מתחת לשכר המינימום / טור

• דיאנה ויסמן: "חשבתי על פרישה, אבל אני אוהבת יותר מדי את האתלטיקה ואת המדינה"
  

הבנתם את זה? 4000 שקל משני מקורות, מועדונה מכבי ראשל"צ והוועד האולימפי. האישה המהירה ביותר במדינה, שיאנית ישראל בריצת 100 מ', המקצוע היוקרתי ביותר באולימפיאדה, בחורה בת 20 עם עתיד ייחודי כאן שהצליחה לנפץ את שיאה האגדי של אסתר רוט שהחזיק מעמד 46 שנה, הפנים והעתיד של מלכת הספורט - משתכרת פחות משכר המינימום במשק, העומד על 5,300 שקל לפי העדכון האחרון.

ויסמן. איך היא אמורה להסתדר עם משכורת עלובה?(צילום: אורן אהרוני)

בושה? כן, בושה למי שסבור כי התנאים האלה מספיקים למי שניצבת בראש הפירמידה. אחר כך לך תחפש כישרונות בבתי הספר שבבוא הזמן, יצטרכו להיות נלהבים להשקיע את רוב זמנם בניסיונות לחדד כושר כדי לחתוך עוד מאית שנייה, ועוד מאית שנייה.

השיחה עם דיאנה, הזכירה לי ולא במקרה ראיון מלפני כ-10 שנים עם מיכאל אילין, שיאן ישראל ב-110 מ' משוכות, 13.85 ש'. "אני עובד כשומר במגרש חנייה", סיפר אז, "וזה משתלם לי יותר מהספורט. ברור שלא אוכל להתפרנס מאתלטיקה ולכן אני פורש". לא הועילו התחנונים מאיגוד האתלטיקה וממאמנו, איגור רויטבלט, שצפה לו יכולות לרוץ את המרחק ב-13.50 שניות, והוא פרש. עברו 10 שנים, ומאז אין לנו אף משוכן שיורד מה-14 שניות. בזמנו, כשרעיון הפרישה הבשיל, לא נמצאו רבים שהוטרדו יותר מדי. חלקם סברו שהוא מאיים ב"תחזיקו אותי".

האמצעים הטרידו אותה לא פחות מהכסף. ויסמן(צילום: אורן אהרוני)

אני יודע, וגם שמעתי תגובות כי קיים חשש שבעצם ההצהרה על פרישה אפשרית, דיאנה משחקת ב"תחזיקו אותי". כאחד מבין שני המשתתפים בשיחה, המראיין והמראויינת, אני יכול להעיד שהדבר

האחרון בו רצתה דיאנה היה חשיפת סכומים. מבחינתה, קטע לא פחות חשוב מכסף, היה העדר מיכשור טכנולוגי מקצועי משוכלל לאימונים המקובל בעולם ב-2019. לכסף, ולמצב הכלכלי, הגענו רק בהמשך.

דיאנה עוד לא פורשת. גם בסכומים המעליבים האלה לרמתה, היא מספיק נבונה כדי להחליט כאן ועכשיו, שלא לוותר בקלות על הכישרון והפוטנציאל שבהם ניחנה. יחד עם זאת, בגיל 20 ואחרי שרות צבאי, תקופת יציאה לחיים, לימודים או עבודה מכניסה, ברור שתתקשה להקדיש את העשור הבא תוך סכנה שבפרישתה תהיה מחוסרת אמצעים לביטחון כלכלי.

אפשר לעשות תחקירים מפה ועד להודעה חדשה. למצוא סיבות בהוראה הבעייתית, מאוד בעייתית, של מינהל הספורט לאיגוד האתלטיקה להימנע מתגמול אתלטים המקבלים תשלום גם ממקור אחר - ולהמירם במחנות אימון. יש לנו היום שתי אתלטיות מבטיחות תוצרת הארץ ברמה מבטיחה: אדוה כהן ודיאנה ויסמן. עצם העובדה שמקורות ההכנסה שלהן דלים, דורשת תיקון. אפילו אם חובה לחשוב מחוץ לקופסה.

אדווה כהן. שלא נאבד אותה ואת ויסמן(צילום: טיבור ייגר)

ואגב, גם הספורטאים האולימפיים בענפים האחרים מסתפקים במועט. אלו שמשתכרים יפה יגידו שהספורטאים משקיעים זמנם די בהתנדבות. ומי שצריך לגרום שיבואו על שכרם הריאלי הוא מנהל הספורט, מקור הכספים. לפי ראיית מנהל הספורט ומשרד התרבות כולו, כנראה שמדינת ישראל לא צריכה להיות מדינת ספורט. אם לא יופיע שינוי מבחינת הביטחון הכלכלי, יותר כדאי לשחק כדורגל בליגה א' או ב', מאשר לחלום על קריירה של כוכב אולימפי.