שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    חוקרים ישראלים שיחזרו בירה מתקופת פרעה
    חוקרים ישראלים הצליחו לייצר בירה משמרים שנמצאו בכלים בני אלפי שנים. החוקרים: "אנו יודעים מה היו טעמי הבירה הפלישתית והמצרית" . אז מה הטעם של הבירה?

     

     

    צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

    צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    איזו בירה פרעה מלך מצרים אהב לשתות? כבר בתקופת העולם הקדום בירה היוותה מרכיב חשוב בתזונה היומיומית, ויוחס לה כוח רב בייחוד למטרות פולחן דתי וריפוי. כלי החרס, שבהם יוצרו הבירות בימי העת העתיקה, היו הבסיס למחקר חדש. מובילי המחקר, החוקרים ד"ר רונן חזן וד"ר מיכאל קלוטשטיין - מיקרוביולוגים מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, שעוסקים בדרך כלל במחקר רפואי, עשו שימוש בשמרים שיצרו מושבות והתבססו בנקבוביות של כלי החרס וניסו לבדוק דרכם איך הם נשמרים לאורך שנים. באמצעות אותם שמרים יוצרו לבסוף בירות איכותיות וראויות לשתייה - הדומה לזו ששתו בארץ ישראל לפני אלפי שנים.

     

    בחלק הראשון של המחקר, שהתבצע במספר שלבים, נעזרו החוקרים ביקב קדמא מכפר אוריה והוכיחו כי ניתן לבודד שמרים מכלי חרס, באמצעות הטבלתם בתמיסת בירה לא מסוננת, גם לאחר שנשמרו בשמש למשך שנתיים. את השמרים שבודדו החוקרים, צילמה ד"ר ציונה בן-גדליה ממו"פ אזורי מזרח ואוניברסיטת אריאל בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני סורק. לאחר בדיקה ראשונית זו רצו החוקרים לנסות ולהעמיק את המחקר ויצרו קשר עם הארכיאולוגים ד"ר יצחק פז מרשות העתיקות, פרופ' אהרון מאיר מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' יובל גדות ופרופ' עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב, שסיפקו להם חרסים אותנטיים מכלים שזוהו ככלי בירה ותמד (יין דבש) עתיקים.

     

    פך בירה מחפירות תל צפית/גת, ממנו הופקה בירה פלישתית (צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות)
    פך בירה מחפירות תל צפית/גת, ממנו הופקה בירה פלישתית(צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות)

    החפירה ברחוב המסגר בתל-אביב, מכאן הופקה הבירה המצרית 'נערמר' (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
    החפירה ברחוב המסגר בתל-אביב, מכאן הופקה הבירה המצרית 'נערמר'(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

     

    אוסף הכלים שנבחרו היו מתקופות שונות בהיסטוריה, משנת 3,000 לפני הספירה ועד המאה הרביעית לפני הספירה, מתקופת ייסוד הממלכה המצרית המאוחדת הראשונה בימי המלך נערמר ועד ימי חזאל מלך ארם וימי נחמיה מושל יהודה תחת שלטון פרס.

     

    הכלים נלקחו מאתרים שונים כמו עין-בשור שבנגב, חפירות הצלה ברחוב המסגר בתל-אביב והחפירות האוניברסיטאיות בתל צפית ורמת רחל. בשלב זה של המחקר הצליח הסטודנט צמח אויזיראט לבודד שמרים משישה חרסים שונים. כשהחוקרים פנו לאפיין את השמרים על ידי ריצוף מלא של ה-DNA שלהם וניתוח שלו בעזרת ד"ר אמיר שיטנברג ממרכז המחקר ופיתוח מדבר וים המלח, נמצא שהשמרים שבודדו מכלי הבירה העתיקים דומים לכאלה שבודדו מבירות מסורתיות המיוצרות באפריקה, וכן לשמרי בירה מודרניים.

    צוות החוקרים עם בקבוקי הבירה החדשה-ישנה שיוצרו במעבדות (צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות)
    צוות החוקרים עם בקבוקי הבירה החדשה-ישנה שיוצרו במעבדות(צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות)

     

    בשלב האחרון, ייצרו החוקרים בירות מהשמרים המבודדים בעזרת מומחה הבירות איתי גוטמן. לאחר הייצור, אלה נבדקו באנליזה כימית של חומרי טעם וריח על ידי ד"ר אלישיב דרורי מאוניברסיטת אריאל ובידי צוות טועמים מוסמך מארגון טועמי הבירה הבינלאומי BJCP בהובלת שמואל נקאי. מהבדיקות עלה כי הבירות הן בעלות איכויות טובות והן ראויות לשתייה.

     

    ד"ר רונן חזן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר, סיפר כי "הפלא הגדול כאן הוא שמושבות השמרים שרדו בתוך הכלים, מושרים בתוכם במשך אלפי שנים, ופשוט חיכו שנוציא ונגדל אותם. דרכם הצלחנו לייצר את הבירה ועכשיו אנחנו יודעים מה היו הטעמים של הבירה הפלישתית והבירה המצרית. אגב, הם בכלל לא רעים. מעבר לגימיק של שתיית הבירה של פרעה מלך מצרים או אכיש מלך גת, יש למחקר זה חשיבות רבה לתחום של ארכיאולוגיה ניסויית, תחום המנסה לשחזר את העבר. המחקר שלנו מציע כלים חדשים לבחינת שיטות, איכות ומאפשר לכולנו לטעום את טעמם של מוצרי מזון עתיקים".

    בחינת דגימה במעבדות ביה
    בחינת דגימה במעבדות ביה"ס לרפואת שיניים של המרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים(צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)

    כלי הניסוי במעבדות מהן הופקה הבירה  (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
    כלי הניסוי במעבדות מהן הופקה הבירה (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)

     

    ד"ר יצחק פז מרשות העתיקות הדגיש את חשיבות התגלית: "אנחנו מדברים פה על פריצת דרך אמיתית, זאת הפעם הראשונה שהצלחנו להפיק אלכוהול קדום משמרים קדומים, זאת אומרת מהחומרים המקוריים שמהם ייצרו את האלכוהול, זה לא נעשה אף פעם בעבר".

     

    פרופ' יובל גדות, מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב: "חפרנו ברמת רחל, האתר הפרסי הכי גדול בממלכת יהודה, ומצאנו בו ריכוז גדול של קנקנים שכתוב עליהם את האותיות י', ה', ד' - יהוד. במקום מלכותי כמו רמת רחל הגיוני שתהיה צריכה של אלכוהול, מקום בו ישב הנציב הפרסי". פרופ' אהרון מאיר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן סיכם: "הממצאים קורמים עור וגידים לדימוי המקראי על כך שהפלישתים שתו לשוכרה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות
    הכד שבו נמצאו השמרים
    צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות
    מומלצים