נחשפו עדויות ליישוב יהודי בבאר שבע מלפני 2,000 שנה

שרידי יישוב יהודי מסוף תקופת בית המקדש השני נחשפו בבאר שבע, במהלך חפירות ארכיאולוגית של אוניברסיטת בן גוריון בנגב ורשות העתיקות לקראת הקמת שכונה חדשה בצפונה של בירת הנגב. במקום התגלו עדויות לחיים היהודיים שהתנהלו באותה תקופה.

בין הממצאים התגלו נר עם עיטור מנורה מהקדומים המוכרים במחקר, כלי גיר שלא מקבלים טומאה ושרידי מגדל תצפית. באתר, המתוארך למאה ה-1 לספירה ועד למרד בר כוכבא (שנת 135 לספירה) נחשפו גם פתחים שהובילו, ככל הנראה, למחילות מסתור או מילוט שנחפרו בקרקע.

מנהלי החפירה, ד"ר פטר פביאן מהמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר דניאל וורגה מרשות העתיקות, אמרו כי "שרידי היישוב משתרעים על פני שטח של יותר משני דונמים, וכוללים מספר מבנים ומתקנים שונים. בין השאר, נחשפו בסיס של מגדל תצפית גדול, מתקני אפייה, בורות אשפה קדומים, ומערכת תת קרקעית שייתכן ששימשה כמקווה טהרה. סימני השריפה העזה שהתגלו על חלק מהשרידים באתר מעידים על משבר שעבר היישוב, ככל הנראה בתקופת המרד הגדול סמוך לשנת 70 לספירה".

ארכיאולוג רשות העתיקות אבינועם להבי עם שבר הנר הנושא עיטור מנורה(צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות )

הארכיאולוגית שירה בלוך מחזיקה פך בן 2000 שנמצא בחפירה(צילום: רשות העתיקות )

האתר נמצא בגבולה הדרומי של ממלכת יהודה הקדומה, בסמוך לתוואי דרך שהובילה מאזור תל שבע אל מישור החוף הדרומי. ככל הנראה המיקום האסטרטגי היווה סיבה להקמת מגדל תצפית איתן שבסיסו התגלה בחפירה, ומשתרע על פני גודל של 10x10 מטרים. נראה כי גרם מדרגות לולייני הוביל לשתי הקומות העליונות, שלא שרדו. בתקופה הרומית המאוחרת נלקחו אבני המגדל ושימשו לבנייה באתרים סמוכים.

ממצא נוסף שנחשף בחפירה הוא שבר נר מטיפוס המוכר במחקר כ"נר דרום" יהודאי, שלאחר ניקויו התגלה עליו עיטור של מנורת תשעה קנים. ד"ר פביאן וד"ר וורגה אמרו כי "נראה שזו אחת ההופעות הקדומות המוכרות למחקר של מנורה באמנות".

שבר הנר עם עיטור המנורה(צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות )

כלים בעלי מאפיינים יהודיים שנחשפו בחפירה(צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות )

כלים בעלי מאפיינים יהודיים שנחשפו בחפירה(צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות )

שבר הנר עם עיטור המנורה(צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות )

בנרות הבודדים, שנתגלו מסוג זה עם דוגמת מנורה, המנורה אף פעם לא מוצגת עם שבעה קנים כפי שהייתה בבית המקדש, אלא עם 11-8 קנים. הסיבה לכך, לפי התלמוד הבבלי, היא שלא יוצרים מנורה עבור שימוש ביתי, שנראית בדיוק כמו מנורת המקדש. בנוסף התגלו באתר עשרות מטבעות, כולם עשויים נחושת ומרביתם שייכים לתקופת הנציבים הרומיים. חלקם הוטבעו בעיר אשקלון וחלקם בערים שונות ברחבי האימפריה הרומית.