אשת הברזל של איקאה

מי יודע מה יקרה ב־3 במארס 2020? האם בתאריך הזה בראשית 2 תנחת על הירח? האם במועד הזה שוב יתקיימו בחירות? אתם מוזמנים לסמן ביומן שלכם שביום החגיגי הזה איקאה תפתח את הסניף השישי שלה, באשתאול.

זה הסוד שחילצתי מפיה של סוניה גונר, האישה היחידה ברשת הישראלית, ובין הבודדות ברשת הבינלאומית, שתפקידה להקים סניפים של איקאה – מבחירת המיקום ועד לרגע שבו הדלתות נפתחות. "רק אצלנו זה עובד ככה", היא מספרת בעיניים נוצצות. "לאיקאה העולמית יש תוכנית חומש, וכשמתכננים סניף חדש מדברים על 'בערך' ויוצאים מנקודת הנחה שיש אופציה לדחייה. אבל בישראל זה להפך. אנחנו קובעים תאריך בידיעה שנעמוד בו, ולא משנה מה יהיה מבחינה ביטחונית או כלכלית. האנרגיה של כל העובדים מכוונת ליום הגדול".

אז הספירה לאחור כבר החלה?

"מזמן. כבר שנתיים אני עובדת על החנות באשתאול. 27 אלף מ"ר זה לא צחוק. ואין לנו מודל אחיד, כל סניף הוא עולם בפני עצמו".

מתנהלים כמו חיילים

גונר (44, בזוגיות ואם לשלושה) ילידת לנינגרד, עלתה ארצה בגיל 15. "המשפחה המורחבת עלתה לפנינו, ואבא שלי, שהיה איש צבא קבע, היה מסורב עלייה. הגענו ליבנה, שהייתה אז קטנטונת. נער בן גילי אמר לי, 'כל החבר'ה נפגשים בערב ברמזור', ושאלתי איזה. לא קלטתי שבכל יבנה היה אז רק רמזור אחד". כשסיימה את שירותה הצבאי, כמש"קית משמעת, היא מצאה עבודה זמנית ב"שמרת הזורע" בצומת ביל"ו ("למדתי מאיזה חוט תופרים את הספה ואיזה מילוי יש בספוגים, תוך דקה הפכתי למומחית") והתקדמה לתפקיד מנהלת סניפים, "עד שאחת המנהלות שלי עברה לעבוד באיקאה, הרבה לפני שנפתח הסניף הראשון, והציעה לי להצטרף אליה. האמת? לא התלהבתי".

למה?

"אף אחד בארץ לא ידע מה זה, השם נשמע לי כמו סינית, והמעבר למקום עבודה בנתניה נראה לי כמו הרפתקה מיותרת, אבל נדלקתי כשהרגשתי את הווייב של חו"ל. עד אז, רוב מותגי הריהוט היו ישראליים. הקמת הסניף הראשון התבצעה בליווי מסיבי של הצוות השוודי, התנהגנו כמו חיילים שצייתו לפקודות, וכיוון שבעבודתי הקודמת התרגלתי לדקלם, 'זמן האספקה הוא בין שישה לשמונה שבועות', לא ידעתי איך הצרכן הישראלי יעכל את החידוש של 'שלם וקח'. גם חששתי שהקהל יירתע מהסגנון הכפרי".

סניף נתניה גרם לה להזיל דמעות. פעמיים. "הפעם הראשונה הייתה חודש אחרי הפתיחה, כשכל הספות נמכרו ונשארנו בלי סחורה. כאחראית המחלקה ראיתי בזה כישלון אישי שלי. הפעם השנייה הייתה אחרי שנה, בצהרי יום שבת, כשצילצלו לדווח לי שהמקום נשרף. טסתי לשם, וכשראיתי את העשן הרגשתי כאילו ביתי הפרטי נחרב. ההקמה השנייה הייתה הרבה יותר מאתגרת, מפני שבשוודיה לא יכלו לספק לנו תמיכה וקיבלנו אישור חריג לעשות הכל לבד. התחלנו מאפס. וכיוון שכבר היה לנו ניסיון תפעולי ידענו באיזה נקודות כדאי לשדרג לטובת הקהל. למשל, הוספנו חדרים בעיצוב צרפתי לתושבי נתניה החדשים".

דיונים על אינסטלציה

התואר הרשמי שלה – מנהלת פיתוח עסקי – אפילו לא מרמז על מה שהיא עושה. "השלב הראשון הוא בחירה במיקום, שיהיה נגיש לאוכלוסייה שמחפשת נוחיות וקרבה, והנתון הזה מכתיב לנו את גודל החניה ומספר המקומות במסעדה. בקריית־אתא, שבה החנות שלנו מחוברת לקניון, נדרשה היערכות שונה. בבאר־שבע התאמנו את עצמנו לציבור הסטודנטים בדירות שכורות, שלא פעם יורשים פריטי ריהוט מבעלי הדירה. בשלב השני אנחנו עורכים סקר שוק אישי. יוצאים לבקר בבתים של אנשים שגרים בסביבה כדי ללמוד על הצרכים היחודיים שלהם. אנחנו דוגמים שכונות ברמות סוציו־אקונומיות שונות, דתיים וחילונים, ואני חייבת לציין שרוב האנשים שמחים לארח אותנו ולשתף פעולה. עכשיו אני עובדת באשתאול, שאמור לשרת את ירושלים, בית־שמש ומודיעין, וכשסיירתי בבתים ראיתי במו עיניי שבכל חדר עומד מתקן של הסקה. זה חלק מה־DNA של הבית, הוא כמו פריט ריהוט, אז מה מעצבים עבורו?"

נו, מה?

"רבים בסביבה סיפרו שהם לא מסוגלים לחיות בלי מתקן ההסקה, אבל הם לא סובלים את הנראות שלו. התחלנו לחשוב איך לייפות אותו, הציעו לנו מדפים, עד שנתקלנו בהיבט בטיחותי. איזה מוצרים אפשר להניח מעל גוף שמתחמם? אנחנו ממשיכים לחפש. בבית־שמש ביקרתי בחדרים שבהם גרים יותר משני ילדים. יש לנו חדרים עם מיטות קומותיים, והחלטנו לתכנן פתרונות לינה לשלישייה. כך אנחנו מכניסים עדכונים לקו הגלובלי הסקנדינבי. באחד החללים באולם ההתצוגה באשתאול נשתמש באבן ירושלמית, לטובת הקהל שרגיל לראותה".

כשתם ונשלם תהליך איסוף המידע, גונר מכנסת את צוות התכנון המסחרי, המונה 30 מעצבים ישראלים ואירופאים. "לכל חדר יש סיפור. אנחנו יודעים מי גר בו, בני כמה בעלי הבית, כמה מילדיהם עדיין איתם, כמה כבר פרחו מהקן, האם הם ישמחו שנכדיהם יבואו אליהם, ועוד־ועוד. באשתאול אנחנו מתכננים עכשיו את מחלקת הילדים ואני חושבת על בתי הקטנה, אמה (שנתיים) ומדמיינת ג'ימבורי. הילדים של היום מחוברים לטאבלט מגיל אפס, ולא נציע להם לשחק בהם, אבל נייצר אפקטים אינטראקטיביים שיעסיקו אותם בזמן שהוריהם עסוקים בהזמנה".

למה את האישה היחידה שמפקחת על ההקמה?

"אני באמת לא יודעת. בהנהלת איקאה יש רוב נשי. מדי בוקר אני מכינה לעצמי צ'ק־ליסט של מאות עמודים כמו הזמנות חומרים, יושבת בדיונים על מערכות אינסטלציה, אשפה ומיזוג אוויר, וגם מסבירה לאדריכלים מחו"ל באיזה חלק צריך למקם את הממ"ק – מרחב מוגן קומתי. בעיניי, זה דווקא דומה להיריון. באשתאול כבר יש עמודים, ואני מתרגשת לקראת הלידה".

בבית שלך הכל מאיקאה?

"כמעט. חוץ משולחן האוכל שבן זוגי הביא".