עבריין פרץ לבית, גנב חפצי יוקרה - ולא ייכלא

בעל עבר פלילי, שמעל ראשו מאסר על תנאי, הורשע בפריצה לבית בשבי ציון. אבל השופטת ביטון פרלה החליטה לתת לו הזדמנות להשתקם

עו"ד תומר יפרח | פסקדיןפורסם: 16.05.19 , 16:45

השופטת איילת השחר ביטון פרלה מבית משפט השלום בקריות החליטה לאחרונה לנקוט גישה שיקומית וגזרה עונש קל ללא מאסר על בעל עבר פלילי שהורשע בפריצה לבית בשבי ציון וגניבת כסף וחפצים בשווי עשרות אלפי שקלים. אף שלחובתו היה מאסר על תנאי מן העבר, היא שוכנעה שהוא עבר שינוי חיובי משמעותי ויש לאפשר לו להשתקם.

האירוע שהתרחש ב-2016: הוא ואדם נוסף גנבו שעונים, זהב, כספים במזומן וקורקינט בשווי כולל של כ-45 אלף שקל לפחות. על חברו הוטלו תשעה חודשי מאסר בפועל. במסגרת ההליך חתם הנאשם על הסדר טיעון שבמסגרתו הודה והורשע בעבירות המתוארות. המדינה ביקשה להטיל עליו בין 18 ל-36 חודשי מאסר לצד עונשים נלווים. היא הפנתה לכך שמדובר באדם שיש לו כמה הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש וסמים, ושהאינטרס הציבורי גובר על האינטרס הפרטי של שיקום הנאשם.

תביעה

2.5 מיליון ש' להורים שבנם נרצח בבית הספר

עו"ד רן שקד | פסקדין

בן 16 נדקר למוות בחצר התיכון בטובא-זנגריה ע"י נער שלא היה תלמיד ביה"ס. הדוקר חויב ב-80% מהסכום, משרד החינוך והמועצה ישלמו את השאר

2.5 מיליון ש' להורים שבנם נרצח בבית הספר

מנגד טען הנאשם שיש לסטות ממתחם העונש המקובל, בין היתר משום שבמשך תקופת ניהול ההליך הוא השתלב בטיפול והפגין מוטיבציה להשתקם ולנהל חיים נורמטיביים. הוא ציין ששירות המבחן, שערך שלושה תסקירים בעיינו לאורך השנים, המליץ על ניתוב ההליך לדרך השיקומית.

עוד נטען כי במסגרת ההליך שהה הנאשם במעצר במשך תקופה מסוימת, ולאחר מכן במעצר בית בתנאים מגבילים במשך כשנה וחצי. בתקופה זו נולדו לו שני ילדים קטנים, דבר ששינה את התייחסותו לחייו.

באחד הדיונים אמר: "אני אעשה הכל כדי לא לאבד את האישה ואת החיים. אני מוכן לכל עונש. אני חושב שיש לי מה להפסיד. לא הבנתי את הטעות שעשיתי. אני מבקש הזדמנות אחרונה. עכשיו זה שונה, עכשיו אני עם ילד".

השופטת ביטון-פרלה שוכנעה שתסקירי שירות המבחן מעידים על כך שהנאשם אכן מתחרט ומעוניין באמת לערוך שינוי בחייו. "לעיתים נדרשת 'רקמת תנאים', שהיא בבחינת צירוף נסיבות שעשוי להנביע התוצאות הרצויות בעבור הנאשם ובעבור החברה – כפי שניתן להיווכח באשר לנאשם שלפניי", כתבה.

היא הבהירה כי סטייה ממתחם העונש ההולם למטרות שיקום לא משרתת רק את אינטרס הפרט, אלא גם את האינטרס החברתי של השבת העבריין אל חיק החברה והגנה על החברה מפני עבירות עתידיות שלו. "לעקרון השיקום 'כוח צנטריפוגלי' המרחיק את הנאשם אל מחוץ למעגל ביצוע עבירות לעתיד לבוא – הוא ובני ביתו המתחנכים על ברכיו", צוין בפסק הדין.

השופטת אף לקחה בחשבון את העובדה שהנאשם שהה תקופה במעצר, וכן כ-17 חודשים בביתו בתנאים מגבילים.

בסיכומו של דבר השופטת נגזרו עליו שבעה חודשי מאסר על תנאי, וכן פיצוי של 5,000 שקל למתלונן. בסכום הפיצוי התחשבה השופטת בכך שהמתלונן קיבל מחברת הביטוח 37 אלף שקל, וכן 3,000 שקל פיצוי מהנאשם הנוסף שהורשע. כמו כן הנאשם יפוקח על ידי שירות המבחן למשך 18 חודשים נוספים.