לפזר את הערפל סביב נושא הסיפוח

בשיתוף "מפקדים למען ביטחון ישראל"

סקר חדש מאשש ממצאי ארבעה סקרים קודמים בשנה האחרונה: כ-70% מהציבור היהודי הישראלי תומך בהיפרדות מהפלסטינים במסגרת הסכם ואף בלעדיו. כ-16% תומכים בסיפוח. למרות הפער העצום, לא בטוח כלל שהבוחר הישראלי מודע לכך שבתשעה לאפריל תיפול הכרעה בנושא קיומי זה.

בישורת האחרונה של מערכת הבחירות הנוכחית הקורבן הברור ביותר הוא האמת. בתוך בליל הדיסאינפורמציה, השקרים והמניפולציות התפרסמו לאחרונה סקרים רבים על דעת הקהל הישראלית בשאלות הגורליות העומדות בפתחה של מדינת ישראל. למרבה הצער, חלק מן הסקרים לא רק שאינם עוזרים לפזר את הערפל, אלא מוסיפים בלבול ומבוכה עד כדי מצב שבו סקר אחד סותר לחלוטין את משנהו.

פרופ' גלעד הירשברגר

בין אם שאלת עתיד שטחי יהודה ושומרון עומדת במרכז מערכת הבחירות הנוכחית או נזנחת בשל נושאים אחרים, זו שאלה מהותית שלא ירחק היום שנצטרך להתמודד עמה. מה חושבים אזרחי ישראל על עתיד השטחים: סיפוח? היפרדות? הסכם שלום? סקרים שנערכו ב 25 השנים האחרונות (מאז הסכם אוסלו) מצביעים בבירור על כך שהציבור הישראלי תומך ברובו בהיפרדות מהפלסטינים.

סקרים שנערכו בשנה האחרונה על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי וכל על ידי עבור תנועת 'מפקדים למען ביטחון ישראל', מלמדים על תמיכה גבוהה בקרב הציבור בפתרון מדיני עם הפלסטינים. בסקרים שערכנו, הפרדנו בין הסכם מדיני עם הפלסטינים לבין היפרדות ישראלית יזומה. הגדרנו היפרדות כמהלכים ישראליים ללא הסכם המשלבים חוק פינוי-פיצוי להתנחלויות ממזרח ל'גדר הביטחון', הקפאת הבנייה ועצירת ההשקעות מזרחית לגדר, צימצום החיכוך בין ישראלים לפלסטינים באיו"ש, והכל תוך המשך נוכחות צה"ל בשטח עד שיבשילו התנאים להסכם.

ביקשנו מהנבדקים בסקר לבחור בין היפרדות בהסכם, היפרדות גם ללא הסכם, סיפוח השטחים והמשך המצב הקיים. מצאנו שלמעלה מ-70% מהציבור תומך בפתרונות של היפרדות: מעל 40% תומכים בהסכם מדיני ועוד כ-30% בהיפרדות גם בלעדיו. רק כ-16% תומכים בסיפוח השטחים. את הממצאים הללו שיחזרנו חמש פעמים בחמישה סקרים בלתי תלויים במהלך השנה האחרונה על מדגמים מייצגים של הציבור היהודי בישראל.

אולם לאחרונה, מתפרסמות חדשות לבקרים ידיעות עיתונאיות על סקרים לפיהם כביכול רוב הציבור הישראלי תומך דווקא בסיפוח שטחי יהודה ושומרון. דוגמה לדיסאינפורמציה הזו היא סקר של ערוץ 7, ושדולת ריבונות הקובעים שרוב מוחץ בציבור מתנגד להקמת מדינה פלסטינית, ושמתוך אילו המתנגדים 85% תומכים בהחלת הריבונות על השטחים. גופי תקשורת שונים פסחו על הדקויות בממצאים ודיווחו בשוגג כי בסקר נמצא ש-85% מהציבור הישראלי תומכים בריבונות על השטחים. מהסקרים שלנו כמו גם מסקרים של ארגונים רבים אחרים אנו יכולים לקבוע שזו אינה אמת.

יחד עם זאת, ברור שהשאלה הפשוטה על תמיכה בסיפוח לעומת אלטרנטיבות אחרות אינה מייצגת נאמנה את מורכבות התמונה. על כן, ביצענו סקר הבוחן את נושא הסיפוח לעומק. בסקר נמצא לא רק שמיעוט של 15% תומך בסיפוח אלא שרוב הציבור (55.8%) חושש מהאפשרות שישראל תספח את השטחים.

כאשר מציגים בפני הציבור אפשרויות שונות של סיפוח (סיפוח עם זכויות לפלסטינים, סיפוח בלי זכויות לפלסטינים, סיפוח שטחי C) יש אמנם עלייה בשיעורי התמיכה הכללית בסיפוח, אולם רבע מהתומכים בסיפוח מתכוונים אך ורק לסיפוח גושי ההתיישבות במסגרת הסכם בין ישראל לפלסטינים - קרי, תמיכה בהסכם מדיני ולא בסיפוח. בנוסף הצגנו בפני הנשאלים טיעונים בעד ונגד סיפוח וביקשנו שידרגו את הסכמתם או אי-הסכמתם עם כל טיעון.

הממצאים מעידים כי מרבית הישראלים שוללים טיעונים אידיאולוגיים לטובת הסיפוח ומסכימים שסיפוח השטחים יהווה נטל ביטחוני וכלכלי כבד על המדינה ואף עלול להצית אינתיפאדה נוספת. לעומת זאת, מרבית הישראלים לא מודעים לכך שסיפוח השטחים על מיליוני הפלסטינים הגרים בהם מסכן את הרוב היהודי ואת צביונה היהודי של מדינת ישראל.

הציבור הישראלי הוא ביסודו מתון ופרגמטי. ישראלים מעוניינים להגיע להסכם עם הפלסטינים ומוכנים לשלם מחיר טריטוריאלי לשם כך. אבל, עמדותיהם מושפעות מתפיסת האיומים שלהם. הפחד מהאיום הביטחוני הוא קונקרטי ועכשווי, ובכך מרתיע את הציבור מלהוציא את עמדותיו המתונות מן הכוח אל הפועל.

מהצד השני, כל עוד לא מסתמן 'סיפוח עכשיו', האיום הדמוגרפי באם ישראל תספח את השטחים על מיליוני תושביהם נתפס כ'מעבר לאופק', לא מיידי, ואולי אף תיאורטי. נדמה כי מערכת הבחירות הנוכחית עוסקת בשאלות רבות, אבל השאלה האמיתית העומדת על הפרק היא האם תקום ממשלה שתסכן את המשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ע"י סיפוח, או ממשלה שתנקוט במהלכים זהירים ואחראיים להיפרדות אזרחית בין ישראל לפלסטינים.

פרופ' גלעד הירשברגר, בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, המרכז הבינתחומי הרצליה

בשיתוף "מפקדים למען ביטחון ישראל"