שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    שילוב החרדים באקדמיה: "כל סטודנט שני נושר מהלימודים"

    סכומי עתק ללא פיקוח ורגולציה, שיעורי נשירה גבוהים של סטודנטים חרדים, ירידה מתמשכת בכניסת גברים חרדים לאקדמיה - לצד מימון לימודי הוראה לנשים בשוק שאין בו דרישה: דו"ח מבקר המדינה על מערכת שילוב החרדים בהשכלה הגבוהה בישראל, חושף שורת כשלים מתמשכים

    1.7 מיליארד שקלים, זהו הסכום שהקצתה המדינה על מנת לשלב חרדים בהשכלה הגבוהה בישראל. הסכום הכולל אמור להתפרס על פני עשור: מ-2011 עד 2022 - ולמעלה מחצי מיליארד שקלים כבר הושקעו בו בפועל. אך בעוד כספי התוכנית נוצלו מידי שנה ובשיעורים גבוהים, מאשים המבקר כי מידת האפקטיביות של תוכניות השילוב שהוצגו לא נבדקה, ואף סבלו משורת ליקויים מהותיים ומבניים מתמשכים.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    וזה רק אחד הליקויים הנחשפים היום (ב') בדו"ח מבקר המדינה על מערכת שילוב החרדים בהשכלה הגבוהה בישראל, המופנה למל"ג והות"ת, מתוך שורה של כשלים: סכומי עתק ללא פיקוח ורגולציה, שיעורי נשירה גבוהים של סטודנטים חרדים, ירידה מתמשכת בכניסת גברים חרדים לאקדמיה - לצד מימון לימודי הוראה לנשים בשוק שאין בו דרישה.

     

    הרבה פחות סטודנטים חרדים מהיעד

    מהדו"ח עולה כי בשנים הראשונות ליישום התוכנית (2010-2011) אמנם עלה מספר החרדים המשתלבים, אך בשנת 2016 היא לא עמדה ביעד המקורי שהציבה למספר הסטודנטים החרדים באקדמיה. בנוסף, אחוז הגברים המשולבים - אוכלוסיית היעד המרכזית של התוכנית - נמצא בשנה החולפת במגמת ירידה, כאשר גם מספר הסטודנטים החרדים כולו נמצא במגמת צמצום.

     

      ()

    ולהלן המספרים: ב-2011 עמד שיעור הגברים מכלל הסטודנטים החרדים על 35% (2,626 גברים מתוך כלל 7,495 ההסטודנטים החרדים) וב-2017 - 33.3% (3,700 מתוך כלל הסטודנטים החרדים - 11,111). בניתוח ההתפלגות המגדרית של בוגרי התארים בין השנים 2011-2017 התמונה חדה עוד יותר: 77% נשים ו22% בלבד גברים.

     

    בין יתר הליקויים שמונה משרד המבקר, נמצאים היעדר פיקוח על תוכניות הלימודים האקדמיות למגזר החרדי. על פי הדו"ח, הן סובלות מרמת לימודים ירודה ביחס לתוכניות הלימוד המקבילות באותם מוסדות אקדמיים. המבקר מציג ליקויי איכות ברמת ארבע תוכניות לימודים שהוצגו למל"ג, בין השנים 2014-2017, וכן מחקר מלווה שהוצג למל"ג ב-2016 לפיו רמתן של חלק מהתוכניות הייחודיות לסטודנטים החרדים, אינה מספקת.

     

    בעקבות כך, מזהיר המבקר מפני ההשלכות על שילובם של הסטודנטים בשוק התעסוקה. הדו"ח מוסיף וקובל על היעדר מסד נתונים מסודר אודות מספר הסטודנטים החרדים, בדגש על שיעורי המסיימים בהצלחה וכן שיעורי הנושרים מתוכניות אלו; הקצאת כספים למסלולי לימוד שאינם נדרשים למשק, וכן אי יישום המלצות שניתנו מטעם משרד האוצר בשורה של נושאים.

     

      ()

    בדו"ח המבקר מוזכרת טענתה של חברת ועדת ההיגוי בין השנים 2013-2016, כי עיקר התקציב הגבוה שייעד משרד האוצר לשילוב חרדים, הוקדש למימון "הפרדה מגדרית" עבור הסטודנטים החרדים, תחת הגדלת מערך המלגות וסיוע לימודי-אקדמי לסטודנטים החרדים עצמם.

     

    רוב הגברים נושרים כבר בשלב המכינה

    אחת התופעות שזוכה להתייחסות נרחבת בדו"ח הוא שיעור הנשירה הגבוהה של סטודנטים חרדים מהמכינות ובלימודי התואר, נתונים המעמידים בספק את מידת האפקטיביות של תוכניות השילוב המוצעות למגזר. אך בעוד ששיעור הנשירה מהמכינות הקדם-אקדמיות בקרב נשים חרדיות עומד על 35%, הרי שבקרב גברים חרדים טיפס שיעור הנושרים לכדי 55% .

     

      ()

     

    שיעורי הנשירה הגבוהים המשיכו ללוות את הסטודנטים החרדים גם בלימודי התואר, ואלה עמדו על 28% בקרב נשים חרדיות, לעומת 12% בלבד בקרב סטודנטיות יהודיות לא-חרדיות. בקרב הגברים זינק המספר ועמד על 46% לעומת 20% בקרב סטודנטים יהודים שאינם חרדים.

     

    מספרים אלה משמעותיים במיוחד נוכח נתונים בדו"ח המצביעים על קשר ישיר בין השכלה אקדמית בקרב גברים חרדים, לתעסוקה ולהכנסה שמציג הדו"ח. לדברי המבקר, הוגי ומיישמי תוכניות השילוב לא נתנו את דעתם לסיבות העומק העומדות בסיס שיעורי נשירה גבוהים אלה בקרב גברים חרדים.

     

    פערי יידע בלתי ישימים להשלמה

    לדעתו, שיעורים אלה נובעים, בראש ובראשונה, מפערי יידע לימודי משמעותיים בשל היעדר לימודי ליבה בקרב גברים בפרט, וכן היעדר מיומנויות למידה הכוללות עמידה בלוחות זמנים, הגשת מטלות, למידה למבחנים ויידע הנחוץ בכתיבת עבודות אקדמיות. שנית, מצבם המשפחתי של הסטודנטים המטופלים לא פעם במשפחות (2-3 ילדים בממוצע), מקשה עליהם בעמידה בחובות הלימודיים (לעומת סטודנטים שאינם חרדים ואינם מטופלים במשפחות).

     

      ()

     

    המבקר מציין כי לא נאספו נתונים מפולחים על שיעורי הנשירה של הסטודנטים החרדים במל"ג ובות"ת, וכן לא נקבעו יעדים ברורים לצמצום שיעור הנשירה. בין המלצותיו הוא דורש להציג מסלולי למידה מקצועיים כאפשרות חלופית לסטודנטים חרדים פוטנציאליים, וכן הגברת הסיוע והליווי האקדמי לסטודנטים החרדים בתוך המסלול האקדמי.

     

    הדו"ח מציין עוד כי בתגובתם לנתונים, טענו ארבעה מחברי ועדת ההיגוי כי הפער שנדרשים הסטודנטים החרדים להשלים (גברים במיוחד) הינו גבוה יתר על המידה. לדבריהם, ישנו קושי להשלים פער בין ארבע שנים של לימודי ליבה (בגילאי התיכון), בשנת מכינה אחת.

     

    בנוסף ציינה אחת מחברי ועדת היגוי כי אין זה מתפקידה ויכולתה של מערכת ההשכלה הגבוהה להשלים את פערי הלימוד המוקדמים של הסטודנטים החרדים, וזו הסיבה שסיכויי ההצלחה קטנים ושיעורי הנשירה גבוהים. בתגובתה לנתונים ציינה חברת הועדה כי "המדינה לא השכילה לתקוף את שורש הבעיה - לימודי ליבה לחרדים. ככל שבעיה זו בעינה עומדת, הבעיות אליהן מתייחס הדו"ח לא ייעלמו... פתרון אמיתי לבעיה מחייב טיפול בלימודי הליבה".

     

    88% ממקבלות תעודת ההוראה - לא עובדות כמורות

    אחד הממצאים העיקריים בדו"ח המבקר הוא מספרן הגבוה של כלל עובדות ההוראה החרדיות מכלל הסטודנטים החרדים. בעוד שבתי הספר החרדיים זקוקים, לפי הדו"ח, ל-1,500 מורות מדי שנה – מנפיקים הסמינרים החרדיים ותוכניות השלמת התואר לעובדי הוראה, לא פחות מ-6,500 מורות מדי שנה. צוות ההוראה בבתי הספר החרדיים מפוצל אף הוא מבחינה מגדרית: מורות לתלמידות ומורים לתלמידים, וכך אין בעודף המורות לסייע בצמצום המחסור בעובדי הוראה גברים במקצועות הליבה, כאשר שילובן במסגרות לבנים מוגבל לגיל הרך בלבד.

     

    הגברים לא הגיעו (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    הגברים לא הגיעו(צילום: ירון ברנר)

     

    פערים משמעותיים אלה מוצאים את ביטויים בשוק התעסוקה: על פי הדו"ח, 44% מכלל הנשים החרדיות שסיימו בהצלחה את לימודיהן בשנים 2011-2017 הן עובדות הוראה. הדו"ח חושף עוד כי 88% מכלל בעלות תעודת הוראה (אקדמאיות ושאינן) לא עובדות במקצוע שאותו למדו. גם בקרב גברים, 63% מבעלי תעודת ההוראה (אקדמאים ושאינם) לא עובדים בחינוך.

     

    ועל אף הנתונים, מספר התלמידות החרדיות הלומדות הוראה ממשיך לטפס משנה לשנה ואף זוכה לסבסוד מטעם המדינה. במאי 2017 החליטה המל"ג להמשיך במתן מלגות לנשים עבור השלמת תואר אקדמי בהוראה. כתוצאה, זינק מספרן של מקבלות המלגה בהוראה בשנים 2016-2017 ל-48% מכלל מקבלי המלגות החרדים, ואילו בשנת הלימודים 2017-2018 כבר עמד מספרן על 78% מכלל מקבלי המלגה, בעוד ששיעורם של הגברים המקבלים מלגות להוראה צנח מ-52% ל-22% בלבד. 90% מכלל מקבלי המלגה הוכשרו ללימוד מקצועות היהדות והתמחות כללית שאינם נצרכים תעסוקתית לגברים ולנשים גם יחד. הדו"ח ממליץ על הקטנת התמריץ ללימודי הוראה עבור נשים חרדיות, והפניית המלגות לגברים להתמחויות הנדרשות למשק.

     

    הרבנים החרדים נגד האקדמיה

    הרבנים החרדים נגד האקדמיה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בנוסף מצא הדו"ח כי סבסוד השלמת התואר ללימודי ההוראה מייצר עיוות בכך שהוא ניתן על חשבון הסיוע לסטודנטים חרדים, הלומדים לתואר מלא במדעי החברה, הרוח והמשפטים - ונמצאים בעדיפות פחותה ביותר לסיוע.

     

    המל"ג והות"ת: לקחנו בחשבון את הנשירה

    בתגובה לדו"ח מסרו במל"ג ובות"ת כי התמודדות עם שיעורי הנשירה הגבוהים הינה חלק מובנה מתוכניות השילוב, ובמסגרת תוכנית החומש השנייה שהוגשה בשנת 2016, הוגדלו רכיבי הסיוע האקדמי לצד מערך מלגות לסטודנטים חרדים מצטיינים.

     

    בתגובתם לסוגיית מלגות ההוראה, מסרו המל"ג והות"ת למשרד המבקר כי ההחלטה להקצות מלגות לצורך השלמת תואר בהוראה לקחה בחשבון שיקולים נוספים, ובהם השפעת השכלה גבוהה על הפיריון, שוויון הזדמנויות בין גברים לנשים וכן השפעת השכלת האם על השכלת הילדים והמשאבים העומדים לרשות הות"ת.

     

    קרן ק.מ.ח, העוסקת בשילוב חרדים בשוק התעסוקה, מסרה בתגובה כי "דו"ח המבקר הוא נורת אזהרה וקריאה לפעולה מיידית לכל העוסקים בשילוב חרדים בהשכלה ובתעסוקה. לצערנו, גורמים שונים - חלקם מתוך האקדמיה - עסוקים מבוקר עד ערב בהוספת חסמים תרבותיים, במקום לשלב כוחות לביצוע תכנית אופרטיבית למניעת נשירה, כמו הדרישה למניעת הפרדה מגדרית, שהפועל היוצא שלה יהיה מכשול נוסף לאלה המעוניינים לפנות ללימודים, ובהמשך להשתלבות בשוק התעסוקה.

     

    "העצירה במגמת העלייה של מספר הסטודנטים החרדים, היא לא רק תוצאה של התנגדות גוברת והולכת ללימודים אקדמיים מבית, אלא גם תוצר מובהק של ניסיונות חוזרים ונשנים לכפות התערבות ושינוי של הזהות החרדית מחוץ. כפי שקובע המבקר: להשכלה יש השפעה חיובית על התעסוקה ועל ההכנסה השנתית הממוצעת. ולכן, קרן ק.מ.ח תמשיך להנגיש את ההשכלה ושוק התעסוקה לציבור החרדי, תוך הקפדה על שמירת הזהות החרדית וחיפוש פתרונות לבעיות אלמנטריות היוצרות נשירה".

     

    לדברי ד״ר יופי תירוש, משפטנית המובילה את העתירה לבג"ץ בעניין חוקיות ההפרדה בין המינים במסלולים האקדמיים לחרדים, "הדוח החמור מספק הוכחה נוספת לכישלונן המהדהד של התוכניות האקדמיות לחרדים. השגיאה הבסיסית בגישת הות"ת והמל"ג היא שהפרדה מגזרית ומגדרית היא חיונית לשילוב חרדים, אבל ההפרדה יוצרת השכלה נחותה, ופוגעת בראש ובראשונה בבוגרי המסלולים ובאקדמיה בכלל.

     

    "האיוולת שמתגלה היום במלוא מערומיה היא שחלק הארי של מאות המיליונים המוקצים לתוכנית, מופנים למימון ההפרדה בין המינים, ולא לחיזוק אקדמי של הלומדים. היום ברור שהנזק הוא לא רק בפגיעה בשוויון, אלא גם בבזבוז משווע של כספי ציבור".

     

    יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, אלי פלאי, יזם ואיש עסקים חרדי, אומר כי "דו"ח המבקר מצביע על כשל חמור בהתנהלות המל"ג בעשור האחרון, וכתוצאה ממנו - פגיעה קשה בהגדלת שיעור השתתפות החרדים בשוק העבודה. מזה כעשור השקיעה המדינה משאבים בהיקפים אדירים כדי להביא את המגזר החרדי לאקדמיה בלי לשאול כמה, אם בכלל, זה תורם לשוק העבודה. האתגר האמיתי הוא להפנות משאבים לתחום ההכשרות המקצועיות - כולל הייטק ותחומים נוספים, שם ניתן להשפיע באופן ישיר על שוק העבודה ולהביא לתרומה משמעותית של החברה החרדית לכלכלת ישראל ולתל"ג".

     

    • סייע בהכנת הכתבה: קובי נחשוני

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    פערים שבין חלום למציאות. אקדמיה חרדית
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים