"אוהד אחי היקר, אני משתדל לגדל דור של לוחמים כמוך"
מפקד גדוד הסיור של גבעתי, סגן אלוף עברי אלבז, כותב לחברו רס"ר אוהד שמש, שנפל בצוק איתן: "בכל עשייה, פקודה, החלטה אני שואל את עצמי 'מה אוהד היה אומר?'"
סגן אלוף עברי אלבז, מפקד גדוד הסיור של חטיבת גבעתי, כותב לחברו רס"ר אוהד שמש, שנפל במבצע צוק איתן.
אוהד אחי היקר,
עברו חמש שנים מהרגע שבו נלקחת מאיתנו. חמש שנים שבהן אתה עצרת מלכת ואילו אנחנו התקדמנו כולנו.
אני גם התקדמתי - אני עכשיו מפקד סיירת גבעתי, כן אחי - היחידה שלך, היחידה שהתגייסת אליה, אותה יחידה שביצעת בשורותיה עשרות מבצעים מורכבים בכל הגזרות האפשריות בהיותך לוחם בחוליית החוד של הצוות. אותה יחידה שבה עיצבת והשחזת את הדמות הכל כך מיוחדת שלך.
בכל עשייה, פקודה, החלטה אני שואל את עצמי 'מה אוהד היה אומר?' תמיד הייתה לך חשיבה ביקורתית, תמיד רצית לאתגר כי לא האמנת בלחשוב בתוך הקופסה, וגם אם התקבלה החלטה שלא הסכמת איתה היית מגניב חיוך קטן כי היית מסוקרן לדעת מי ניצח בוויכוח.
אני רוצה להגיד לך אחי היקר, אני משתדל בכל מאודי לגדל דור של לוחמים כמוך, לוחמים אשר חושבים בעשייה, יוזמים, עצמאיים, מקצועיים, חברותיים, לומדים ללא הרף מתוך סקרנות טהורה.
לוחמים אשר יודעים לעשות התאמה משגרה ללחימה ולשנות צורה בחלקיקי שנייה מלוחם שהולך בשקט ובדריכות ללוחם עז נפש אשר מהווה עמוד אש לפני הצוות בעת מגע עם האויב.
אחי, לימדת אותי כמפקד איך לגרום למסגרת הצבאית להיות מסגרת המאפשרת הכלה של כלל קשת הצבעים הקיימים באוכלוסייה ולהוות מקפצה להיות אדם ואזרח טוב יותר, כי בסוף תמיד היית עוקץ במשפט: "עברי, עם בונה צבא בונה עם. לא?", והיית משתיק אותי בליווי החיוך הממזרי שלך.
אני מתחייב בכתיבת שורות אלה להנציח אותך בעשייה שלי ולדאוג שהיקום הזה יהיה טוב יותר ממה שהיה, ושאם נידרש שוב לעימות מול אויבינו ננצח אותם ניצחון מוחץ מתוך מקצועיות, ענווה ולמידה בלתי פוסקת.
אוהב אותך ומתגעגע תמיד, לנצח אזכור אותך אחי
לפנייה לכתב/ת 
