קידה אחרונה: פרידה מדירק נוביצקי

בעוד כמה שנים, כשילדים ברחבי העולם ישאלו את אבא שלהם מי היה דירק נוביצקי, והוא ינסה למצוא דרך להסביר להם בצורה שלא תגרום להם לברוח תוך שנייה לאייפון 11S שלהם, יהיו לו כמה אפשרויות לבחור מתוכן.

נוביצקי, יגיד אבא כלשהו לילדיו, היה מעמודי התווך המיוחדים של הליגה. האיש שאחראי על אחת הזריקות המפורסמות בהיסטוריה זכה באליפות, בתואר MVP של העונה הסדירה ושל סדרת הגמר, נבחר ארבע פעמים לחמישיית העונה ו-14 פעמים לאולסטאר. השחקן האירופי הגדול אי פעם ואחד הסופרסטארים החמודים בעולם, מילה שאגב לא תופיע בדרך כלל בטורי פרידה מענקי הענף, לא משנה איזה. אבל נוביצקי יצר את התחושה שבא לך להכיר אותו מקרוב יותר, לשבור את התיווך התקשורתי העבה לקהל שלו. לשבת איתו לכוס קפה כדי לשמוע מקרוב איך הפך לאגדה.

דירק נוביצקי נפרד. שחקן לספר עליו לנכדים(צילום: AP)

(צילום: AP)

אולי, לפני שהוא מתחיל לדבר, יעדיף האבא להראות לילדים את הרגע שאחרי הזכייה באליפות הראשונה והאחרונה של נוביצקי ב-2011. את ההיעלמות מהפרקט אחרי שדאלאס השלימה 2:4 ענק בסדרת גמר ה-NBA על מיאמי הנוצצת ועתירת הכישרון, ההתרחקות המוחלטת מההמולה ברגע בו הגיע לפסגה, הסב אושר לרבים כל כך וריכז סביבו תשומת לב אדירה. כמה אפשר ללמוד מההתכנסות הזאת לתוך עצמו על האופי הייחודי של נוביצקי, ימשיך האב, ולא רק ממנה.

במקום להפוך את העונה האחרונה לסיבוב פרידה מתמשך מכל האולמות והקהלים, נוביצקי חיכה עם ההודעה הרשמית עד לרגע האחרון, למשחק האחרון לעיני הקהל שלו. הוא אמנם טען שהחליט סופית רק בימים האחרונים, אבל זה לא היה מפתיע אף אחד אם היה מודה שבסך הכל העדיף לחסוך מעצמו פסטיבל של עונה שלמה סביבו. זה הרי לא נוביצקי.

פורש בשקט, חוגג אליפות בשקט. כי זה נוביצקי(צילום: MCT)

נוביצקי זה לפרוש בגיל 40 אחרי שני עשורים במועדון אחד, ושצ'ארלס בארקלי אומר עליך: "אני לא חושב שהיה לנו אי פעם כוכב צנוע יותר". זה להיות נחמד, ועדיין לא לפחד להיות נוקב ולהשמיע ביקורת על הצעירים והעיסוק של השחקנים בטלפונים בחדר ההלבשה. נוביצקי זה גם להשליך פח אשפה על אחד הקירות באורקל ארנה ולפעור בו חור, אחרי שדאלאס, הראשונה במערב ב-2007, הפסידה בסדרה למדורגת שמינית גולדן סטייט, ולקבל למרות זאת את תואר ה-MVP. גם זה חלק משמעותי מהקריירה שלו, שבנה אותו לקראת האליפות ההיא.

נוביצקי זה לעבור בעונה האחרונה בקריירה את ווילט צ'מברליין ולעלות למקום השישי בטבלת קלעי כל הזמנים. זה להיות רחוק תשע שלשות מלעבור את ג'ייסון קיד ולהיכנס לרשימת עשרת קלעי השלשות הגדולים בכל הזמנים, למרות שאתה בכלל פאוור-פורוורד ושאר השחקנים בעשירייה נמוכים ממך בכמה סנטימטרים טובים. זה להיות הכוכב השקט שכל קבוצה רוצה שיהיה לה - אבל יש רק לקבוצה אחת. אותה קבוצה שנפרדה ממנו בידיעה מנחמת שיש לה יורש פוטנציאלי, גם הוא לא אמריקאי, לוקה דונצ'יץ'.

דירק נוביצקי וג'ייסון קיד חוגגים אליפות. רגע השיא בקריירה עמוסה(צילום: AP)

ביי, פלאש

באותו משחק ב-2011 שנכנס לפנתיאון נוביצקי ניצח את הטריו שהורכב מלברון ג'יימס, כריס בוש ודוויין ווייד. וכמו נוביצקי, ווייד היה חלק בלתי נפרד מהנוף ב-NBA, וכמוהו נפרד מהליגה אחרי דרך ארוכה, מרגשת, עמוסה ברגעי שיא. כמו נוביצקי, רובה הייתה במקום אחד, מיאמי, שהפך למזוהה כל כך עם "פלאש" למרות הפרידה הזמנית בשנים האחרונות. בניגוד לנוביצקי, ווייד העדיף להכריז על עונת פרישה, וגם היה בה דומיננטי ומשפיע יותר. היא גם כמעט הסתיימה בפלייאוף.

אפשר להתווכח למי משניהם הייתה קריירה מפוארת יותר. עזבו, לא באמת צריך. אנחנו אוהבים להשוות במצבים כאלה, הפעם זה ממש מיותר.

נתגעגע גם אליך, בחור. ווייד נפרד(צילום: MCT)

שניהם היו מהשחקנים שזכו להיות ברגע חילופי המשמרות בין הכוכבים הישנים לחדשים. שניהם השאירו חורים עצומים שהצעירים יצטרכו למלא. שניהם סוגרים פרק ארוך שאוהדי דאלאס ומיאמי ישמחו לספר עליו לילדים שלהם שוב ושוב ושוב. באיזו דרך שלא יבחרו, הם כנראה יעשו את זה בגעגוע עז.