הסכם משפטי בין בני זוג יהיה סירת הצלה
לא מדובר רק בהיבטים כלכליים: לעריכת הסכם זוגי יש יתרונות עצומים בגיבוש ההבנות לקראת החיים המשותפים ובחיסכון של עוגמת נפש
"למה לבאס כבר עכשיו? יהיה בסדר"; "אנחנו מאוהבים, לנו זה לא יקרה"; "מה יש לנו כבר לחלק? על החוט מאריך אני מוותר מעכשיו". את המשפטים האלו אני שומעת לא אחת בהרצאות שאני מעבירה בנושא הסכמים זוגיים. בבסיס אמירות מעין אלה עומדת תפיסה האופיינית לזוגות צעירים רבים שנמנעים מלהסדיר בהסכם את חייהם המשותפים. כשהאהבה פורחת, האמון רב והחיים פשוטים - קשה לדמיין רגעי מחלוקת ומשבר.
למרבה האירוניה, תפיסה זו מאפיינת גם זוגות בפרק ב', שכבר חוו פרידה בעברם. כשמדובר בנישואים שניים המורכבות בדרך כלל גדולה יותר וכניסה למערכת היחסים ללא הסכם מסודר עלולה לחרוץ את גורל הנישואים כבר מהרגע הראשון. במיוחד כשיש ילדים ברקע.
בראייה לאחור נדמה כי בעבר קל היה יותר להקים ולקיים משפחה. הכללים היו ברורים, התפקידים פחות או יותר קבועים, הקהילות ככלל היו הומוגניות ובמרבית המקרים היה ברור שהזוג הצעיר ינהג כמנהג אבותיו. ראיה לכך אפשר למצוא בשינוי המועט יחסית שחל במהלך הדורות בנוסח הכתובה המשמשת כחוזה הכניסה לנישואין ביהדות. נדמה שהאחידות היחסית בנוסח הכתובה מעידה על דמיון בציפיות של בני הזוג זה מזה ומהמשפחה המורחבת.
היום, כשעצם המושג "משפחה" טומן בחובו אפשרויות רבות והעולם עצמו הוא "כפר קטן" – הציפיות והמנהגים שעמם מגיע אחד מבני הזוג אל הבית המשותף אינן דומות בהכרח לאלו של בן הזוג השני. יתרה מזאת, הניסיון מראה שפערים וחילוקי דעות שניתן היה לגשר עליהם במהלך חיי הנישואים, הופכים לקשים מאוד בגירושים.
בנסיבות אלה, הסדרה מוקדמת של עניינים כמו רכוש, כספים, חינוך, ילדים ועוד, גם אם לא תצליח למנוע את הגירושין, היא לעיתים חיונית לפרידה שפויה ועד כמה שאפשר, נטולת כאב.
אז על איזה חוזה אנחנו מדברים?
הכינוי הגנרי להסכמים בין בני זוג, לפני, תוך כדי או אפילו אחרי הנישואין, הוא: הסכמי ממון. הגדרה זו תואמת (לעיתים) את הגדרה בחוק אך עלולה להטעות.
הסכמים בין בני זוג (או הסכמים זוגיים), עוסקים בנושאים רבים ומגוונים הכרוכים בחיים המשותפים. חלק מההסכמים הזוגיים לא עוסקים בממון בכלל אלא רק בזכויות וחובות שונות, שאינן ממוניות, המתייחסות למהלך חיי הנישואים. הגדרת הסכמים אלה כהסכמי ממון עושה עוול לזוגות הרבים שאין להם בהכרח ממון רב ולכן סוברים, בטעות, שעריכת הסכם אינה נדרשת.
הסכמים זוגיים מסדירים את האופן בו בני הזוג רוצים לנהל את חייהם המשותפים, לאו דווקא כאלה הקשורים לרכוש. כך למשל, המסמך יכול לכלול הסכמות בעניין חינוך הילדים, מקום המגורים המשותף, חלוקת האחריות בבית וההתנהלות הזוגית, התנהלות כלכלית ושיתוף רכושי וגם, אולי חשוב מכל, מנגנוני קבלת החלטות לעתיד.
בישראל יש חשיבות לעריכת הסכם זוגי גם בהיבט הדתי. בכדי להיפרד זו מזה על פי חוק, חייבים זוגות יהודים שנישאו כדת משה וישראל לקבל גט פיטורין בבית הדין הרבני. גם זוגות שלא נישאו בחסות הרבנות נדרשים פעמים רבות לגט כדי להיפרד. סוגיית סרבנות גט הטרידה במשך שנים רבות את החברה הישראלית ואכן קשה להפריז בתיאור המצוקה והכאב שאליהם נקלעים רבים בתהליך הגירושים. בשל כך קמו יוזמות של ארגונים שונים, שבשיתוף בין חכמי המשפט וההלכה, ניסחו סעיפי הסכם שיכולים לצמצם מראש את הסיכון לסרבנות.
גם אחרי החתונה
הסכמים זוגיים לסוגיהם לא תמיד נכתבים טרם הנישואים. במסגרת חוק יחסי ממון הכיר המחוקק באפשרות לבצע הסכמים בין בני זוג גם לאחר הנישואים. אמנם, הסכם טרום נישואים טעון אישור של נוטריון בלבד, והסכם שנערך לאחר הנישואים טעון אישור בית משפט, אבל בעיקרו של דבר, אין הבדל מהותי ביניהם.
יתרה מזאת, עריכת הסכמים זוגיים אינה תהליך ארוך מורכב או יקר. יש זוגות שיכולים לדון בנושאים השונים לבד ולקבל סיוע רק בניסוח ההסכם ואישורו, ויש מקרים שבהם אפשר להסתייע בגורם מקצועי מהתחום הטיפולי או המשפטי.
בהקשר זה, לעורך דין שהוא גם מגשר יתרון בגיבוש הסכם אפקטיבי. תפקידו בתהליך המוביל להסכם הזוגי הוא להעצים את היתרונות של הסדרת היחסים הזוגיים, כפי שתוארו לעיל, באופן המצמצם ואף מעקר לחלוטין הנזק האפשרי ליחסיהם של בני הזוג.
התהליך מאפשר לצדדים (להבדיל מעורכי דינם או הוריהם או כל גורם חיצוני אחר) לקבוע בעצמם את תנאיו של ההסכם הזוגי, באווירה מכילה ומקבלת, הרואה את מכלול הצרכים של כל אחד מהם.
המגשר יכול לאזן את יחסי הכוחות ולשמור על האינטרסים של שני בני הזוג תוך הקפדה על שקיפות ופתיחות מלאה. בנוסף, הוא יכול להסביר לצדדים מה אומר הדין בנושאים שבהם עוסק ההסכם, מה שעשוי לסייע להם להגיע יחד להסכמות המתאימות להם.
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד אסנת הכהן עוסקת בגישור במשפחה
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
