ראש הרשות להגנת עדים: "למרות החלטת גנור, תיק הצוללות מספיק חזק"

ראש הרשות להגנת עדים תת-ניצב אבי נוימן התראיין הבוקר (יום ג') לראשונה בכנס לשכת עורכי הדין באילת, והתייחס להחלטת מיקי גנור לחזור בו מהסכם עד המדינה בפרשת הצוללות. "הזמן שעובר בין החתימה על הסכם עד מדינה ועד שהמשפט מתחיל, וזה לוקח שנים רבות, הזמן הזה גורם לו לחזור בו", אמר נוימן.

הוא הוסיף כי "הדבר הכי גרוע שיכול להיות זה לחזור מהסכם עד מדינה. הוא נכווה מכל הצדדים. כולם יודעים שהוא חתם על הסכם עד מדינה. כשהפרקליטות חוזרת ממה שהוא היה צריך לקבל עד מדינה - אז הוא עומד לעצמו".

לשאלת כתב ynet ו"ידיעות אחרונות" אלי סניור, האם חזרתו של גנור מההסכם תחליש את תיק הצוללות, השיב נוימן: "גם אם הוא חזר בו התיק מספיק חזק, ומי שייפגע זה רק עד המדינה. בסוף רק הזמן ישפוט אם הוא עשה טעות. כל עד מדינה שחותם על הסכם וחוזר בו זו טעות. אין ספק שהתיק יותר חזק כשיש עד מדינה".

"מי שייפגע זה רק עד המדינה". תנ"צ נוימן(צילום: מאיר אוחיון)

מיקי גנור(צילום: יריב כץ)

אחת הפרשות הכאובות שנקשרו לתחום עיסוקו של נוימן נוגעת לעבריין טל קורקוס, שהעיד נגד העבריין יניב זגורי, קיבל את המעטפת של עדי מדינה, אך חוסל לאחר החלטתו לעזוב את הרשות להגנת עדים - לא לפני שגרושתו דבורה הירש נרצחה לעיני ילדיהם.

סניור תהה אם לא היה מנוס מלשחרר את קורקוס מהרשות, והאם סופו לא היה ידוע. "זו פרשה כאובה", הודה נוימן שהחל בתפקידו הנוכחי בשנה שעברה. "טל קורקוס נרצח אחרי שהיה כבר שלוש שנים מחוץ לרשות. הוא ומשפחתו החליטו לחזור לישראל ולא הפסיקו להתגרות בארגון של זגורי. אפשר לראות את זה בריאיון של אילנה דיין עם טל קורקוס. הוא חוזר לעיר ומתגרה בהם.

"עד מדינה, שלא רוצה את הגנת הרשות או המשטרה, נמצא בסכנה ואי אפשר לעזור לו. אם הוא לא רוצה אבטחה - הסוף ידוע מראש. אם עד כזה, שהכניס ראש ארגון לכלא מסרב לקבל אבטחה על כלליה, הסוף ידוע מראש. עם זאת, אנחנו צריכים לעשות הכול על מנת שזה לא יקרה והם לא יעזבו את התוכנית. בימים אלה פרקליטות מחוז דרום הגישה כתב אישום עם כמה עדי מדינה נגד הארגון של זגורי על החיסולים".

שאלה נוספת נגעה למעמדם של עדי התביעה, שבעל כורחם נגבית מהם עדות על ידי המשטרה, אך הם לא זוכים להגנה. ברקע יצוין כי היו לא מעט מקרים שבהם עדי תביעה נרצחו במהלך משפט או לאחר מתן העדות.

נוימן הסכים כי מדובר בבעיה: "הכנו עבודת מטה כדי לכלול עדים נוספים בתוכנית. אנחנו הרשות להגנת עדים ולא להגנת עדי מדינה. יש אצלנו עדים מאוימים במאות, שופטים מאוימים, ראשי רשויות ועוד. האם כולם צריכים להיכלל בתוכנית להגנת עדים? לא ברור. בעבודת המטה שהכנו, השר גלעד ארדן אישר את התוכנית ואנחנו עובדים לפיה. בארה"ב, התקציב של הרשות להגנת עדים הוא בלתי מוגבל והם יכולים להכיל עשרות ומאות. אנחנו עדיין לא שם".

עו"ד בן ארי: "תקלה שבימ"ש כלכלי מטפל רק בניירות ערך"

עו״ד ליאת בן ארי, פרקליטת מחוז תל אביב לענייני מיסוי וכלכלה, נשאלה לגבי החזון שלה בנושא בית המשפט הכלכלי, שמציין עשור להיווסדו. "ההון השחור שמסתובב היום בישראל מוערך בסדר גודל של 35-25 מיליארד שקל במדינה ישראל", אמרה. "זה חסר מאוד בתשתיות. מכאן החשיבות הגדולה בטיפול בפשיעה הכלכלית. המשטרה והפרקליטות הבינו את זה. בשנים האחרונות, אנחנו מוצאים את עצמנו מלווים את המשטרה בתיקי ענק, בוחנים את המקרים אצלנו וכשרוצים להגיש כתב אישום, יש חיבור לבית המשפט הכלכלי. בעיניי, מדובר בהצלחה כבירה. התיקים שעניינם עבירות ניירות ערך מוגשים לבית המשפט הכלכלי והשינוי שחל בטיפול בתיקים הללו - עצום. במקום 8-9 שנים, התיק הטיפול בתיק מסתיים אחרי שנתיים-שלוש".

עו"ד ליאת בן ארי ותנ"צ אלי אסייג

לדבריה, "בעיניי, זו תקלה שבית המשפט הכלכלי מטפל רק בעבירות ניירות ערך. כבר שנתיים לפחות אני מנסה עם שרון פרידמן מהפרקליטות להביא לשינוי ולגרום לכך שגם תיקי מיסוי, הלבנת הון וחילוטים, יידונו בבית המשפט הכלכלי. תיקים של 700 מיליו שקל 'תקועים' בבתי המשפט הרגילים. חייבים למצוא לזה מענה דחוף".

תנ"צ אסייג: "פשיעה כלכלית משפיעה על כלל האזרחים"

תנ"צ אלי אסייג, מפקד היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) בלהב 433, התייחס בכנס לארגוני הפשיעה שמתמקדים היום בפשיעה הכלכלית בנוסף לפשיעה הקלאסית: "משטרת ישראל עוסקת היום יותר מבעבר בנושא של פשיעה כלכלית. היום ארגוני הפשיעה מתמקדים בפגיעה הכלכלית במדינה וזאת בנוסף לפשיעה הקלאסית שבה הם עוסקים. ההון שהם צוברים מהפגיעה הכלכלית במדינה מאפשר את המשך הפשיעה הקלאסית. הפשיעה בשנים האחרונות מתאפיינת במעבר לפשיעה כלכלית בהיקפים שלא ראינו לפני כן וגורמי הפשיעה השונים עוסקים בתחום של הלבנת הון בישראל, העברת הון מישראל החוצה והכנסה של הון לא מדווח.

"חשוב להדגיש, פשיעה כלכלית משפיעה באופן ישיר על כלל האזרחים הנורמטיביים. ההון השחור הזה שייך למדינה ולאזרחים, המיסים שכולנו משלמים על פי חוק מועברים למדינה ולמשרדי הממשלה השונים שמחזירים אותו לאזרחים במתן שירותים שונים ובבניית תשתיות, ותפקידנו כמשטרה לעצור את מי שבוחר לנהוג אחרת. הפשיעה הכלכלית מייצרת למדינה נזק ישיר מצטבר בהיקפים הנאמדים במליארדי שקלים. במקרים רבים ההון הזה משמש את המשך הפעילות העבריינית הקלאסית והתפקיד שלנו למנוע את הקשר הזה".