שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מלחמת העצמאות של הנגב והגליל

    ישראל חוגגת את יום ההולדת ה-71 למדינה, אך כדי למנוע את האסון הדמוגרפי שצופות התחזיות לשנת המאה למדינה, חייבים הנגב והגליל להתנתק מיחסי התלות במרכז הארץ ולהפוך למרכזים עצמאיים. מיזם ישראל 2048 מצביע על רשימת הנכסים שיסייעו לאזורי הפריפריה לממש את החזון. "בנגב ובגליל יש נכסים שאין שני להם בעולם"

    בשיתוף מיזם "ישראל 2048 - עתיד משותף"

      

    ישראל 2019, שחגגה השבוע 71, היא כיום מדינה מפותחת וחזקה: אומת סטארט-אפ בעלת כלכלה פורחת ויציבה, תוצר גבוה לנפש ושיעור אבטלה נמוך בהשוואה למדינות העולם. אלא שכל השפע הזה אינו מתחלק בצורה שווה ומאוזנת בין אזרחי המדינה. מי שמוביל את הצמיחה הכלכלית הוא אזור מרכז הארץ, בדגש על תל-אביב. אזורי הפריפריה - הנגב והגליל - מפגרים מאחור.

     

    באר שבע (צילום: shutterstock)
    אינספור הזדמנויות בנגב, באר שבע(צילום: shutterstock)

    הניסיונות כיום, שמתמקדים בעיקר בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות על מנת לחבר את הפריפריה למרכז הם מבורכים, אך טמונה בהם סכנה גדולה: הם למעשה מנציחים ומגבירים את התלות שבין הפריפריה למרכז, ומונעים מהפריפריה להגיע למקום החשוב באמת - עצמאות אמיתית ומלאה.

     

    מפץ ההזדמנויות של הנגב (הנתונים באדיבות תנועת אור ומיזם  ישראל 2048 - עתיד משותף)
    מפת ההזדמנויות של הנגב. (הנתונים באדיבות תנועת אור ומיזם ישראל 2048 - עתיד משותף)

     

    העתיד הלא כל כך רחוק, זה שעדיין בטווח הנראה לעין, הוא מדאיג למדי: מנתוני מיזם "ישראל 2048 - עתיד משותף", עולה שאם מגמות הצמיחה הדמוגרפית ימשיכו, הרי שבעוד 29 שנה - ב-2048, שנת ה-100 למדינה - אוכלוסיית ישראל תכפיל את עצמה ותמנה כ-17 מיליון תושבים.

     

    החמור הוא שעל פי התחזית, 13 מיליון מהם יתגוררו במרכז הארץ ויסבלו בין השאר מעומסי תנועה בלתי נסבלים, מאובדן שעות עבודה עד כדי פגיעה בתוצר, ומתחרות על מקומות העבודה עד כדי עלייה באחוזי האבטלה. זאת בעוד שארבעה מיליון בלבד – בעיקר אוכלוסיות חלשות יותר - יחיו בכל שטחי הנגב והגליל העצומים.

     

    בישראל קיימת תוכנית לטווח ארוך, שנבנתה במטה הדיור הלאומי, ונקראת "תוכנית 2040 לדיור", אך לדברי אורי אילן, יו"ר הוועדה הארצית לתכנון ובנייה במחוז הצפון, היא רחוקה מלעסוק בדיור בלבד. "התוכנית נוגעת בכל הרבדים, מתעסוקה דרך תשתיות, עיבוי מרחב כפרי, אנרגיה, מים ועוד אינספור תחומים", מסביר אילן. "תל-אביב היא אומנם מנוע הצמיחה של ישראל, אבל זה כמו ג'מבו בלי כנפיים. אם הצפון והדרום לא יהיו חזקים באותה מידה, זה לא יוכל להתקיים. לכן גם לתל-אביב יש אינטרס שיהיו מלבדה עוד שני מרכזים".

    מפץ ההזדמנויות של הגליל (הנתונים באדיבות תנועת אור ומיזם  ישראל 2048 - עתיד משותף)
    מפת ההזדמנויות של הגליל (הנתונים באדיבות תנועת אור ומיזם ישראל 2048 - עתיד משותף)
     

    מכאן נולד למעשה החזון של מיזם "ישראל 2048", שמאחוריו עומדת תנועת "אור להתיישבות בנגב ובגליל", בשיתוף עם קבוצה גדולה של אנשי מפתח וארגונים מכלל המגזרים, לפיו תגדיר מדינת ישראל את הנגב ואת הגליל כמנועי הצמיחה העתידיים של ישראל, ובעזרת תוכנית פעולה מפורטת תהפוך אותם עד 2048 למרכזים עצמאיים שווים למרכז, כך שפיזור האוכלוסייה יהיה נוח, מאוזן ויאפשר איכות חיים גבוהה לכל תושבי המדינה. 

    פנינה מדברית - ירוחם. ועכשיו גם פנינה תירותית (צילום: אור אלכנסברג)
    פנינה מדברית - ירוחם. מקום עם פוטנציאל תיירותי בגלל המיקום שלה(צילום: אור אלכנסברג)

     

    "בידינו זכות שהיא חובה לשנות את הפרדיגמה ולייצר ביחד עם כלל התושבים את הפרק הבא בסיפור הקמת המדינה. לאפשר איכות חיים גבוהה לכולם, בכל מקום, בכל תחום", מסביר רוני פלמר, מנכ"ל תנועת "אור להתיישבות בנגב ובגליל". "העצמאות של ישראל תמומש כשהנגב והגליל יהפכו למרכזים עצמאיים של איכות בדיור בתעסוקה, בבריאות, בחינוך ובתרבות. מרכזי חיים מזמינים, אשר ייצרו גל ביקושים של הדור הצעיר לבוא ולקחת חלק בהמשך הקמת המדינה." המטרה היא, על פי פלמר, שהנגב והגליל, כמרכזים חדשים ומקבילים לאזור מרכז הארץ, יקיימו יחסי גומלין עם אזור המרכז, ולא יחסי תלות כמו אלה שהפתרונות הנוכחיים מובילים אליהם.

    קצרין (צילום: shutterstock)
    קצרין(צילום: shutterstock)

     

    התוכנית שבה עוסק מיזם "ישראל 2048" שואפת להביא למצב שבו בשנת ה-100 למדינה יחיו בנגב 3.5 מיליון תושבים, ואילו בגליל ובחיפה יחיו 4.5 מיליון נוספים. חלוקה שכזו תתאפשר אך ורק אם אכן הנגב והגליל יעמדו כמרכזים בפני עצמם. כדי שתחזית כזו תתממש יש צורך לנצל עד תום את מאגר הנכסים וההזדמנויות הקיים בכל אחד משני האזורים.

     

    כך למשל באר-שבע מונה כיום כ-200 אלף תושבים. ב-2048, על פי התחזיות, צפויים לגור בה כ-300 אלף. השאיפה היא, במסגרת התוכנית, להפוך את באר-שבע לעיר מרכזית בת מיליון תושבים, בהתבסס בין השאר על פיתוח והידוק שיתוף הפעולה בין שלושת המוסדות המובילים שבה: אוניברסיטת בן גוריון, בית החולים סורוקה, ופארק ההייטק שהוקם בסמוך אליו.

    עצמאות הנגב והגליל - איך הופכים מפריפריה למרכזים חדשים ב-5 צעדים (מיזם
    עצמאות הנגב והגליל - איך הופכים מפריפריה למרכזים חדשים ב-5 צעדים(מיזם "ישראל 2048 - עתיד משותף")

    ערי הנגב הנוספות, על פי החזון, יאכלסו כ-2.5 מיליון תושבים נוספים, בין השאר בזכות שדה תעופה בינלאומי שיוקם בנבטים, יספק משרות רבות ויביא לפיתוח תיירות הנגב בזכות אופיו המיוחד ולהרחבת מספר המלונות וחדרי האירוח בו. גם עתודות הקרקע הרבות הנגב ינוצלו לטובת הקמת מרכזים לוגיסטיים (מרלו"גים) של חברות שונות.

     

    "עצמאות הדרום תושג קודם כל בהפיכת העיר באר-שבע למטרופולין גדול ומשגשג, שישמש מרכז תעסוקה ותרבות לכל הנגב", מסביר דוד לפלר, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז הדרום. "הנגב בשנים האחרונות התפתח באופן יוצא דופן", אומר בני ביטון, ראש עיריית דימונה שמשמש גם כיו"ר פורום ערי הפיתוח, יו"ר הרשות לפיתוח הנגב, ויו"ר אשכול נגב מערבי. "ערים כמו דימונה זכו לתקציבים ועשו שינוי מקצה לקצה. צעירים רוצים להישאר, לחזור וגם לעבור אליה. אבל למרות זאת, הנגב עדיין מקיים יחסי תלות עם מרכז הארץ".

    רוני פלמר (צילום: דנה קופל)
    "בידינו זכות שהיא חובה לשנות את תבנית המחשבה ולייצר את הפרק הבא בסיפור הקמת המדינה", רוני פלמר(צילום: דנה קופל)

     

    את הפיכת אזור הגליל למרכז בפני עצמו, יש לעשות על פי התוכנית, באמצעות מינוף הפוטנציאל התיירותי העצום שטמון בו. "בגליל, שעדיין מכונה היום

    פריפריה, יש אינספור נכסים ייחודיים והזדמנויות לצמיחה", משוכנע שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו, שמשמש במקביל גם כיו"ר הרשות לפיתוח הגליל וכיו"ר אשכול גליל מערבי. "הגליל המערבי למשל", אומר לנקרי, "שבו חיים יותר מ-600 אלף איש ממגזרים שונים, מאופיין ברב תרבותיות. כל העולם יכול להגיע וללמוד מודל מופת לדו קיום, אמנות ותיירות ענפה. זאת, לצד עשרות נכסים ייחודים שיכולים למשוך מאות אלפי תושבים, מבקרים ותיירים".

     

    יו"ר מרכז המועצות האזוריות בישראל וראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג׳ג׳, אומר, כי "הנגב והגליל מאופיינים במועצות אזוריות רבות. בשטחי המועצות האזוריות, נכסים שאין שני להם בעולם. חקלאות משגשגת המייצאת ידע עולמי, מרכזי פיתוח, נכסי טבע, מכתשים ועוד. כל אלה מהווים תשתית לצמיחה, שתאפשר לפתח אותם כמרכזים עצמאיים המניעים את הכלכלה הישראלית".

    מצפה רמון (צילום: shutterstock)
    מצפה רמון(צילום: shutterstock)

     

    בשיתוף מיזם "ישראל 2048 - עתיד משותף"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים