שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    נגעה בשמיים
    על קו ישראל – ניו יורק, האדריכלית מיכל זיסו מתכננת מושבה אנושית במאדים ומובילה אדריכלות מבוססת שיווין מגדרי. בימים אלו גם תכנית יעדי הפיתוח של האו"ם הכלילה את הרעיון תחת רשימת עשרת היוזמות המובילות שלה בתחום

    היא יושבת מולי בשיער אסוף, אודם אדום ומשקפי ראייה עם מסגרת שחורה. אנחנו קובעות בבית קפה תל אביבי מול המבנה האדריכלי המפואר של תיאטרון הבימה. מיכל זיסו (34), חיפאית במקור גרה כיום בנווה צדק, אבל העשייה שלה גלובלית והיא נמצאת על קו ישראל- ארה"ב.

     

    כילדה, עברה לגור כמה שנים בניו יורק, כשהוריה נסעו מטעם משלחת. היא זכתה ללמוד בבית ספר יוקרתי יחד עם פריס הילטון וילדי שמנת אחרים. התנועה

    המהירה ברחובות, החללים האורבניים והמבנים הגבוהים שבעיר, עוררו בה השראה, הותירו בה חותם והיא התאהבה בה. כשחזרו לארץ, חלק ממנה נותר מאחור. אחרי שירות צבאי מאתגר ביחידה 8200, היא עוצרת בחופשה בתאילנד. שם, על החוף החולי הלבן בין עצי הדקל, היא פתאום מבינה שיש תחום שיכול לשלב את שתי האונות ואין צורך בפשרה בין החלק הריאלי והחלק האומנותי שבה. היא מחליטה להירשם לטכניון לתואר באדריכלות.

     

    "רק אחרי שהתקבלתי, אבא שלי סיפר לי, שכשהוא עבד בבנק, הבניין בו שהה כל כך הרבה זמן, השקיף אל הטכניון והוא תמיד היה מביט החוצה, אל המבנה הזה שבו לומדים בין היתר, את מה שתמיד חלם ללמוד. אדריכלות. הוא סיפר לי רק אחרי שהתקבלתי, כי אמר שלא רצה להשפיע עליי. אבל זה מאוד ריגש".

     

    - ()
    מיכל זיסו.

     

    כשסיימה את התואר, התקבלה אל משרד האדריכלות של משה צור, מהטובים בארץ, והתמחתה בתכנון מגדלים. מתוך המקום של עבודת עיצוב והבנת המרחב שמתכתב עם צרכים אנושיים, הרגישה זיסו כי אדריכלות מתוך אג'נדה של שיווין מגדרי, הוא חלק בלתי נפרד ממנה. "לא מעט קולות אמרו לי להתחיל קודם לבסס את עצמי כאדריכלית ורק אחר כך לפתח נישה שכזאת, אבל העובדה שזה תקדימי, לא הפריעה לי וזה היה לי חשוב מידי. שאלו אותי- מה את חושבת שתשני את העולם? ואני עניתי just watch me! "

     

    למרות ההצלחה שלה, משהו בישראל קצת הרגיש קטן והאהבה לניו יורק התחילה למשוך חזרה. "התפטרתי ביום שהוצע לי קידום. לא הייתה לי עבודה אחרת עדיין, פשוט ממש רציתי לנסוע. למרות שהתפטרתי, המשרד הציע שאצטרף אליהם לכנס יוקרתי בניו יורק שעוסק בבנייה לגובה ומשם המשכתי לבדי. לא אחרי הרבה זמן מצאתי עבודה בחברת MEA. במשרד שלי היה חלון גדול שמיסגר את האמפייר סטייט בלידינג. זה היה חלום שהתגשם."

     

    זיסו מספרת על ההבדלים הגדולים בין תכנון מבנים בישראל ובניו יורק. הסחבת הביורוקרטית וחשיבות הקשרים האישיים בארץ אל מול שימוש בגופים מתווכים ותמריצי בנייה ליוזמות בארה"ב. היא מספרת על ההבנה שאופי של מדינה צעירה, פוסט טראומטית, סטארטאפיסטית מכוונת לבנייה מהירה וחסכונית עם מחשבה לטווח הקצר עם תוצאות מידיות. היא גם מודעת לעובדה שברובדים נוספים במקצוע שבחרה יש התייחסות שונה לגברים ונשים. "זה מקצוע שעדיין נחשב גברי ונשים בתחום מוצגות כנשים אדריכליות. כל אחד מעצב ממה שהוא יודע ולכן עדיין בימינו יש הרבה מרחבים ציבוריים ומבנים שעוצבו מתוך מחשבה גברית. היא לא מפנה אצבע מאשימה, אך בהחלט מפשילה שרוולים ובמלוא המרץ היא לוקחת על עצמה להוביל שינויים בתחום ובצורה יצירתית לתת מענה לצרכים שעד כה נותרו ללא מענה. "יש לאנשים נטייה פשוט לקבל דברים כמובן מאליו. הם לא לוקחים בחשבון שכן אפשר אחרת. ובכלל להנחיל שינוי זה מאתגר. כשהכל מבוסס על תבניות ישנות של פעם. ומגבלות של היום הן תולדה של היסטוריה", היא מביטה בי במבט נחוש עשייה.

     

    - ()
    לקחים ממאדים. זיסו

     

    "אדריכלות היא מאוד תלוית אוכלוסיה ויש עליה לתת מענה מתוך מחשבה רחבה שכוללת בתוכה שיויון מגדרי, כמו לדוגמא: הימצאות של עמדות החתלה גם בשירותי הגברים, שירותים לא ממוגדרים (שבניו יורק יש כבר מזמן), חניונים יותר מוארים ליצירת תחושת ביטחון וכולי. מבחינת שיויון אנחנו עדיין לא שם. וירג'יניה וולף אמרה שסביר להניח שכשנאמר על יצירה שהיא אנונימית, היא נכתבה על ידי אישה. הכוונה היא להתייחסות השונה כשמשהו מגיע מאישה."

    את העיסוק בתשוקה שלה והחיים היצירתיים בניו יורק אהובתה, היא עוזבת כשטראמפ עולה לשלטון והיא מחליטה לחזור לארץ.

     

     

    למרות שהיא עדיין על הקו, לפני כשנה, זיסו יוצאת לעצמאות ופותחת חברה משלה ("זיסו"), היא מתמקדת כרגע בהתחדשות עירונית ולוקחת חלק שמשפיע על עתיד האדריכלות בארץ דרך תוכנית "ישראל 100" של הטכניון. תוכנית ממנה נגזרות תכניות בנייה בארץ. כחלק מהתכנית זיסו נותרת עם יד על הדופק לגבי האג'נדה של אדריכלות מבוססת שיווין מגדרי. אג'נדה שמגולמת בחברה שלה, שלפני זמן קצר, האו"ם (תכנית יעדי פיתוח בר קיימא) הכליל תחת רשימת עשרת היוזמות המובילות שיש להכיר בנושא של שיויון מגדרי.

     

     

    זיסו, אקטיביסטית מטבעה ואזרחית העולם מחליטה לקחת חלק בתחרות בינלאומית לתכנון מושבה אנושית במאדים. המושבה שתכננה מבוססת על שיויון מגדרי, תוך שימוש בצורה הגאומטרית העגולה שמקורה עוד בהיסטוריה האנושית כמקור לשיויון. היא לא זוכה בתחרות אך מחליטה להקים סטארטפ בשם Mars is more, פלטפורמה להנגשת מידע על החלל ובמה ליצירת שיח ושיתופי פעולה. מהפרוייקט לתחרות היא למדה כי מקומות כמו מאדים יכולים להוות מעקף לקיבעונות מחשבתיים. שם התכנון לא מבוסס על גבי הקיים ובתוך אזור הנוחות. כמו כן, היא מבינה כי אם יש פתרונות לבעיות עתידיות כמו התיישבות על הירח ועל מאדים כשכדור הארץ כבר לא יהיה נאות לבני אדם, אז למה לחכות? הפתרונות יכולים להיות מיושמים עכשיו .

     

     

    זמן קצר לאחר מכן, כשהיא פונה אל מארגני כנס TEDxJaffaWomen, הרצאתה בנושא לקחיה ממאדים, מתקבלת וכך בדצמבר שנה שעברה היא מרצה לראשונה מול 1600 אנשים.

     

     

    בינואר האחרון השתתפה כמרצה בכנס החלל הבינלאומי ע״ש אילן רמון, שם בנוסף להרצאתה על פרוייקט מאדים, ניצלה את זמן הנטוורקינג וניגשה אל ראש נאס״א לשעבר צ׳ארלס בולדן. זיסו רצתה להתייחס לעובדה שרק 14% מעובדי נאס"א הן נשים וזו בעיה של חוסר הטרוגניות מגדרית ושיש לנצל כל תכנית עתידית בחלל לתיקון חברתי של הטעויות שלנו על פני כדור הארץ. בולדין הסכים.

     

    מיכל זיסו היא אדריכלית ויזמית צעירה, מובילת שינויים, מח סקרן ופעיל שמצליח לשבור מוסכמות ולתת זווית קצת אחרת על העולם. היא בעלת עסק עצמאי, חלומות גלובליים, המון שאיפה והיא לא באמת מפחדת. לא מלומר את מה שהיא חושבת ולא מללכת על מה שהיא רוצה, גם אם זה במאדים. אנחנו מזמינות חשבון ונפרדות בידידות. בדרך אל הרכב אני פוסחת על השדרה ושום ספסל כבר לא נראה לי אותו הדבר.

     

    אז מה הלאה עבור מיכל זיסו, שהפחד הכי גדול שלה ,לדבריה, הוא הפחד לא להספיק? תחרות בברלין על תכנון חברתי בר קיימא לרגל 100 שנה לבאוהאוס, הרצאות אורח בבית הספר "פרסונס" בניו יורק (בית הספר של מהתכנית (“project runway” בתחום חדשנות ויצירתיות בעולם החדש ומחוצה לו, עוד הרצאות בארגון טד המכובד, התחלת לימודים באוניברסיטת החלל הבינלאומי ומי יודע? אולי גם מפגש מיוחל ומרגש עם אילון מאסק (מייסד חברת פייפאל, טסלה, ספייס אקס ועוד), היזם החריף שהצליח לגרום לה להסמיק. וכיאה למי שמרשה לעצמה לחלום ובגדול בעתיד זיסו חולמת להיות אדריכלית חלל שעובדת בשיתוף פעולה עם סוכנויות חלל ברחבי העולם.

     

    "למה לא לחלום בגדול? מה כבר יכול לקרות", זיסו משאירה אותי עם המחשבה. בטוחה שגם אתכם.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים