האירוע שגנב את הכותרות בפסטיבל קאן שהסתיים בסוף השבוע, הרגיש כאילו הגיע מתקופה אחרת. במרכזו עמד הסרט "מכתוב, אהובתי: אינטרמצו" של עבדלעטיף קשיש, הבמאי שזכה ב־2013 בפרס דקל הזהב ובאהדת המבקרים והקהל על "כחול זה הצבע החם ביותר" המקסים והפרובוקטיבי. לעומת זאת, הסרט שהביא קשיש לפסטיבל השנה, הוא שלוש שעות וחצי של קלוז אפים על ישבנים של שחקניות צעירות, פלוס סצנת מין אוראלי הנמשכת 14 דקות. עלילה? פחות.

אופליה באו, שחקנית צעירה ואלמונית שעברה בין היתר את 14 הדקות האלה, ברחה מהפסטיבל מיד לאחר הקרנת הבכורה בלי להתראיין לאף כלי תקשורת. קשיש עצמו הגיב כמעט באלימות לכל ניסיון לבדוק איתו על מה לעזאזל חשב כשהחליט שזה הסרט שהוא רוצה לעשות.

דניאל וברניס מארלו בסרטי בונד הקודמים

קשיש מקבל גיבוי מפסטיבל קאן בזכות המוניטין והעבר, וכי הצרפתים מאוד רגישים לכל מה שעשוי להתפרש כצנזורה על אמנות. אבל חופש אמנותי זה דבר אחד, סרט שהוא סתם ביזוי של נשים צעירות זה עניין אחר לגמרי. עם ביקורת בינלאומית הולכת וגוברת, מארגני קאן יבינו בקרוב שהם כבר לא יכולים להמשיך ככה, אפילו אם הם צרפתים. קשיש יצטרך להחליט אם הוא מחפש דרכים לעשות סרטים נועזים מבלי להשפיל נשים או שהמוניטין שלו ימשיך להישחק. אם בכל זאת ישנה את הקו, יוכל להשתמש בלהיט החדש בעולם הקולנוע והטלוויזיה: "מתאם אינטימיות". אנשים שנמצאים על הסט במטרה אחת בלבד: לוודא ששחקניות, וגם שחקנים, ירגישו נוח במהלך סצנות מין.

מגן ברכיים ותרסיס פה

ארה"ב הייתה תמיד הרבה יותר פוריטנית מאירופה בכל הקשור לסקס ויחס לגוף האישה על המסך, ועכשיו השמרנות הזו מרגישה כמו יתרון. ענקיות טלוויזיה בקנה המידה של נטפליקס ואייץ'־בי־או מעסיקות יותר ויותר "מתאמי אינטימיות", וגם הפעם הכל התחיל עם אדם אחד שתפס אומץ. במקרה הזה זו הייתה אמילי מיד, שחקנית בת 30.

מיד משתתפת בסדרה "הצמד" של אייץ'־בי־או, המספרת על התפתחות סצנת הפורנו בניו־יורק בשנות ה־70. מיד עמדה לצלם סצנה אחת שהייתה לה קשה מאוד: דימוי של מין אוראלי כשבחלק מהסצנה הארוכה היא הייתה אמורה לעמוד בפינה, עירומה למחצה, בעוד דמויות אחרות דיברו. "זה היה קצת מפחיד", סיפרה ל"וושינגטון פוסט". "הייתי מודאגת לא רק מהאקט עצמו, שהוא די פגיע ומביך, אלא מהאינטרנט. יהיו תמונות שלי בחזה חשוף מעמידה פנים שאני עוסקת במין אוראלי, והתמונות האלה יישארו לנצח".

פעם, החששות של מיד היו זוכים לאפס הקשבה. לא עוד. היא ניגשה לראשי ההפקה ואמרה להם שבדיוק כפי שיש רכז פעלולים לסצנות אקשן — צריך שיהיה מישהו שאפשר לדבר איתו על סצנות אינטימיות, כדי לוודא ששחקניות ירגישו בנוח.

בעבר אייץ'־בי־או הייתה מנפנפת את מיד, אבל המשחק היום משתנה במהירות. ההשפעות של תנועות "מי טו" ו"טיימס אפ" הן לטווח ארוך ומתרחשות גם מתחת לפני השטח. אז אייץ'־בי־או שכרה את אלישיה רודיס, שותפה בחברה שנקראת "אינטימסי דירקטורס אינטרנשיונל". רודיס עזרה למיד להיות פתוחה לגבי הדאגות שלה ועזרה לערוך כמה שינויים במבנה הסצנה. למשל, הבמאי החליט לקצר את אורך הקלוז־אפ של מיד.

סדרה מלאה בסקס. אמה מאקי וקדאר וויליאמס־סטירלינג ב"חינוך מיני" של נטפליקס, ששכרה מתאמת אינטימיות

זו הייתה הפעם הראשונה בקריירה בה מיד עשתה דבר כזה ורודיס עמדה במרחק מטרים ספורים, דואגת שיהיו לה רפידות ברכיים ותרסיס פה בכל פעם שהבמאי צועק "קאט". אם צריך, היא גם תיתן לה חיבוק ותדאג שתקבל הפסקה. עד כמה זה שונה מהעולם אליו התרגלה מיד? לפי המגזין "רולינג סטון", בעבודות קודמת שלה לא רק שהיא חששה לדבר על מה שמטריד אותה, היא הייתה צריכה לדאוג בעצמה לאמצעי הגנה פיזיים בסצנות עירום.

"זו תעשייה שבה אומרים לשחקנים ש'כן' זו התשובה היחידה", אמרה ל"פוסט" רייצ'ל פלשר, שעבדה כרכזת אינטימיות בסדרה "גלואו" של נטפליקס. "לא רק 'כן', אלא 'כן, אעשה הכל ואפילו יותר, אעשה מה שצריך'. היכולת של שחקניות להשיג עבודות תלויה בהסכמה גורפת לכל דבר".

רודיס, שהחלה את הקריירה שלה כשחקנית, עברה את הנשיקה הראשונה שלה על המסך כשהייתה בת 15 ועשתה סצנת סקס בעירום בגיל 18. "כשאני מביטה אחורה אני מבינה שזה היה מסוכן", סיפרה, "אמרו לי, 'אם לא תעשי את זה, יש אלף נשים מאחורייך. ככה זה, יטרידו אותך, ישפילו אותך, ישקרו לך, זה המשחק', ואני קיבלתי את זה. הטראומה הזו מכניסה בי מוטיבציה בכל יום כשאני הולכת עכשיו לעבודה".

ההתנסות עם רודיס על הסט של "הצמד" הייתה מוצלחת — מיד סיפרה שהרגישה כאילו יש לה אחות או אמא על הסט — וגרמה ל־אייץ'־בי־או להחליט כי מעכשיו יהיה מתאם אינטימיות בכל ההפקות שכוללות סצנות סקס. יוצר "הצמד", דיוויד סיימון, האיש שאחראי גם על "הסמויה" המיתולוגית, אמר לרולינג סטון כי לעולם לא יעבוד יותר ללא מתאם אינטימיות על הסט. אייץ'־בי־או אפילו הפיקה קליפ ובו מסבירה מיד את האינטרקציה היומיומית שלה עם רודיס.

"כשבמאי מבקש דברים, קשה להגיד 'לא'", אומרת מיד בקליפ, "אז אני מבקשת מאלישיה שתהיה הראשונה לדבר איתו ולשמוע מה הוא רוצה. המטרה היא כמובן לא לסלק סצנות סקס, אני יודעת באיזו סדרה חתמתי ואיזה תפקיד אני עושה. אני פתוחה לכל דבר שמשרת את הסיפור, אבל צריכה לדעת בבירור מה מבקשים ממני ושיהיה לי קצת זמן לעבד את זה. אם יש תנוחה שקשה להתמודד איתה, התפקיד של מתאם האינטימיות הוא למצוא דרך לשנות את הסצנה, מבלי לפגוע בחזון של הבמאי או התסריטאי. זה חוסך כל כך הרבה כאב לב ואנרגיה".

הגנה, גם לגברים

אייץ'־בי־או לא לבד בשינוי הזה. הסדרות "חינוך מיני" בנטפליקס, "חלומות חשמליים" באמזון ו"הרומן" בשואוטיים מעסיקות אף הן מתאמי אינטימיות. גם בצד השני של האוקיאנוס, ה־בי־בי־סי ממלא את השורות במומחים כאלה, בעיקר בסדרות תקופתיות המועדות במיוחד לפורענות. אבל השינוי המרתק באמת קורה בעולמו של ג'יימס בונד, פרויקט בפרופיל גבוה שנמצא תחת זכוכית מגדלת.

בונד, רודף שמלות ידוע וסקסיסט לא קטן, לומד שגם עבורו החיים השתנו. הסרט החדש, שמצולם בימים אלה, מעסיק מתאמת אינטימיות שמפקחת על הסצנות בין דניאל קרייג לגברת בונד הנוכחית, השחקנית אנה דה־ארמאס. ברברה ברוקולי, שמפיקה את סרטי בונד מאז 1995, כבר הצהירה שאחת המטרות שלה היא להביא את ג'יימס בונד הגבר לשנת 2019.

"'מי טו' שינתה הכל", אמר מקור על הסט של בונד ל"סאן" הבריטי. "ההפקה עושה הכל כדי לוודא שהשחקניות מקבלות את התמיכה שהן צריכות. מתאמת אינטימיות עובדת עם קרייג ודה־ארמאס כדי לוודא ששניהם מרגישים בנוח. זה צעד גדול קדימה לא רק עבור בונד, אלא עבור התעשייה כולה".

התפקיד של "מתאם אינטימיות" אינו חדש, הוא הומצא לפני 15 שנה על ידי טוניה סינה, שייסדה עם רודיס את "אינטימסי דירקטורס אינטרנשיונל", אבל זה לא היה עסק מצליח במיוחד. להוליווד לא היה עניין במה שהן הציעו, עד עכשיו. מאז שהרולינג סטון חשף את מה שקרה עם "הצמד", הן מוצפות בטלפונים.

מטרתם של מתאמי אינטימיות, הסבירה סינה לאתר "קווארץ", היא להפוך את סצנות הסקס ליותר בטוחות עבור כולם, באופן הדומה למתאמי פעלולים. ההגנה שהם מספקים היא גם פיזית וגם רגשית. הם עוזרים לתכנן כוריאוגרפיה של סצנות קשות, עד לרמת מיקומי הידיים של השחקנים, מבטיחים שאיברים אינטימיים מוגנים פיזית ומוודאים שאף שחקנית לא נתונה ללחץ לעשות דברים שלא הסכימה להם מראש. הם גם מדברים עם שחקנים, אנשי צוות ובמאים כדי להבטיח שאף אחד לא נפגע רגשית. אם לשחקנית יש טראומה קודמת הקשורה לתקיפה מינית, מתאם אינטימיות יהיה לצידה לכל אורך הסצנה, כדי לוודא שזו לא יוצרת טריגר.

למרות שעיקר העבודה היא עם נשים, שבדרך כלל הן הקורבן בסצנות סקס אלימות, שחקנים גברים זקוקים לתמיכה משלהם. לגלם אנס או בעל מכה זו לא חוויה קלה. אלכסנדר סקארסגארד, שגילם את בעלה האלים מאוד של ניקול קידמן בעונה הראשונה של "שקרים קטנים גדולים", סיפר כי הטראומה מהסצנות הברוטליות רדפה אותו חודשים. "אנחנו מגינים על כולם", אמרה סינה ל"קווארץ", "לכל אחד מגיע מקום עבודה בטוח".

בשנה שעברה הלך לעולמו הבמאי המיתולוגי ברנרדו ברטולוצ'י, כשעל המורשת שלו יש כתם גדול: הוא היה האיש שהפתיע את השחקנית מריה שרייבר בסצנת אונס משפילה עם מרלון ברנדו ב"הטנגו האחרון בפריז". שנים מאוחר יותר אמרה שרייבר כי הסצנה לא הייתה בתסריט המקורי וברטולוצ'י וברנדו הודיעו לה עליה ממש לפני הצילומים. ברטולוצ'י לא התנצל עד יום מותו על הטראומה שגרם לשרייבר באותה סצנה, ושהיא שמעולם לא התאוששה ממנה. "הטנגו האחרון בפריז" הוא סרט מ־1973. לקח כמעט 50 שנה, אבל סוף־סוף, דברים כאלה כבר לא יכולים לקרות יותר.