נדמה שאין בסביבה הפוליטית בישראל אישיות המתאגרת ומעסיקה את ראש הממשלה בימים אלה יותר מגדעון סער – צעיר (יחסית, יליד 1966), כריזמטי, נאה, רהוט, פוליטיקאי משופשף המיודד גם עם החרדים וגם עם אנשי שמאל ולא חושש מעימותים – מזכיר מישהו?

מאז חזר גדעון סער מפסק הזמן שלקח בספטמבר 2017, כדי להיות "עם בנו דוד", נדמה כאילו מעולם לא עזב. בפריימריס שהתקיימו בחודש פברואר 2019, נבחר סער במקום החמישי לרשימת הליכוד לכנסת, למרות שמספר חודשים קודם לכן טען ראש הממשלה כי סער רוקם מזימה עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, במסגרתה לאחר ניצחון הליכוד בראשות נתניהו יטיל הנשיא דווקא על סער את מלאכת הטלת הממשלה. אמנם סער והנשיא מקורבים מאד, בכל זאת – גדעון סער הוא שדחף וניהל את מועמדותו של ריבלין לנשיאות, בהצלחה יתרה ועל אפו ועל חמתו של נתניהו; ובכל זאת היתה כאן האשמה חמורה ביותר על בסיס ספקולציה שנועדה לפגוע במועמדותו של סער.

ובכל זאת, השבוע היה זה גדעון סער, אשר כבכיר בליכוד העז לבקר בפומבי את חוק החסינות. לו היה מדובר בחבר כנסת אחר יתכן והיה נמחל לו, אך לא כך כאשר הדובר הוא סער. מדוע חושש כל כך ראש הממשלה מסער והאם יש לו בסיס לחשוש?

גדעון סער הוא איש של ניגודים המקובל על רבים ומיודד גם עם אנשי שמאל רבים – חברת הכנסת שלי יחימוביץ' נחשבת לבת-בריתו. הוא תל-אביבי, עיתונאי בעברו, משפטן בהשכלתו ובעל רישיון עריכת-דין, עד לפני מספר שנים אחד מתחביביו היה לשמש כתקליטן במסיבות ונראה לא אחת במיטב המקומות. בשנים האחרונות טען כי הוא שומר שבת. סער נשוי בפעם השניה לגאולה אבן, המגישה של מהדורת החדשות הראשית של כאן, תאגיד השידור, אשר פרשה מתפקידה לטובת קידום הקריירה של בעלה ועל-מנת להימנע מניגוד עניינים.

סער החל את הקריירה הפוליטית שלנו עוד כנער כאשר הצטרף בגיל 15 לתנועת התחיה ואף שימש כרכז הארצי של "נוער התחיה". בצבא שירת בחטיבת גולני ולאחר שירותו הצבאי למד באוניברסיטת תל-אביב. את הקריירה המשפטית שלו בילה במגזר הציבורי, כאשר לאחר לימודיו התקבל להתמחות בפרקליטות מחוז תל-אביב ולאחר מכן כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן-יאיר, וכעוזר לפרקליטת המדינה עדנה ארבל.

בתחילת שנת 1999 מונה על-ידי בנימין נתניהו למזכיר הממשלה וכיהן בתפקיד עד סיום כהונת הממשלה, עם הפסדו של נתניהו לאהוד ברק כחצי שנה מאוחר יותר. במרץ 2001 הוחזר לתפקיד, למרות שנחשד על-ידי שרון כ"איש נתניהו". בפברואר 2003, נבחר לראשונה לכנסת כנציג מחוז תל-אביב ברשימת הליכוד וכיהן כיושב ראש סיעת הליכוד ויושב ראש הקואליציה, לאחר שרכש את אמונו של שרון. בתפקיד זה המשיך סער להשתפשף פוליטית וצבר ניסיון רב במשאים ומתנים ובמקח וממכר הפוליטי ושמר על יציבות הממשלה.

גדעון סער.

בבחירות 2006 נשאר סער נאמן לליכוד, לאחר ששרון התפצל והקים את מפלגת קדימה. נאמנות זו השתלמה לו כאשר נבחר במקום החמישי בבחירות המקדימות בליכוד ונבחר לכנסת למרות שמפלגת הליכוד ירדה לשניים עשר מנדטים בלבד, תחת הנהגת בנימין נתניהו. בעת ההיא היחסים בין השניים עוד היו טובים והם היו מתואמים ביותר בזמן הישיבה באופוזיציה.

חריצותו של סער ונאמנותו לתנועת הליכוד השתלמו לו כאשר כעבור שנתיים נבחר במקום הראשון בבחירות המקדימות ברשימת הליכוד לכנסת. הוא מונה על-ידי נתניהו לראש צוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד ולאחר הקמת הממשלה מונה לתפקיד שר החינוך ולחבר בקבינט בטחוני-מדיני.

סער שמר על מקומו גם בשנת 2012 אז נבחר שוב במקום הראשון בבחירות המקדימות בליכוד. לאחר הקמת הקואליציה מונה לתפקיד שר הפנים. סער ידע להתנהל פוליטית והתפרסם במיוחד במאבקו הנחוש בתופעת המסתננים מאפריקה וכן בשינוי אופן חלוקת ההכנסות ממסים ממתקנים מניבי ארנונה בנגב.

בשנת 2014 הודיע על נטילת פסק זמן מהפוליטיקה. באופן רשמי נשאר סער חבר ליכוד ואף קרא לבחור בתנועת הליכוד ובאופן לא-רשמי המשיך לתחזק את קשריו ומעולם לא לקח באמת פסק זמן, מאחר ומשך תקופה זו דאג להשאר בפרופיל ציבורי גבוה ולעבוד על היום בו יחזור למגרש הפוליטי.

לאורך השנים כיהן סער בתפקידים רבים במגזר הציבורי אשר הכינו אותו היטב ושרות במגזר זה. הוא כיהן בתפקידים בשלוש הרשויות – השופטת, המחוקקת והמבצעת ונוגע בחריצותו וביסודיותו. משך השנים בחר סער בקפידה את מאבקיו וכך צבר פופולריות רבה. פופולריות זו הפכה אותו למטרה הן בעיני ראש הממשלה הרואה בו ובצדק מועמד להחליפו והן בעיני חברי ליכוד אחרים הרואים בו איום עליהם ביום שאחרי נתניהו.

ואולם, האם עמידתו של סער אל מול נתניהו בעת הנוכחית אינה מהווה סוג של "בגידה" בתוך הליכוד?! זו השאלה האמיתית. מפלגת הליכוד נודעה בנאמנות חבריה ליושב הראש ואת זאת ניתן לראות לאור העובדה שבראשות הליכוד מאז קום המדינה כיהנו רק חמישה יושבי ראש, בעוד שיריבתה העיקרית של הליכוד עד לפני כמה שנים, מפלגת העבודה מחליפה יושב ראש בקצב של אחת לשנתיים בממוצע. בליכוד אוהבים את יושבי הראש שלהם ונאמנים להם גם אם אוהבים לשתות להם את הדם במהלך הכהונה.

צעדו של סער בהחלט מציב אותו כמועמד מוביל ביום שאחרי נתניהו אך יתכן כי צעדו זה היה צעד אחד יותר מדי. הממשלה עוד לא הורכה ואני מאמין כי נתניהו לא ימהר להעניק לסער תפקיד בכיר בשולחן הממשלה. קשה להאריך האם הממשלה תאריך ימים או שיהיו שינויים, ואולם אין ספק כי ביום שאחרי נתניהו, בין אם יאלץ לצאת לנבצרות (דבר שלא סביב שיקרה) ובין אם ביום בו יחליט לפרוש, יהיה סער האיש שיסתער ראשון על תפקיד יושב ראש הליכוד.