיקה (צילום: shutterstock)
    אנשים רבים שהתנסו בטיפול כירופרקטי נרפאו, או שמצבם הוטב מאוד(צילום: shutterstock)

     

    הוטב לי

    גם קובי רודי (57) זכה בכירופרקטור מיומן. "סבלתי מפריצת דיסק שאובחנה ב־CT. כל כך סבלתי מכאב גב תחתון עד שהתקשיתי ללכת", הוא מספר. "הגעתי בתחילת הדרך לאורתופד, שצייד אותי במרשם תרופתי ובהפניה לפיזיותרפיה. עשיתי כמה טיפולים שלא שינו כלום במצבי ואז, על דעת עצמי, הגעתי לכירופרקטור. מה כבר היה לי להפסיד? בהתחלה הטיפול שלו מאוד כאב, אבל אחרי סדרת טיפולים הוטב לי. הוא הוציא אותי מזה ולכן אני עדיין בטיפול מניעתי פה ושם".

      

    י.ל הגיעה לכירופרקטור בגלל נזק שנגרם לה בעיצומם של ניקיונות הפסח. "בעקבות תנועה לא נכונה, או עומס יתר מהניקיונות, הגב העליון כאב לי בטירוף, וגם הצוואר. הכירופרקטור טיפל בי בסדרה של שבעה טיפולים, שאחרי כל אחד מהם הרגשתי אחרת: היה טיפול שהביא הקלה, טיפול אחר לא עשה לי כלום, אבל בגמר הסדרה חזרתי לנקודת ההתחלה - בלי כל שיפור. לכן מיהרתי לתחנה הבאה: פיזיותרפיה, שהצליחה לשקם אותי יופי. למדתי איך לטפל בעצמי בבית, אילו תרגילים לעשות וממה להימנע. ומאז שאני מתמידה, אין זכר לכאבי הגב והצוואר".

      

    אנשים רבים שהתנסו בטיפול כירופרקטי נרפאו, או שמצבם הוטב מאוד. אפשר להעריך שהסיבה היא שהם "נפלו" על כירופרקטור מוסמך וטוב. האם זה רק עניין של מזל, או שיש דרך לדעת מי מהם מיומן ועבר הכשרה מספקת, כשהמדינה כלל אינה מכירה בתארים שהושגו בחו"ל? "המסננת היחידה, לצערי, היא אתר האגודה, שבו מופיעים שמות כל הכירופרקטורים שלמדו במקומות מאושרים, שנבדקו ואושרו על ידנו". אומר ד"ר כהן.

      

    בעיה נוספת הקשורה בתחום הזה היא פנייה אוטומטית לכירופרקטור. "מרבית המטופלים, לצערי, הולכים הפוך ממה שצריך: במקום לפנות קודם לרופא שיבדוק, יאבחן וימליץ על המשך טיפול, הם מתחילים אצל כירופרקטור 'לבינתיים', עד שיתפנה תור לרופא. אלא שבמקרים לא מעטים הנזק עולה על התועלת", אומר ד"ר לידר, עורך המחקר.

     

    "חולים רבים שואלים אותי: 'תגיד, כדאי לפנות לכירופרקטור?' במקרים שאני חושב שזה יהיה יעיל אני עונה 'בטח', וממליץ שיבחרו אחד מקצועי, וזאת כשאני יודע היטב שאף אחד מהם, לצערי, אינו מפוקח ומבוקר על ידי משרד הבריאות, אמות המידה המקצועיות שלהם אינן נבחנות, הם עובדים ללא קריטריונים מחייבים ומוסדרים והשוק פרוץ".

      

    תגובת משרד הבריאות: "הדרישה בחוק היא לתואר בכירופרקטיקה שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחו"ל. לעניין ההכרה: לא ניתן עדיין להנפיק תעודות בישראל לעוסקים בתחום. האגף לרישוי מקצועות הרפואה אינו מנפיק תעודות בכירופרקטיקה כיוון שעדיין לא הושלמה מלאכת תיקון התקנות במקצוע זה". •

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים