שתף קטע נבחר

206 אלף שקל למנהל מחסן שפוטר במסרון

חברת "מאגר מחסנים לוגיסטים" סיימה את העסקתו של העובד ולא שילמה לו על שעות נוספות בטענה שהיה עובד בכיר. ביהמ"ש חייב אותה לפצות אותו

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה את תביעתו של עובד לשעבר בחברת "מאגר מחסנים לוגיסטיים", והורה לחברה לשלם לו כ-206 אלף שקל עבור שעות נוספות, פיטורים שלא כדין וזכויות נוספות. השופט אורן שגב דחה את טענת החברה שלפיה מדובר היה במשרה בכירה המחריגה את התובע מחוק שעות עבודה ומנוחה.

 

במשך כעשר שנים עבד התובע כמנהל מחסן, עד דצמבר 2014 - אז קיבל לדבריו מסרון שלפיו: "רק למען הסר ספק, ביום שלישי שעבר קיבלת הודעה שיש לך בחירה אם לסיים את עבודתך במאגר או להמשיך בתנאים אחרים, בחרת לא להמשיך כלומר הודעת הפיטורין נכנסה לתוקף ביום רביעי 26 בנובמבר". העובד טען כי הרקע למסרון היה שיחה מקרית שניהל כמה ימים קודם לכן עם סמנכ"ל חדש בחברה, שאמר לו כי שכרו גבוה מדי, וכי החברה מתכוונת לקחת לו את רכב החברה.

 

בעקבות זאת הוא הגיש את תביעתו לפיצויים עבור פיטורים שלא כדין. חלק נוסף ומרכזי עסק בטענה שלפיה עבד מדי יום 2.5 שעות נוספות (כ-11 שעות ביום), בלי שקיבל תמורה כלשהי.

 

החברה טענה מנגד כי התובע לא הסכים לקבל את מרותו של הסמנכ"ל החדש, ואף זומן לשיחה מסודרת שבה קיבל הסברים על שינויים בתנאי העסקתו, ומהלכה הוצע לו להמשיך או לסרב, ובכך לסיים את העסקתו. מאוחר יותר, לטענתה, קוימה איתו שיחה נוספת שבמהלכה הציע לו בעל החברה לחזור לעבודה, אך התובע טען שאינו יכול לעבוד במחיצת הסמנכ"ל, וקיבל פיצויי פיטורים.

 

באשר לשעות הנוספות טענה החברה שהתובע הועסק בתפקיד בכיר הדורש "מידה מיוחדת של אמון אישי" (עם שכר של 13,500 שקל), כך שיש להחיל את החריג לחוק שעות עבודה ומנוחה. בנוסף נטען כי בכל מקרה הוא לא עבד שעות נוספות.

 

השופט שגב הדגיש כי לפני המסרון על הפיטורים, ראוי היה לשלוח לתובע זימון מפורט ובו הטיעונים שבעטיים החברה שוקלת לסיים את העסקתו, באופן שיאפשר לו להתגונן בפני טענות הסמנכ"ל. במקום זאת, השופט התרשם שלסמנכ"ל אצה הדרך להיפרד מהתובע.

 

לדבריו, לא ניתן לדעת מה הייתה תוצאת שימוע כזה אם היה נערך. "כך או כך, משלא נערך הליך שימוע כסדרו, לתובע לא ניתנה הזדמנות ניאותה להתגונן בפני ההחלטה לסיים את העסקתו לאחר תקופה משמעותית של עבודה בנתבעת", נכתב.

 

השופט דחה את טענת החברה שלפיה מדובר בתפקיד בכיר, והבהיר כי החברה לא הוכיחה שהתובע היה חלק מההנהלה או מקובעי המדיניות, ולא היתה לו אחריות מיוחדת. נקבע שהתובע אכן עבד שעות נוספות, אם כי כשעה אחת בכל יום, בהתבססה על דוחות נוכחות ועל עדויות שונות מטעם הצדדים. בתוך כך השופט ביקר את החברה על שלא עמדה בחובתה לרשום את שעות הנוכחות של עובדיה.

 

בסיכומו של דבר חויבה החברה לשלם לתובע כ-132,600 שקל עבור גמול שעות נוספות, 65 אלף שקל עבור פיטורים שלא כדין, וכ-9,000 שקל עבור פדיון חופשה והפרשות לפנסיה. בנוסף היא חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד שי מיטרני ואח'
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד כוכי טבקה ואח'
  • עו"ד רועי שעיה עוסק בדיני עבודה
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד רועי שעיה
מומלצים