173 אלף שקל לטבח שפוטר בלי שימוע

עובד מסעדת "רוי" באשדוד פוטר משום שאירח חברים במסעדה ולא רשם בקופה את המזון שאכלו. בכל זאת קיבל בית המשפט חלק מתביעת הפיצויים

עו"ד אחז אגם | פסקדיןפורסם: 18.04.19 , 16:03

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעת פיצויי פיטורים שהגיש טבח לשעבר במסעדת "רוי" באשדוד, ופסק לזכותו כ-173 אלף שקל. השופט משה טוינה שוכנע כי בתקופה מסוימת התובע לא קיבל תשלום מספק עבור שעות נוספות, וכן שהוא זכאי לפיצוי בגין פיטורים ללא שימוע.

התובע, המתגורר במזרח ירושלים, סיפר שעבד במסעדה במשך כחמש שנים, עד שפוטר בדצמבר 2012 בלי הודעה מוקדמת ובלי פיצויי פיטורים – לטענתו בשל מחלה שגרמה לו להיעדר מהעבודה. תביעתו הוגשה נגד שתי חברות שהפעילו את המסעדה בתקופות שונות, וכן נגד בעלי החברות (אותו אדם). הטבח טען בין היתר שלא קיבל שכר עבור שעות נוספות, אף שעבד כ-302 שעות מדי חודש.

דיני עבודה

תביעה: שימוע נערך 5 חודשים אחרי הפיטורים

עו"ד אבי רסיוק | פסקדין

מאבטח שפלט כדור במשמרת הוזהר שהוא נמצא על תנאי, אך לבסוף פוטר בלא התרעה. ביהמ"ש קבע שהוא יפוצה על ידי המעסיקה בכ-74 אלף ש'

תביעה: שימוע נערך 5 חודשים אחרי הפיטורים

מנגד טענו הנתבעים שהטבח אינו זכאי לפיצויי פיטורים או הודעה מוקדמת, כיוון שפוטר לאחר שהתברר כי אירח חברים במסעדה, מבלי שהמזון שסופק להם הועבר דרך קופת המסעדה. לגבי השעות הנוספות ציין שמדובר בטענות חסרות בסיס שכן תלושי השכר שהונפקו לתובע שיקפו הסכמה שלפיה השכר כלל שעות נוספות.

השופט משה טוינה שוכנע שפיטורי התובע נעשו ממניעים ענייניים, מאחר שהוא אכן הפר את נוהלי המסעדה המחייבים רישום של כל דבר אוכל או שתייה שיוצא מן המטבח. עם זאת, ובהתחשב בעובדה שהתברר שהטבח שילם לבסוף את מחיר הארוחה של חבריו, נקבע כי "שלילת פיצויי הפיטורים והזכות להודעה מוקדמת, הינה ענישה בלתי מידתית בהתחשב בתקופת העסקתו של התובע וחומרת המעשה".

בנוסף סבר השופט כי אף שספק אם שימוע היה מועיל לתובע לנוכח מדיניות המסעדה – הלגיטימית לכשעצמה – שלא להעסיק עובדים החשודים בחוסר אמינות, הדבר לא מונע מהתובע פיצויים על כך שפוטר ללא שימוע.

בכל הקשור לשעות הנוספות, שוכנע השופט טוינה שהתובע זכאי לגמול שעות נוספות, אך רק על התקופה שבין תחילת ההעסקה ועד לאוקטובר 2010, אז עברה הבעלות מהנתבעת הראשונה לנתבעת השנייה.

בכל הקשור לתקופה שבין אוקטובר 2010 ועד סוף 2012 התקבלה גרסת הנתבעות שלפיה סוכם עם הטבח על מתכונת קבועה של תשלום סכומים גלובליים עבור שעות נוספות, כך שהשכר שיקף אותן גם אם הדבר לא צוין מפורשות בתלושי השכר.

בסיכומו של דבר חויבו הנתבעות לשלם לטבח פיצויים של כ-173 אלף שקל, מהם כ-135 אלף שקל עבור גמול שעות נוספות, והיתר עבור פיצויי פיטורים ופיטורים שלא כדין. בנוסף הן חויבו לשלם שכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל – סכום נמוך בהתחשב בעובדה שהתובע תבע כ-560 אלף שקל, כך שחלק ניכר מתביעתו נדחה.

בתוך כך נדחתה תביעת הטבח לחייב אישית את בעלי החברות הנתבעות. השופט הסביר שלא הוכח שימוש לרעה בחברות, וחילוקי דעות בין מעסיק לעובד אינם מצדיקים כלשעצמם "הרמת מסך" בין החברה המעסיקה לבין בעליה.