איך פתאום כולם רגישים לאוכל?

במשך שנים רבות היה לנו במקרר הביתי רק סוג אחד של חלב. קרטון חלב פרה רגיל שנמצא בכל בית. אבל בשנה האחרונה, במדף הימני במקרר, נמצאים בדרך קבע ארבעה סוגים שונים של חלב, כך שכמעט כל אחד מבני המשפחה שותה את החלב שלו: חלב דל לקטוז לרגישה ללקטוז, חלב סויה לרגיש לחלב באופן כללי, חלב שקדים לזו שרגישה ללקטוז, כולל לחלב הדל לקטוז, וחלב רגיל לאורחים ולמי שלא רגיש לשום דבר.

גם צורת האירוח לא נראית אותו הדבר. יותר ויותר אנשים מבררים מראש לאילו מאכלים האורחים רגישים. אף אחד לא רוצה למצוא את עצמו טורח על ארוחה שאף אחד לא יאכל, וכידוע לכל, רגישות למזון לא נגמרת רק בחלב. הרגישות הנפוצה ביותר היא ככל הנראה לגלוטן, חלבון החיטה, שכבר מזמן אינה אופיינית רק לחולי צליאק. בסופרמרקטים בארצות הברית יש כיום מחלקות שלמות עם מבחר עצום של מוצרים ללא גלוטן, שמיועדים לאנשים שסובלים מרגישות לגלוטן או לאנשים שמאמינים שהימנעות מגלוטן היא הדרך לירידה במשקל. לצד הרגישים לגלוטן, ישנם גם הרגישים לפירות הדר או הרגישים לירקות סולניים ועוד ועוד. 

אם גם אתם שואלים את עצמכם איך זה שפתאום כולם הפכו לאלרגיים או רגישים, מה גורם לפריחה חסרת התקדים של כל מוצרי המזון ה"נטולים", ואיפה היו כל האנשים האלה לפני ‭ 20‬ שנה - סקירת מחקרים שפורסמה לאחרונה בכתב העת ‭ Gastroenterology ‬Clinics of North America‬עושה סדר בסוגיה, שלטענת כותבי המאמר מבלבלת גם רופאי משפחה רבים. כותרת המאמר "רגישות למזון - עובדות מול בדיות" רומזת על שתי תופעות חדשות ונפוצות מאוד בשנים האחרונות, ושבמידה מסוימת סותרות זו את זו:

‭.1‬ ישנה עלייה ניכרת בשיעור האנשים שסובלים מאלרגיה למזון. 

‭.2‬ ישנה הגזמה ניכרת בטענות של אנשים לאלרגיות ולרגישות למזון. 

מהי הגזמה ניכרת? במחקר אחר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי ‭ ,JAMA‬נמצא שמספר האנשים שטוענים שהם אלרגיים או רגישים למזון כלשהו שבר כל שיא והגיע ל-1 מכל 5 אנשים - כ-%‭20 ‬ מהאוכלוסייה. בפועל, כשתחקרו את האנשים לעומק, התברר שרק %‭10.8‬ מהם סובלים מאלרגיה או מרגישות למזון שיש לה אינדיקציה רפואית. כל השאר קושרים תחושה לא טובה למזון מסוים, אבל הגורם הוא כנראה אחר ושונה.במילים אחרות:מחצית מהאנשים שטוענים שהם אלרגיים או רגישים למזון מסוים, יכולים למעשה לאכול אותו בלי שום בעיה.

והטענה לאלרגיה או לרגישות למזון כזה או אחר שוברת כל שיא כשמדובר בילדים. לפי סקירת המחקרים, שאלונים שהופנו להורים לפעוטות העלו שלפי תשובות ההורים לא פחות משליש (‭!33%‬) מהילדים רגישים למזון כלשהו. בפועל, סבורים החוקרים, שגם אם נביא בחשבון את כל סוגי האלרגיות והרגישות למזונות, נגיע ל-8% מהילדים לכל היותר. כלומר רוב רובם של ההורים שבטוחים שהילד שלהם רגיש או אלרגי למזון כלשהו - טועים. לכאורה מדובר בממצא תמים, אך למעשה הטעות הזאת עלולה להזיק לבריאות הילדים. הורים רבים חושבים מן הסתם שלא יקרה לילד שלהם שום דבר והוא אולי אפילו ירוויח מהימנעות מחלב, מבוטנים או ממאכלים אחרים שידועים כגורמים לאלרגיה. 

אבל מחברי סקירת המחקרים מתריעים על כך שדווקא ההימנעות מהמזונות האלה מגבירה את הסיכון של הילד ללקות באלרגיה, שעלולה לפגוע בבריאותו ובמקרים קיצוניים אף לסכן את חייו. "הימנעות מכוונת מצריכת מזונות המובילים בגרימת אלרגיה (חלב פרה, ביצים, בוטנים, שומשום, קיווי ואגוזים) מגבירה את הסיכון של הילד - ולעתים אף של המבוגר - לפתח אלרגיה למזון", מסביר ד"ר ארנון אליצור, מנהל המכון לאלרגיה, אימונולוגיה וריאות ילדים במרכז הרפואי ע"ש יצחק שמיר (אסף הרופא). "הימנעות מאכילת מזונות אלה, בפרט בילדים עם נטייה לאלרגיה (ילדים עם אטופיק דרמטיטיס או עם סיפור של אלרגיה במשפחה), עלולה להוביל להתפתחות נוגדנים מסוג ‭ IgE‬ לאותו מזון - נוגדנים שמעורבים בתגובה אלרגית מיידית. לעומת זאת, צריכה קבועה של מזונות אלה מובילה להתפתחות נוגדנים מסוג ‭ ,IgG‬ שמובילים, ביחד עם מנגנונים נוספים, לסבילות לאותו מזון. אלרגיה נקבעת לפי האיזון בין שני התהליכים האלה, ולכן צריכה קבועה של מזון מסוים תעודד התפתחות סבילות".

הורים רבים מאמינים שמוצרי חלב גורמים לליחה ולכן הם מונעים אותם מהילדים. האם ההימנעות הזאת מגבירה למעשה את הסיכון של הילד ללקות באלרגיה למוצרי חלב? 

"בהחלט לא מומלץ להימנע ממאכלים ללא המלצה רפואית. יש הורים שמאמינים שמוצרי חלב גורמים לליחה. הנושא הזה נבדק מבחינה מדעית, וכיום אנחנו יודעים שזה לא נכון. כדאי לחשוף את הילד - בהתאם לגילו ולהנחיות הבריאות המקובלות - למגוון של מזונות, גם כדי להימנע מחסרים תזונתיים וגם כדי למנוע התפתחות אלרגיות". 

בסקירת המחקרים התייחסו החוקרים לרגישות לגלוטן, חלבון החיטה, שהפכה לכל כך נפוצה, עד שבשנים האחרונות הומצא מונח חדש,NCGS (Non-Celiac Gluten Sensitivity) - רגישות לגלוטן שאינה נובעת ממחלת הצליאק. מסקנת החוקרים בסקירה היא שצריך להפסיק להשתמש במונח הזה כי אין הוכחה מדעית כלשהי לקיום רגישות כזאת. גם במחקר שפורסם ב-‭2018‬ בכתב העת ‭The American Journal of Gastroenterology‬ וכלל כאלף ילדים שהוגדרו על ידי הוריהם כרגישים לגלוטן, הסיקו החוקרים שאין דבר כזה "רגישות לגלוטן". 

מומחים לאלרגיה מכירים היטב את תופעת הדיווח על אלרגיה שלא קיימת במציאות, לפחות לא רפואית. "אנשים רבים מגיעים לטיפול אצל מומחה לאלרגיה כשהם בטוחים שהם אלרגיים למזונות מסוימים וזה פשוט לא נכון", אומר ד"ר קובי שדה, מומחה לאלרגיה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). "אחת הדוגמאות לכך היא אדם שסובל מפצעי אקנה או מכאבים כלשהם. לאחר שהוא ממצה את אפשרויות הטיפול ברפואה הרגילה הוא פונה לרפואה האלטרנטיבית, שם נהוג להאשים את המזון בתופעות רבות. הנטורופת או המטפל ברפואה סינית עשויים להמליץ לו, בלי שיהיה לכך ביסוס מדעי, להימנע מחלב פרה או מירקות סולניים, והמטופל כבר מאמין שיש לו אלרגיה לחלב ולירקות סולניים. מובן שזה לא נכון, כי לא נעשתה אבחנה או בדיקה רפואית".

האם בישראל האלרגיות למזון דומות לשאר העולם? 

"אלרגיות למזון מושפעות מגיאוגרפיה. בישראל השכיחות של אלרגיה לשומשום גבוהה מאוד ולא מוכרת במדינות אחרות, ויש יותר רגישות לאורז, לכוסמת וליין אדום. בארצות סקנדינביה יש יותר אלרגיות לדגים. בארצות הברית האלרגיה לבוטנים נפוצה מאוד, ובישראל היא נמוכה מאוד, כנראה בגלל הנוהג להאכיל תינוקות בשלב מוקדם יחסית בחטיף הבוטנים במבה. זאת עוד הוכחה לכך שחשיפה מוקדמת למזונות שידועים כגורמים לאלרגיה מקטינה את הסיכון ללקות באלרגיית מזון בבגרות". 

נשים מיניקות מקבלות הנחיה להימנע ממזונות גורמי אלרגיה כדי למנוע התפתחות אלרגיה אצל התינוק. מה דעתך על כך? 

"זו טעות חמורה שידוע לי שרופאים ממליצים עליה. טעות להימנע ממזונות, כי דווקא החשיפה הזאת מונעת אלרגיות. צריך לעודד אמהות מיניקות להמשיך בתזונה הרגילה, כי זה גורם לכך שמערכת החיסון של התינוק מתרגלת למאכלים האלה. לפעמים רופאי ילדים ממליצים להורים לעבור לפורמולות לתינוק על בסיס חלבון מפורק, שהן יקרות מאוד ויש להן חסרונות נוספים, רק בגלל החשד שהתינוק אלרגי לחלב או לסויה והרבה פעמים אין לכך שום בסיס". 

"אין ספק שב-‭20‬ השנים האחרונות חלה עלייה במספר הסובלים מאלרגיה", מדגיש ד"ר אליצור, "אבל המספרים האמיתיים רחוקים מאוד מהסקרים שמבוססים על עדות אישית של מטופלים. קשה לדעת במדויק עד כמה עלתה שכיחות האלרגיה למזון, אבל יש מחקרים שמראים עלייה של פי ‭ ,3-2‬בהשוואה לשכיחות לפני ‭ 20‬ שנה. העלייה היא בשכיחות מחלות אלרגיות באופן כללי, ובפרט באלרגיות למזון. הסיבה לכך לא ידועה, אבל קיימות כמה תיאוריות שמנסות להסביר את התופעה, המובילה שבהן היא תיאוריית ההיגיינה שלפיה ככל שאנחנו שומרים על סביבה נקייה וסטרילית יותר, כך מערכת החיסון שלנו מוטה פחות לכיוון של מלחמה בזיהומים ויותר לכיוון של תגובות יתר לא רצויות לחלבונים שונים, כפי שקורה באלרגיה. גורמים נוספים שעשויים לתרום לעלייה בשכיחות מחלות אלרגיות הן שימוש נרחב באנטיביוטיקה, שמשנה את הרכב חיידקי המעי, הגירה של אוכלוסיות, תפוצת מזונות שהיו מקובלים במקום גיאוגרפי מסוים למקומות אחרים ועוד".

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי‭ ,JAMA ‬ נמצא שמספר האנשים שטוענים שהם אלרגיים או רגישים למזון כלשהו שבר כל שיא והגיע ל-1 מכל 5 אנשים — כ-20% מכלל האוכלוסייה! בפועל, כשתחקרו את האנשים לעומק, התברר שרק ‭ 10.8%‬מהם סובלים מאלרגיה או מרגישות למזון.

האם הטבעונות וההימנעות מגלוטן, שתי מגמות בולטות בשנים האחרונות, שהוציאו מהצלחת את מוצרי החלב, הביצים והחיטה תרמו לדעתך לעלייה בשכיחות האלרגיות למזון? 

"בקרב ילדים, הוכח במחקרים רבים שהימנעות מאכילת מאכלים אלרגניים מגבירה את שכיחות האלרגיה. ייתכן מאוד שהורים שמונעים מילדיהם מוצרי חלב מגבירים את האלרגיה למוצרי חלב, אבל רק בילדים. במבוגרים שנמנעים ממוצרי חלב או חיטה, ייתכן שנראה עלייה באלרגיות, אבל רק בקרב אלה שיש להם נטייה לאלרגיה, כמו למשל אנשים שסבלו מאטופיק דרמטיטיס. בכל מקרה, מדובר בעלייה זניחה שתתבטא באחוזים ספורים בלבד". 

ובכל זאת, מהו אחוז האנשים שאלרגיים למזון? 

"אם נבצע בדיקות לכלל האוכלוסייה, נגיע ככל הנראה לכ-%‭3%-2‬ בילדים. במבוגרים המספרים קטנים יותר ‭ .2%-1% -‬הסיבה לכך היא שאלרגיות למזון בקרב ילדים חולפות מעצמן במקרים רבים". 

אחת הבעיות המשמעותיות בטיפול באלרגיות היא הקושי באבחון. הבדיקות הקיימות נחשבות לרגישות מדי, והמשמעות היא שתוצאה חיובית לא בהכרח מצביעה על אלרגיה. אם באופן תיאורטי יבצעו בדיקות אלרגיה למזון לכל האוכלוסייה יתברר שרבים מהאנשים שצורכים חלב פרה, ביצים, בוטנים, שומשום, אגוזים ושאר המאכלים שידועים כגורמי אלרגיה — רגישים להם וגופם מפריש נוגדנים מסוג ‭ IgE‬ בתגובה לאכילתם. אותם אנשים שאוכלים מזונות אלה באופן קבוע אינם מפתחים תגובות אלרגיות, אך אם הם יפסיקו לאכול את המזונות שהם רגישים להם, הם עלולים לפתח אלרגיה. כשמטופל מגיע לרופא אלרגיה וטוען שמזון מסוים גורם לו לתגובות אלרגיות, הרופא צריך תחילה לקבוע אם התלונות שהמטופל מתאר אכן תואמות לתגובה אלרגית למזון. רק אם התשובה חיובית, הרופא יבצע תבחין עורי (טסטים) לאותו מזון חשוד. אם התוצאה שלילית, קרוב לוודאי שלא מדובר באלרגיה, אבל אם התשובה חיובית, הוא יאובחן כאלרגי. קיימת בדיקה נוספת (דם) שבודקת הימצאות נוגדני ‭ IgE‬ וגם היא נחשבת לרגישה מדי, בדומה לתבחינים העוריים. גם במקרה הזה תשובה חיובית לא מראה בהכרח על אלרגיה. בסקירת המחקרים נטען שאחת הבעיות היא שרופאי משפחה רבים טועים באבחנה ונוטים לסווג כאלרגיה כל תוצאת בדיקה חיובית לנוגדני IgE.

"אם נבצע בדיקת נוגדני ‭ IgE‬ לכל האוכלוסייה שאוכלת ביצים, נגלה שחלק מהאנשים מפתחים נוגדנים מסוג ‭ IgE‬לביצים", מסביר ד"ר אליצור, "אבל זה לא אומר שהם אלרגיים לביצים. לכן בדיקות אלה צריכות להתבצע רק כדי לאשר תלונות קיימות".

בעבר אמרו להורים לא לחשוף תינוקות למאכלים שידועים כגורמים לאלרגיה. האם העמדה כיום היא הפוכה? 

"היום ידוע בוודאות שחשיפה מוקדמת לבוטנים וביצים מפחיתה את הסיכון להתפתחות אלרגיה לאותם מזונות. אמנם זה לא הוכח על חלב ושומשום, אבל ההנחה היא שזה נכון גם למזונות אחרים, כך שבהחלט מומלץ לחשוף תינוקות למגוון מאכלים בהתאם להנחיות הבריאות המקובלות". 

האם ייתכן שלאדם יש אלרגיה למזון מסוים והוא לא יודע עליה? 

"קשה לי להאמין. אלרגיה היא תגובה חריפה ומיידית המתרחשת בכל חשיפה לאותו מזון, ולכן אנשים יודעים כשיש להם תגובה שלילית למאכל מסוים".