שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מחזקים את החלש: פרסים לסטודנטים שיזמו שינוי
    עמותה שמחזקת את תחושת הערך העצמי של נערות, מיזם שנועד לשלב אנשים עם מוגבלות במוסדות ההשכלה הגבוהה וגם סטודנט שמסייע לילדים מהפזורה הבדואית - זכו בפרסים בתחרות "סטודנטים יוזמים שינוי"

    מאז ומתמיד שאפו סטודנטים לשנות את העולם. במאה שעברה זה היה בכל מקום על הגלובוס, בהפגנות, מחאות ענק ומאבקים. בשנת 2019, סטודנטים הם גם יזמים. תוך כדי לימודים אינטנסיביים, עבודות תובעניות והישרדות כלכלית, הם מוצאים זמן להקים סטארט-אפים, יוזמות, כדי לשנות באמצעותן את העולם ולהפוך את הסביבה שלנו לטובה יותר.

     

    בכנס הצעירים השנתי של התאחדות הסטודנטים הארצית ומפעל הפיס, התקיימה תחרות "סטודנטים יוזמים שינוי". מפעל הפיס העניק תקציב של 50,000 שקל לשלושת המיזמים הזוכים במקומות הראשונים אשר ישמש את היזמים הצעירים לפיתוח המיזם והגדלת הפעילות שלו.

     

    ואלה הסטודנטים הזוכים לשנת 2019:

     

    במקום הראשון: עמותת שוות, 25,000 שקל

    רוני ואלדד פוסטן קורן, הקימו את עמותת "שוות" במטרה לאפשר לנערות לחזק את תחושת הערך העצמי שלהן ולתת להן כלים שיאפשרו להן לממש את שאיפותיהן?

     

    במקום הראשון. עמותת
    במקום הראשון. עמותת "שוות"(צילום: גיא יחיאלי)

     

    איך הם עושים את זה? העמותה מפעילה תוכנית חונכות שנתית, וסדנאות המסייעות לנערות לפתח הערכה עצמית חיובית לטווח רחוק, דרך התנסות מוקדמת בהצבת מטרות, במעטפת של תמיכה רגשית ואינטלקטואלית. החניכות לומדות לראות בכל כישלון הזדמנות ללמידה, לגלות בעצמן עוצמות חדשות, לשאוף ליעדים גבוהים יותר ולממש אותם.

     

    מי מאחורי המיזם? רוני, סטודנטית לרפואה שנה חמישית באוניברסיטה העברית, ובן זוגה אלדד, לשעבר יו"ר אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית.

     

    במקום השני: אקדמי-יחד, 15,000 שקל

    אקדמי-יחד הינה תוכנית לימודי תעודה באוניברסיטת בר-אילן, ששמה לה למטרה לשלב אנשים עם מוגבלות במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. התוכנית פונה לצעירים מעל גיל 21, עם מוגבלות פיזית וקוגניטיבית, אשר אינה מאפשרת להם ללמוד באופן רגיל במוסד אקדמי, שכן אוכלוסייה זו נופלת בין הכיסאות בכל הנוגע למסגרות הפועלות למען אנשים עם מוגבלויות בתחום הלימודים.

     

    מיכל סלומון  (צילום: גיא יחיאלי)
    מיכל סלומון (צילום: גיא יחיאלי)

     

    מטרת התוכנית היא לאפשר חווית למידה במסגרת אקדמית, הכוללת מצדו האחד של המתרס פיתוח חשיבה, הרחבת האופקים והקניית ידע ומצדו השני, יצירת מסגרת חברתית אמיתית. "אנו מאמינים, מקווים, ואף רואים בפועל, כי בכוח התוכנית לשבור את תקרת הזכוכית לאנשים עם מוגבלויות באקדמיה בפרט, ובחברה בכלל, ותאפשר להם להיות בדיוק כמו כולם" אומרת מיכל סלומון, יוזמת התוכנית.

     

    מיכל סלומון היא סטודנטית למשפטים וחשבונאות, שנה ג', באוניברסיטת בר-אילן, ויחד איתה פועלים כ- 18 חונכים מתנדבים המובילים יחד שתי כיתות של אקדמי-יחד.

     

    במקום השלישי, "שיגאון", 10,000 שקל

    דביר ורשבסקי הוא יליד ירוחם. מאז ילדותו נחשף לאורח החיים הייחודי של שכניו הבדואים משבט מסעודין אל עזאזמה. אחת הבעיות המשמעותית ביותר בפזורה היא הקושי להשתלב במסגרות תעסוקתיות הולמות, והיעדר מענה חינוכי הולם לילדי המקום.

     

    דביר ורשבסקי (צילום: גיא יחיאלי)
    דביר ורשבסקי(צילום: גיא יחיאלי)

     

    עם חזרתו לירוחם, לאחר לימודיו התיכונים, החל בהקמת מערך נרחב של פעילויות העשרה חינוכיות בכפרים הבדואים, והקים את שיגאון. שילוב של שיג - מאהל בדואי, וגאון. כחלק מהפעילות של שיגאון, נכללים חיזוק כישורי השפה, הנגדת מדע וטכנולוגיה, ועוד.

     

    לפעילויות שדביר מרכז מגיעים מדי שבוע למעלה מ-100 ילדים מהפזורה, שנמנים עם האשכול הנמוך ביותר במדד הטיפול בישראל. ישנן שמונה קבוצות של בני השבט המשתתפות בתחרויות רובוטיקה, זאת תוך הסתייעות במרכז הרובוטיקה שמתעצם בשנים האחרונות בירוחם. "המטרה שלי היא לסגל לילדים מוביליות סוציו אקונומית ולהיות כוח תורם וחיוני בעתידו הכלכלי והחברתי של הנגב בעשורים הבאים", מספר ורשבסקי. "אני מאמין שהצלחת הפרויקט הזה תוביל להתעצמות שיתופי הפעולה הכה חשובים בין יהודים לבדואים, לטובת הנגב ומדינת ישראל כולה".  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים