נבחרת העונה של ליגת העל / תוכן גולשים

אז הנה, זו הנבחרת שעשתה את ליגת העל - אבל קצת אחרת: כדי שנבחרת העונה לא תהיה מכבי ת"א מחוזקת ותהיה הזדמנות לכל שחקני הליגה, החלטתי  להכניס רק שחקן אחד מכל קבוצה. במקרה של שחקנים שעברו בינואר, אני יכול להחליט לאיזו קבוצה לשייך אותם.

הגנה: שי קונסטנטין - עוד סיפור סינדרלה של יוסי אבוקסיס בבני יהודה,.קונסטנטין נכנס לנעליים הגדולות של מאור קנדיל לאחר שחזר מעונת השאלה בליגה הלאומית, ושיחק אפילו יותר טוב מקודמו. יש לו את כל הנתונים עבור שחקן כנף מצוין: מהירות, כוח סיבולת גבוה, דריבל, הרמות ומסירות רוחב, ובונוס בדמות בעיטות חופשיות מעולות.

הגנה: אוראל דגני - הפועל ת"א הייתה קבוצת ההגנה השנייה בטיבה בליגה בזכות השוער רובי לבקוביץ' והקפטן דגני. הוא מילא את תפקידי המגן והבלם, ובכל עמדה עשה את מיטבו כדי לשמור על השער האדום, דבר שהעניק לו מקום בהרכב של נבחרת ישראל.

הגנה: עופרי ארד - את המשבצת של שחקן מכבי חיפה היה אמור לתפוס ירדן שועה, אבל כדי לשמור על מערך הגיוני עם שלושה שחקני הגנה, הבלם שחזר מהשאלה בהפועל ר"ג קיבל את המקום בנבחרת, והוא בהחלט ראוי לו. ארד התחיל את העונה ביציע, אבל בהמשך החליף בהרכב בלמים יקרים ומנוסים ממנו כמו רמי גרשון ואליסון דוס סנטוס, ויחד עם שחקן בית נוסף, עאיד חבשי, ייצב את ההגנה והוביל את הקבוצה למקום השני.

איתמר ניצן(צילום: אורן אהרוני)

כנף: נס זמיר -מסמל את העונה של הפועל חיפה. הגיע במקום כוכבי הזכייה בגביע בעונה שעברה שנטשו את הקבוצה, ועלה על הציפיות עם שישה שערים בסיבוב הראשון, כולל צמד במשחק הגדול של העונה (ה-4:4 נגד באר שבע). בסיבוב השני הוא דעך יחד עם קבוצתו לפלייאוף התחתון והמאכזב, אבל עדיין הוא זה שצריך לייצג את האדומים מחיפה בנבחרת.

קשר: עדן שמיר - למרות עונה לא טובה עם קבוצתו, זו הייתה עונת הפריצה של שמיר. לאחר הפציעה של ואלון אחמדי, שמיר היה צריך לקחת פיקוד על הקבוצה הצפונית, והוא בהחלט הוכיח את עצמו כשהיה אחראי על רוב השערים ובנוסף ניהל את המשחק כמעט לבדו.

קשר: דן ביטון - הגיבור הגדול של מסע ההישרדות הדרמטי של אשדוד. כמו שמיר, גם הוא היה המוציא לפועל של קבוצתו באמצעות בעיטות נהדרות ממרחק. בנוסף, שגיב יחזקאל חייב את הפריחה שלו בסיום העונה לביטון שחילק לו מסירות נהדרות.

כנף: פרדי פלומן - למרות שסיים את השנה בבית"ר ירושלים, בחרתי את הצרפתי כנציג של חדרה, מכיוון שהוא הפנים של ההצלחה שלה העונה, ההוכחה שגם בלי תקציב גדול אפשר למצוא שחקנים טובים במקומות לא צפויים בעזרת סקאוט טוב (פלומן הגיע למבחנים מהליגה הרביעית בצרפת). בזכות המהירות העוצמתית והדריבל הנהדר הוא הוביל את חדרה לצמרת יחד עם הקבוצות הגדולות שמבזבזות מיליונים על זרים יקרים.

קשר התקפי: דור מיכה - מבין כל כוכבי האליפות של מכבי ת"א בחרתי בדור מיכה. הוא תמיד היה שחקן מוכשר, אבל תרומתו נעלמה מאחורי המספרים המטורפים של זהבי וקיארטנסון. העונה, כשמכבי משחקת יותר קבוצתי ומלאכת הכיבוש מתחלקת בין כל שחקני ההתקפה, אור הזרקורים עבר למאסטרו של הצהובים.

פלומן לפני המעבר לבית"ר(צילום: עוז מועלם)

חלוץ: פאטוס בצ'יראי - הגיע בסיום חלון ההעברות לאחר פתיחה גרועה של נתניה, ולאחר חודש התאקלמות שחקן נבחרת מונטנגרו הפך לאימת ההגנות בליגה באמצעות מהירות, נוכחות ברחבה, חדות וקור רוח מול השער. למרות סיום מאכזב הוא צריך לקבל את תואר זר העונה.

חלוץ: בן שהר - כמו קבוצתו, גם בן שהר עבר עונה קשה. הוא ספג ביקורות רבות על ההחמצות, אך הצליח להתגבר עליהן ולסחוב את הפועל באר שבע פוסט טוני ווקאמה למקום באירופה -  וגם סיים כמלך השערים.

מאמן: מנחם קורצקי - החוק של נציג מכל קבוצה תקף גם לעמדת המאמן. אמנם רעננה שלו לא הציגה כדורגל יפה (אפילו קשה לצפייה), אבל צריך לזכור שהוא מאמן קבוצה ללא קהל, אצטדיון, מסורת ותקציב, ולמרות זאת מצליח להעמיד אותה בכבוד בליגת העל.

בעלים: אבי לוזון ומוחמד אבו יונס - אין ברירה, חייבים ייצוג מכל קבוצה...