שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רעש סביבתי: כך זה יכול לפגוע בבריאות שלנו
    בשקט-בשקט, כמעט בלי שנרגיש, זיהום הרעש הולך ומתפשט באזורי החיים שלנו וגורם נזקים לא רק לשמיעה אלא גם לבריאות הכוללת שלנו. רגע לפני שיהיה מאוחר מדי, החלטנו לעשות סדר בתופעה מחרישת האוזניים הכי חרישית בסביבה

    יום-יום אני פותחת את הבוקר עם כוס קפה וסנדוויץ', עם חדשות הבוקר (הטקסטים שכתבתי ביום האתמול) ועם מאבק עם המלצרית. "סליחה, אפשר להחליש?", אני מבקשת.

     

    המוזיקה הקצבית והחזקה שבוקעת מרמקולים שמותקנים בקפידה מעל כל שולחן שני מקשה עלי את הריכוז. אבל כשאני מסתכלת סביבי אני חושדת שאולי זו אני שלא במקום. כולם נראים כאילו הם מצליחים לשמור על שלווה ועל נינוחות למרות מקצב הרוק הכבד שממלא את בית הקפה.

     

    הם שקועים בנחת בעבודתם במחשב, או שהם מרימים את קולם כדי לשמוע ולהישמע, ובכל מקרה נראים שבעי רצון בחלקם. זו המציאות החדשה — קצב גובר בווליום חזק הוא השקט החדש, אני חושבת לעצמי. נראה שאני פשוט צריכה להתרגל.

     

    עד שנתקלתי בשפע מחקרים שמוכיחים שאנחנו כלל לא מתרגלים לרעש שאנחנו נחשפים אליו בבתי הקפה, במסעדות, בכבישים, בתחנות הרכבת, בשדות התעופה, במקומות העבודה ובבתינו הפרטיים. הרעש הזה הולך וגובר, ולפי מאמר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי ‭ Science‬ ב-‭,2017‬ הוא גם הולך ומתפשט ומכסה חלקים נרחבים יותר ויותר של העולם, כולל שמורות טבע ופארקים שפעם היו מקום מפלט למחפשי השקט.

     

     

      (צילום: shutterstock)
    רק רוצים שקט(צילום: shutterstock)

    קיראו עוד

    מחקר מגלה: אלו סוגי הרעש שמגבירים הסיכון להתקפי לב

    בית החולים הרעיש, קופת חולים כללית נקנסה

    מחקר ישראלי: רעש וזיהום אוויר מזיקים להיריון

     

    אלא שלמרות שהשאון מתפשט ומוכפל פי כמה, האוזניים שלנו, כך מתברר, טרם הדביקו את פערי הקידמה ונשארו כפי שהיו לפני המצאת המנועים, הרמקולים, הסירנות והרינגטונים. ולא רק הן, למעשה הגוף שלנו כולו — החל במוח, דרך המערכת ההורמונלית ועד הלב — מגיב לא טוב למציאות החדשה הזאת.

     

    והיא משפיעה לא רק על צפוניות מפונקות כמוני שלא אוהבות את הרעש עם ההפוך על סויה שהן שותות, אלא גם ציפורים, עטלפים, חרגולים, צרצרים ועכבישים ביערות ובמדבריות משנים את מסלולי הנדודים שלהם, מתקשים לתקשר זה עם זה, ואפילו נכחדים בשל רעש, כך לפי מאמר שפורסם לפני כשנתיים בכתב העת ‭ .Ecology and Evolution.

     

    אז גם אם המלצרית שלי לא הצליחה לשמוע את השמועה, רעש נחשב למקור זיהום סביבתי כמו זיהום אוויר וזיהום אור והוגדר אף הוא על ידי ארגון הבריאות העולמי כזיהום סביבתי הגורם לבעיות בריאות.

     

      ( )

     

    תשמעו משהו

    לאילו בעיות בריאות גורם זיהום הרעש

     

    המפגע הבריאותי הראשון שצץ בראש כששומעים את המילה "רעש" הוא כמובן פגיעה בשמיעה. כשאתם הולכים למטווח, לקונצרט רוק, נוהגים בטרקטור או נוסעים באמבולנס מיילל (בלי הגנה) השמיעה שלכם נפגעת ואתם בעצם הולכים ומתחרשים בהדרגה. "הקול נקלט בחלק האוזן הפנימי הקרוי שבלול ומורכב מעצבים ותאים שקולטים גלי קול", מסביר ד"ר יורם גורביץ', מומחה למחלות וניתוחי אף-אוזן-וגרון.

     

    "כשהתאים האלה נחשפים לעוצמות גבוהות של קול, הם מתים ולא נוצרים במקומם תאים חדשים. כשמתרבים התאים המתים, היכולת שלנו לשמוע נפגעת. תחילה אנשים יכולים לחוש כאילו הם שומעים את בני שיחם אבל לא מבינים אותם. אחר כך הם נוכחים פתאום שאנשים פונים אליהם והם לא הבחינו בכך. במקביל יכול להתפתח גם טינטון, שהוא מעין שריקה או צפצוף הנשמעים באוזן ללא הרף ושמתואר על ידי אנשים כמו 'זבוב באוזן' או 'מערבל בטון בראש'".

     

    הנזקים לשמיעה יכולים להיגרם בשל רעשים חריפים חד-פעמיים או בשל רעשים קצת פחות חזקים שנמשכים זמן רב יותר. כך למשל, נזק לשמיעה נוצר כבר אחרי שניות ספורות בהופעת רוק, כמעט שתי דקות ייקח לאופנוע רועם להזיק לשמיעה שלכם, ומשור חשמלי יגרום נזק בלתי הפיך אחרי ארבע שעות עבודה. אבל זיהום הרעש נגרם מסוג נוסף של רעשים, כאלה שנובעים מהשאון הכללי סביבנו - המולת העיר, סביבת עבודה רועשת, מסיבות ומקומות בילוי או מגורים ליד בניין שעובר תמ"א ‭ .38‬

     

    הרעשים האלה מצטברים ופוגעים בבריאותנו אבל בצורה פחות ישירה ופחות ניתנת לחישוב בהשוואה לפגיעה בשמיעה. הקקופוניה הכללית פוגעת בכל אחד בעוצמה אחרת וכרוכה גם בחוויה סובייקטיבית של הרעש ולא רק ברמת הדציבלים שבהם הוא נמדד. נוסף על כל אלה, ככל שמתעמקים יותר בחקר הרעש מבינים שיש כל מיני גורמים שהופכים אותו למזיק - כמו למשל עד כמה בלתי צפוי הוא, מה התדר שלו, כמה זמן הוא נמשך ועוד.

     

    וכן, למרות שאי אפשר לראות תאי גוף שמתים בעקבות חשיפה לסביבה רועשת, מחקרים שבדקו את מצבם של אנשים שגרים מתחת לנתיבי אוויר או באזורים מוכי רעש, הוכיחו שבריאותם פחות טובה משל אלה שהצליחו להקיף את עצמם בשקט יחסי. השאון המתמיד הזה הוא מה שמכונה "זיהום רעש", ולדברי ד"ר גורביץ' ומחקרים רבים שפורסמו בשנים האחרונות, אלה הן בעיות הבריאות המרכזיות שהוא גורם להן מעבר לפגיעה בשמיעה:

     

    רעש (צילום: shutterstock)
    רעש מתמשך גורם לסטרס(צילום: shutterstock)

     

    לחץ

    זמזום מתמיד באוזניים גורם לנו לחוות סטרס מתמשך. הרעש מתפרש במוחנו כעדות לאיום שצריך להגיב עליו, וכשאנו נחשפים לרעש הגוף נערך לתגובת "הילחם או ברח" — הורמוני סטרס כמו קורטיזול ואדרנלין מופרשים בדם, השרירים מתחממים, כלי הדם מתכווצים כדי להזרים את הדם לפריפריה ולעזור לתפקוד הגוף, הזיעה מופרשת בכמויות, והעייפות מאופסנת לזמן מה במקום אחר.

     

    כמו שכולנו יודעים, קצת סטרס לא מזיק לאף אחד,אבל כשהוא הופך לכרוני והגוף מתרגל לחיות עם רמות גבוהות של קורטיזול ואדרנלין, מערכות הגוף מתחילות להישחק. זה קורה לנו בשל קריירות מלחיצות, חיים עמוסים, התמודדות עם לחצים כלכליים ומשפחתיים. וזה קורה לנו גם אם אנחנו גרים ליד כביש, עובדים במקום רועש או חיים תחת נתיבי תעופה.

     

    עלייה בלחץ הדם וקצב הלב

    בין אם בגלל העלייה בלחץ ובין אם מסיבה אחרת, החיים בסביבה רועשת פוגעים גם בלב ובכלי הדם, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת ‭ European ‬ ‭ Cardiology Review‬ בשנת ‭ .2016‬ וזה אינו המחקר היחיד שמצביע על הקשר הזה. מחקרים רבים שעקבו אחרי אנשים שגרים בשכונות שמעליהן חולפים דרך קבע מטוסים (ליד שדות תעופה במינכן, באמסטרדם ובשטוקהולם), הראו שתושבי השכונות האלה נטו לסבול יותר מיתר לחץ דם.

     

    זה היה נכון גם כשרמות הרעש היו תחת פיקוח ולא עלו על 55 הדציבלים המותרים. במחקר אחר, שהתפרסם בכתב העת ‭ Occupational & Environmental Medicine‬ ב-‭,2017 ‬ נמצא כי גם כשמטוסים חלפו מעל בתי האנשים בשעות הלילה ולא גרמו להם להתעורר משנתם, כך שהם לא היו מודעים לרעש, לחץ הדם שלהם עלה. מפתיע לא פחות היה לגלות שלא רק לחץ הדם של מבוגרים עולה כתוצאה מהחשיפה המתמדת לשאון המטוסים אלא גם זה של ילדים, לפחות אלה שהתגוררו ליד שדה התעופה במינכן. ואגב, גם ילדים שבית הספר שלהם רועש שלא בשל קרבה לשדה תעופה אלא בשל קרבה לכביש ראשי או מקור רעש אחר, נוטים לפתח יתר לחץ דם.

     

    באופן לא מפתיע, במחקר שפורסם בכתב העת ‭ Biomedical Research‬ כבר בשנת ‭ ,2000‬ נמצא שגם עובדי בתי חרושת שחיים תחת חשיפה מתמדת לרעש של מעל ‭ 80‬ דציבלים סובלים יותר מלחץ דם, דופק וקצב לב גבוה, לעומת אנשים שחיים ועובדים באזורים שקטים. האם יתר לחץ הדם שנגרם בשל החשיפה לרעש מוביל בסופו של דבר גם למחלות לב ושבץ? ובכן, הקשר הזה, שהיה עד כה בגדר השערה סבירה, גם הוא הוכח לאחרונה במחקר שפורסם ב-‭2018‬ בכתב העת ‭ .Journal of the American College of Cardiology ‬

     

    רעש (צילום: shutterstock)
    מעבר מטוסים מעל שכונות מגורים. עלייה בלחץ הדם(צילום: shutterstock)

     

    בעיות שינה

    אם חדר השינה שלכם נמצא ליד כביש שבמהלך הלילה עוברים בו כלי רכב פרטיים, אופנועים או משאיות, השינה שלכם קלה יותר ומספקת פחות, גם אם אינכם מקיצים בשל הרעש. אחד המחקרים, שהתפרסם ב-‭2014‬ בכתב העת ‭ ,Sleep Science‬ הראה שמצבם של אנשים שחיים באזורים רועשים דומה לזה של אנשים שלא ישנו בלילה - הם עייפים, נרגזים ומצוברחים בדיוק כמו אלה ששנתם נדדה.

     

    מחקרים אחרים שחזרו את התוצאות האלה גם אצל נבדקים שהוזמנו למעבדת שינה, שם השמיעו להם הקלטות של רעש מטוסים חולפים וגילו ששנתם אכן מופרעת. הפגיעה בשינה נחשבת לאחת התוצאות החמורות של זיהום הרעש,מכיוון שלמחסור בשינה יש השלכות רבות על הבריאות, ובהן סיכון להתפתחות סוכרת מסוג ‭ ,2 ‬ השמנה, היחלשות של מערכת החיסון, דיכאון ועוד. למעשה, לפי ארגון הבריאות העולמי, כדי לישון שנת ישרים אנחנו צריכים להעביר את הלילה בסביבה של פחות מ-‭30‬ דציבלים.

     

    רוגז, דיכאון וחרדה

    נוסף על הסטרס הכרוני שהרעש מעורר, הוא קשור לשורה נוספת של מצבי נפש ורוח שאינם מהמשובחים. הראשון הוא נרגזות. אנשים מגיבים לרעשים - בפרט אם הם לא נשלטים או לא צפויים - בתגובת רוגז. הרוגז הזה לא תמיד נחווה רק על ידינו, לעתים אנחנו גם מוציאים אותו החוצה ומתרגמים אותו לתוקפנות כלפי הסובבים אותנו.

     

    כפי הנראה,לא רק רוגז אלא גם דיכאון וחרדה מתעוררים מהרעש, אם ללמוד על פי מחקר שפורסם ב-‭2016‬ בכתב העת ‭ Environmental Health ‬ ‭ ,Perspectives‬ שהראה שאלה המתגוררים בשכונות ליד שדה תעופה חווים יותר דיכאון. מחקר קודם, שפורסם בשנת ‭ 2011‬ בכתב העת ‭ Occupational and ‬ ‭ ,Environmental Medicine‬מצא שבאזורים אלה נוטלים יותר גם תרופות נגד חרדה.

     

    כשאנו נחשפים לרעש הגוף נערך לתגובת "הילחם או ברח" — הורמוני סטרס מופרשים בדם, השרירים מתחממים, כלי הדם מתכווצים, הזיעה מופרשת בכמויות, והעייפות מאופסנת לזמן מה במקום אחר הרעש בסביבת השינה שלכם בלילה צריך להיות בגובה של כ‭30- ‬ דציבלים לכל היותר, הילדים צריכים ללמוד בסביבה שאין בה יותר מ-‭35‬ דציבלים, ובמסעדה שאתם אוכלים בה המוזיקה צריכה להיות בגובה של כ-‭40‬ דציבלים.

     

    רעש משפיע על ביצוע פעולות קוגניטיביות של ילדים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    רעש משפיע על ביצוע פעולות קוגניטיביות של ילדים(צילום: shutterstock)

     

    קריאה ותפקוד קוגניטיבי

    על ילדים הרעש משפיע קשה יותר מאשר על מבוגרים. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, ילדים שחשופים לרעש מתמיד סובלים מפגיעה בהתפתחות ובתפקוד הקוגניטיבי.

     

    אמנם גם התפקוד הקוגניטיבי של מבוגרים עשוי להיפגע מרעש (בעיקר בלילה), אבל אצל ילדים הפגיעה ניכרת יותר. עוד בשנות ה-‭,70‬ כשהחלו ללמוד את נזקיו של הרעש הסביבתי, מצאו שילדים שגרו בקומות ראשונות סמוך לכביש התקשו יותר ללמוד לקרוא.

     

    מחקר שנערך בניו יורק באותן שנים השווה בין ילדים שלמדו בשני כיוונים של אותו בית הספר, האחד שפונה לרכבת התחתית והאחר לחצר שקטה. נמצא כי הילדים שחלונם פנה לתחתית וששמעו רכבת חולפת בכל ‭ 5-4‬ דקות, פיגרו בארבעה חודשים ברמת הקריאה שלהם אחרי חבריהם מהאגף האחר של בית הספר. מחקרים נוספים על ילדי גן וכיתות א'-ב' הראו שילדים שבתי הספר שלהם ממוקמים במקומות רועשים (יותר מ-‭35‬ דציבלים), התקשו גם הם ללמוד לקרוא. זה לקח להם יותר זמן, וגם הביצועים שלהם בסוף התהליך היו טובים פחות.

     

    הסביבה אשמה

    מהם המוקדים העיקריים של זיהום רעש

     

    כאמור, יש מקומות עבודה, תנאי מגורים וצורות בילוי שחושפים אותנו לסיכון מוגבר לפגיעה כתוצאה מהרעש שסביבנו. אם עכשיו אתם שואלים את עצמכם אם גם אתם חשופים לפגיעתו, כדאי שתכירו את מוקדי הרעש העיקריים שמזמנים לנו החיים הנוכחיים:

     

    מגורים בעיר

    מגורים בעיר גדולה, בפרט אם הם סמוכים לכביש סואן ועוד יותר מזה אם אתם ממוקמים בקומות הנמוכות, חושפים אתכם לזיהום רעש מסיבי. על פי דו"ח של הסוכנות האירופית לסביבה, שאון הכביש הוא התורם העיקרי לזיהום הרעש של המתגוררים באירופה.

     

    רעש של כביש סואן נע בין‭55 ‬ ל-‭70‬ דציבלים. משאיות גדולות, אופנועים כבדים, נהגים צופרים ויללת הסירנות של האמבולנסים (שנמדדת לבדה בכ-‭120‬ דציבלים!) הם מהתורמים הגדולים לרעש שיוצרת התחבורה. גם צפצוף הרברס שהותקן בשנים האחרונות במכוניות לא תורם לשקט בעיר.

     

    מגורים באזור נתיבי אוויר

    אלה שמתגוררים בשכנות לשדה תעופה, במקום שבו המטוסים נוחתים וממריאים יום וליל, חשופים לזיהום רעש קשה. הרעש הבוקע מהמטוסים החולפים נמדד בכ-‭65‬ דציבלים בממוצע. מחקרים רבים שנערכו על תושבי שכונות תחת נתיבי אוויר הוכיחו שהם סובלים מיתר לחץ דם, הפרעות שינה ואפילו מסיכון מוגבר להתקפי לב ‭ 66% -‬ בגברים ו-%‭80‬ בנשים.

     

    חתונות, הופעות רוק ושיעורי כושר

    במועדונים, קונצרטי רוק, מסיבות וחתונות עשויים להשמיע מוזיקה ברמה כל כך גבוהה של דציבלים שהיא עלולה לגרום לפגיעה מיידית בשמיעה. ולא רק הם — גם שיעורי ספינינג, זומבה או אירובי במכוני הכושר נוטים להקפיץ ולהרים את המתאמנים באמצעות מוזיקה בעוצמת קול של יותר מ-‭105‬ דציבלים (שאחרי ‭ 15‬ דקות מתחילה לפגוע בשמיעה).

     

    למעשה, מוזיקת רוק בעוצמות כאלה משמשת במקומות מסוימים כנשק. כך לדוגמה, בארצות הברית היו פעמים שבהן השתמשו במוזיקה חזקה כדי לפזר הפגנות, ובאמצעותה גם "שברו" את הגנרל מנואל נורייגה שהתחבא בשגרירות הוותיקן, כשג'ורג' בוש כבש את פנמה ב-‭.1989 

     

    עבודה ברעש (צילום: shutterstock)
    עבודה ברעש. סיכוי גבוה לאובדן שמיעה(צילום: shutterstock)

     

    מפעלים, אתרי בנייה ומספרות

    למרות שפחות אנשים עובדים כיום במפעלים, ופסי ייצור כבר אינם חלק מחיי היומיום שלנו, עדיין יש אנשים שעבודתם כרוכה בחשיפה לרעש כבד. מחקרים הראו שעובדים במפעלי ייצור קמח ובמפעלי טקסטיל נמצאים בסיכון גבוה לאובדן שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעשים חזקים לאורך זמן. וכך גם עובדי בנייה, נהגי טרקטורים, עובדי מספרות שנאלצים להשתמש תדיר במייבש שיער, ועובדי ניקיון, שעובדים לא פעם עם שואב אבק.

     

    מחקרים רבים שנערכו על תושבי שכונות תחת נתיבי אוויר הוכיחו שהם סובלים מיתר לחץ דם, הפרעות שינה ואפילו מסיכון מוגבר להתקפי לב -

    ‭ 66%‬ בגברים ו- בנשים ‭ 80% ‬.

     

    עבודה בחלל פתוח (‭Open Space‬)

    החלל הפתוח בעבודה פתוח גם לכניסת בליל קולות שמצטרפים יחד לקקופוניה מטרידה. אוכל התפוח, נועלת העקבים, המדבר בטלפון, המשוחחים להנאתם, זה שצוחק בקולי קולות וזה שלוגם את הקפה מותירים חותם סאונד על העובדים.

     

    כך לדוגמה, במחקר שנערך באוניברסיטת קורנל והתפרסם בכתב העת ‭ Journal of ‬ ‭ AppliedPsychology‬ בשנת‭,2000‬נמצא שכשמשמיעים לנבדקים קולות של רחשי אופן ספייס למשך שלוש שעות, מוצאים בבדיקות השתן שלהם רמות גבוהות של אדרנלין (הורמון המכין את הגוף למצבי לחץ).

     

    בתי קפה ומסעדות

    בתי הקפה והמסעדות הצטרפו בשנים האחרונות למפעלי התעשייה והכבישים הסואנים בעוצמות הדציבלים שאופפות את הסועדים. ברבים מהם נמדד רעש שמגרד את ה-‭100‬ דציבלים.

     

    סקר שנערך על ידי ארגון ‭ Action on Hearing Loss‬ ב-‭2016‬ בארצות הברית, מצא שב-%‭81‬ מהמסעדות גובה הווליום אינו מאפשר לאנשים לשמוע את היושבים איתם לשולחן. השאלה המרכזית של הסועדים כבר מזמן איננה "למי אתה מצביע?" או "אז איך את מרגיש?", אלא "מה אמרת?" או "אתה יכול לחזור על דבריך?".

     

    המוזיקה החזקה אינה מיטיבה עם הסועדים ואף גורמת נזק בריאותי של ממש למלצרים, לברמנים ולטבחים. אז מדוע היא רועמת כל כך? גם בגלל השינוי בעיצוב הפנים, שמכיל פחות בדים סופגי רעש, אבל גם פשוט מפני שהיא טובה לעסקים.

     

    מנהלי המסעדות נשענים על מחקרים שמוכיחים שאנשים מזמינים יותר משקאות, לועסים יותר מהר ושמחים לעזוב מוקדם כשהמוזיקה במקום חזקה. ואגב, מגזר נוסף שאימץ את האסטרטגיה להלחיץ את האנשים כדי לעודד את העסקים הוא חנויות הבגדים, שגם עוצמת הווליום שנמדדת בהן מזכירה לעתים קונצרט רוק באזור שליד הבמה.

     

    תל אביב קפה התחדשות עירונית  (צילום: shutterstock)
    ישיבה בבתי קפה. אולי נחמד אבל רועש (צילום: shutterstock)

     

    הגל השקט

    איך אפשר להפחית את פגיעת הרעש

     

    הדרך הטובה ביותר להפחתת זיהום הרעש המקיף אותנו היא באמצעות חקיקה (ואכיפה שלה).

     

    צריך להורות לבתי קפה מסוג אלה שאני כותבת בו, כמו גם למסעדות ולחנויות בגדים, להנמיך את הווליום, צריך להתקין סופגי קול בבתי הספר, להוריד מהכביש כלי רכב קולניים, להרחיק מרכזי תעשייה מאזורי מגורים, להוריד את כמות הרעש המותרת ממטוסים ועוד ועוד. אבל עד שהצעדים האלה יינקטו ויאכפו, הנה כמה דברים שאתם יכולים לעשות עוד היום כדי להנמיך את הווליום בסביבה שלכם:

     

    1. התקינו אפליקציה למדידת רעש בסמארטפון.

     היא תעזור לכם לפתח מודעות לכמות זיהום הרעש בסביבתכם. הרעש בסביבת השינה שלכם בלילה צריך להיות בגובה של כ‭30- 

     

    דציבלים, הילדים צריכים ללמוד בסביבה שאין בה יותר מ-‭35‬ דציבלים, ובמסעדה שאתם אוכלים בה המוזיקה צריכה להיות בגובה של כ-‭40‬ דציבלים.

     

    2. בחרו את הבילויים שלכם בקפידה.

     נכון, מוזיקה היא דבר נפלא, אבל נסו להמעיט בהליכה למופעי רוק ולמסיבות סואנות.

     

    3. השתמשו באוזניות או באטמים.

     כשאתם יודעים שאתם הולכים למקומות רועשים, או אם מקום העבודה שלכם רועש ואין לכם חובה לתקשר שם עם אחרים, השתמשו באוזניות או באטמים. האטמים יורידו את הרעש ב-‭10‬ דציבלים והאוזניות ב-‭30‬ דציבלים. אם אתם רוצים להוריד אותו בצורה משמעותית, תצטרכו להצטייד באוזניות יקרות שמסננות את כל הרעשים (‭.(Noise Cancel ‬

     

    4. בדקו את דירוג הרעש של המכשירים החשמליים.

    אם אתם קונים מעבד מזון, בלנדר, שואב אבק או מייבש שיער - כולם מכשירים קולניים מאוד - בדקו גם את דרגת הרעש שלהם וקנו את הדגם השקט יותר.

     

    5. הנמיכו את הווליום.

     נסו להרגיל את עצמכם לווליום נמוך כשאתם צופים בטלוויזיה, מאזינים לרדיו, שומעים מוזיקה, ובפרט באוזניות. כשאינכם מקשיבים לרדיו או צופים בטלוויזיה, כבו אותם ואפשרו לשקט להשתרר מעט.

     

    6. החליפו רעשים חזקים בקולות נעימים.

    התקינו מכשיר שיפיק רעש לבן או רעש רקע נעים (פעמונים, מזרקה). הם ימסכו מעט מקורות רעש אחרים ודי מעצבנים.

     

    7. הפעילו את מכונת הכביסה כשאתם יוצאים מהבית.

    השתדלו להפעיל מכשירים רועשים כמו מכונת כביסה או מדיח כלים כשאתם יוצאים מהבית. אם אתם נשארים איתם בבית, התרחקו מהם וסגרו את הדלת בחדר שבו אתם נמצאים.

     

    על מפת השקט

    אם עייפתם מהרעש ואתם רוצים לתת לאוזניים ולגוף מרגוע, ייתכן שאתם מחפשים מקום שבו לא תשמעו מכונות כביסה, משאיות, מטוסים וקידוחי בניין, מקום שבו אפשר לשמוע

     

    ציפורים או אוושת עלים, גלי ים או רוח, מקום שבו אפשר להקשיב אפילו להלמות הלב. הבעיה היא שכחלק מתופעת זיהום הרעש המקומות האלה הולכים ומתמעטים, השקט הופך למצרך נדיר, וקשה למצוא מפלט מהרעש.

     

    חוקרי אקולוגיה, חוקרי סאונד ואקטיביסטים נגד זיהום רעש מנצלים את האפליקציות הסלולריות כבר שנים כדי למפות רעשים ולנסות למזער אותם, אבל לאחרונה החליטו חלקם שמה שצריך הוא לא להתריע על מקומות רועשים אלא דווקא לאתר אזורים שקטים.

     

    באמצעות יצירת "מפות שקט" הם ממפים את אזורי השקט ברחבי העולם ומבקשים להגדיר אותם כאזורים יקרים, אזורים לשימור, אזורים לדוגמה. פרויקט אחד כזה מריצה חוקרת בשם אנטונלה רדיצ'י מברלין, שיצרה אפליקציה בשם ‭ ,Hush City‬ שבאמצעותה אנשים מתעדים אזורים שקטים ברחבי העיר שלהם - רחובות צדדיים, פארקים שכוחי אל או אפילו בתי קפה נטולי מוזיקה.

     

    באפליקציה למיפוי אזורים שקטים אנשים מתבקשים לא רק לצלם אותם ולתאר אותם אלא גם להקליט אותם. הפרויקט, שהתחיל בגרמניה והתפשט לגרנדה בספרד, מתרחב בימים אלה לפרויקט בינלאומי ליצירת מפות של שקט בערים שונות ברחבי העולם.

     

    יש גם מי שנאבקים בהיעלמותו של השקט משמורות הטבע והפארקים הלאומיים. חוקר אמריקאי בשם גורדון המפטון, למשל, הגדיר אינץ' רבוע בפארק הלאומי אולימפיק בוושינגטון שבו לא ירדוף אחריכם רעש של מטוסים ומסוקים ושתוכלו להעביר בו 15 דקות תמימות בלי שיחדור לאוזניכם שום רעש תוצרת ידי אדם. הוא הגדיר את האזור בשם ‭ ,One Square Inch ‬ וטוען שיש רק ‭ 12‬ מקומות כאלה ברחבי ארצות הברית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים