שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מורה לשל"ח ישלם 45 אלף ש' על פוסט משמיץ
    בעקבות ביקור בנחל אלכסנדר ייחס המורה למנהל האתר דאז "רצח הסביבה" ו"אכילת חינם". ביהמ"ש קבע שזו לשון הרע. הפיצוי: כ-45 אלף שקל
    בית משפט השלום בחדרה חייב לאחרונה מורה לשל"ח לפצות את המנהל לשעבר של הגן הלאומי נחל אלכסנדר בכ-45 אלף שקל, עקב פרסום פוסט משמיץ בדף הפייסבוק של רשות הטבע והגנים. השופטת קרן אניספלד קבעה שתוכנו המתלהם של הפוסט, שבמסגרתו הואשם המנהל ברצח והרס הסביבה, בהתנהלות ברברית וב"אכילת חינם", חרג ממידתיות סבירה. "זהו אינו מכתב תלונה אלא מניפסט נאצה", נכתב בפסק הדין.

     

    בחורף 2014 ביקר המורה בגן עם תלמידיו, ולטענתו חזה ב"זוועה הסביבתית" המתרחשת שם. כעבור זמן מה הוא פרסם פוסט בדף הפייסבוק של רשות הטבע והגנים שבו האשים את מנהל הגן דאז באחריות להרס שיטתי וברברי של הטבע ותיאר אותו כעובד בטלן שלא עושה את עבודתו.

     

    במכתב שנשלח למורה מטעם הרשות הוא התבקש לפרסם התנצלות, אך במקום זאת חזר במכתב תגובה על הדברים הקשים ואף התלונן על כך שהרשות מגנה על "מנהל שסרח". בתגובה הגיש מנהל הגן תביעת דיבה על סך 50 אלף שקל בטענה לפגיעה בשמו הטוב בקרב עובדי הרשות, מנהליו והציבור בכללו. לדבריו הפרסום זכה לחשיפה גדולה, ותיאר את התחושות הקשות שעלו בו למקרא הדברים.

     

    המורה לא חזר בו מהדברים אלא טען שהם נכתבו על רקע התעלמות מוחלטת מאינספור פניות שהפנה ולרשות במשך כשלוש שנים, ונוכח הרשלנות הפושעת בתחזוקת הגן. לטענתו, הפוסט נכתב בלית ברירה ובמטרה ליידע את הציבור על אודות מחדלי הרשות. להוכחת טענותיו צירף תמונות המעידות לשיטתו על הזנחת הגן.

     

    אלא שהשופטת קרן אניספלד לא קיבלה את טענתו שלפיה הוא מוגן מפני שפרסם אמת ומילא אחר חובתו הציבורית להתריע על מעשי הרשות. "אהבת טבע אינה עילה לרמיסת כבוד האדם", כתבה, "מי שטוען לעוול אינו עשוי לתקנו על-ידי גרימת עוולת אחר".

     

    בפסק הדין נקבע כי המורה לא הציג ראיות המעידות כי אכן הפנה תלונות רבות על התנהלות התובע ולא זכה למענה, ומשכך לא הוכיח הצדקה מוסרית או אחרת לפרסום הפוסט החריף והפוגעני שנעדר כל מידתיות סבירה.

     

    השופטת לא סברה שהמנהל אכן אחראי להזנחה פושעת של הגן, ומכל מקום לא באופן שהצדיק להציג אותו "כמי שמנצח על מלאכת ההשמדה וההרס". היא ציינה שהדברים נוסחו באופן כה גורף ומתלהם, שאף לא ניתן לראות בהם ביקורת לגיטימית החוסה תחת כנפי חופש הביטוי. משכך נקבע כי המורה פרסם לשון הרע ועליו לפצות על הפגיעה בשם הטוב.

     

    באשר לסכום הפיצוי לקחה השופטת בחשבון שמצד אחד הפוסט הוסר אחרי 14 שעות בלבד, אך מצד שני הופץ ברשת חברתית בעלת תהודה. היא הדגישה שיש להרתיע גולשים שידם קלה על המקלדת ומשגרים טקסטים שמגיעים לקהל רחב לפני שהם חושבים על המשמעויות של הדברים.

     

    בהתחשב בכך נקבע שהפיצוי הראוי במקרה הנוכחי הוא 30 אלף שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה (מרץ 2016), וכן החזר הוצאות משפט של 2,000 שקל ושכר טרחת עו"ד של 11,700 שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד עמית לויתן
    • ב"כ הנתבע: עו"ד חגית ברינקר-ברק
    • עו"ד מימון פאר מייצג בתיקי לשון הרע
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קרדיט: shutterstock
    אילוסטרציה
    קרדיט: shutterstock
    צילום: נחום סגל
    עו"ד מימון פאר
    צילום: נחום סגל
    מומלצים