הם מ-פ-ה-ק-י-ם

זעקתו המוצלחת אלקטורלית של נתניהו מ-2015 "הערבים נוהרים לקלפיות ושלטון הימין בסכנה" השיגה לו לפי הערכות מקובלות שלושה-ארבעה מנדטים ברגע האחרון, הקריטי. המנדטים הללו הטו את הכף לטובת הליכוד (30 מנדטים) מול המחנה הציוני דאז (24 מנדטים). אותה זעקה עומדת בשעות שנותרו על לפתיחת הקלפיות בבחירות 2019 בעוכריו של נתניהו.

כל מה שצריך לדעת על בחירות 2019 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet

ראש הממשלה מנסה בימים האחרונים, במבול סרטונים, ראיונות, פוסטים וציוצים, לזעוק את אותה זעקה: "הבית בסכנה, השמאל עומד להשתלט על המדינה, עורו יהודים והצילו את ישראל". נכון לכתיבת שורות אלה, קמפיין ההפחדה של נתניהו עדיין לא תפס. הוא מתקבל בפיהוק מסוים.

הרצוג אינו גנץ ולבני אינה לפיד או אשכנזי(מתוך הטוויטר של בנימין נתניהו)

האבסורד הוא שייתכן שדווקא הפעם יש לנתניהו בעיה אמיתית. הזעקות ב-2015, שבסופו של דבר התבררו כחסרות שחר (הערבים לא באמת "נעו בכמויות" אלא הצביעו באחוז רגיל), והזעקות במחצית השנייה של יום הבחירות ב-2013, שגם אז התבררו כלא מדויקות בעליל, הפכו את קמפיין הגעוואלד של נתניהו לבלתי אמין. זאב זאב. "התקשורת מנסה להרדים אתכם", מאשים נתניהו בסרטון ששחרר היום. "לפיד ובני עומדים לנצח. אני מזהיר אתכם מפני זה. התקשורת רוצה שתישארו בבית".

אלא שכאמור, הרצוג אינו גנץ ולבני אינה לפיד או אשכנזי. מול נתניהו ניצבת כעת רשימת גנרלים שעשו דבר או שניים בשביל המדינה, קשה להדביק להם שמאלנות או חוסר ניסיון ביטחוני – שניים מהאלמנטים שנדבקו היטב בהרצוג ולבני.

מצד שני, לזכות נתניהו ייאמר שלמרות איחוד החלומות של המרכז שמאל – ובזמן ששימוע לפני כתב אישום מרחף מעל ראשו – הוא הצליח לתת לרשימת הגנרלים (ולפיד) קרב שקול, ראש בראש. הפתיחה שלהם הייתה מרהיבה ופער המנדטים בסקרים הראשונים היה גדול. אלא שאז הגיע קמפיין כושל מצד כחול לבן שנוהל על-ידי יועציו של גנץ וגרם לו לאבד בחלק מהסקרים שישה מנדטים ויותר.

אפקט הרשימה הגדולה

החשש של נתניהו הוא כי אם כחול לבן תהיה הרשימה הגדולה אחרי הבחירות, והוא לא יצליח להשיג 61 ממליצים אצל הנשיא (אם למשל אחת ממפלגות הימין לא תמליץ עליו), נשיא המדינה ריבלין עלול, לשיטת נתניהו, להטיל את הרכבת הממשלה על גנץ - אף אם זה ישיג פחות ממליצים מנתניהו.

זהו תסריט הבלהות של נתניהו, והוא מנסה לשכנע כעת את קהל הימין להאמין בו. בעיה נוספת של נתניהו היא שבישראל, כבכל העולם המערבי, קהל השמאל מצביע בשיעורים גבוהים יותר, כך שנקודת הפתיחה שלו בניסיונו להעיר את הימין – קשה שבעתיים.

גם ראשי מפלגות הימין כבר למדו את הלקח ולא נותנים לו לבצע את פעולת ה"שאיבה" באין מפריע (ליברמן כבר אמר שנתניהו מתנהג כמו הקוזאק הנגזל ומעוות את המציאות, דרעי הוסיף שנתניהו משדר היסטריה לא נכונה ואיילת שקד אמרה שמדובר באסטרטגיה רגילה של נתניהו שמסכנת את הגוש כולו).