שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יריד "צבע טרי": איפה עובר הקו בין עיצוב לאמנות?
    לרגל היריד שמתקיים מיום חמישי עד יום שני, הצטרפנו לשלב ההכנות. החידושים השנה: מיצגי אמנות חיים, גלויה סודית תחת הנושא "גיבורים" וטשטוש גדול בין עיצוב לאמנות. אז מיהם היוצרים המעניינים השנה? אתר "המקצוענים" עם טעימה מהשטח

    אתה אמן או מעצב? זו השאלה שהולכת ומתגברת לאחרונה, לא רק בקרב יוצרים ישראליים, כי אם ברחבי העולם. לא את כולם ניתן לסווג לקטגוריה מסוימת, והניידות בין אמנות לעיצוב רק הולכת ומתגברת.

     

    מעצבי-על מתחום האופנה שנכנסו לתחום עיצוב הפנים, מעצבי פנים שמציגים תערוכות אמנות - והכל עטוף בתוך המונח הכי טרנדי בימינו: סטורי-טלינג. כולם רוצים לספר סיפור, בורחים מהגדרות ומנסים לגרום לכם לחשוב, להרגיש ובמקרה הטוב גם לקנות. או לפחות לתייג אותם באינסטגרם.

     

        (צילום: קרול דשוואלס, באדיבות צורי גואטה)
    צורי גואטה - בין אמנות לעיצוב(צילום: קרול דשוואלס, באדיבות צורי גואטה)

    זהו אחד מאירועי האמנות והעיצוב הגדולים בישראל, ומתקיים מזה עשור. מדי שנה, פוקדים אותו כ-35 אלף מבקרים. אז עד כמה הייתה קשה מלאכת הסיווג, כמה עולה אמנות ישראלית, ומאילו טעויות כדאי לכם להימנע, כשאתם ביריד או בגלריה ורוכשים בצורה אימפולסיבית? בדקנו.  

     

        (צילום: אילן עמיחי, באדיבות אסתר בק)
    פריטים מעוררי השראה(צילום: אילן עמיחי, באדיבות אסתר בק)
        (צילום: אורי גורן, באדיבות נעמה אגסי)
    מי אמר שציור חייב להיות ממוסגר? מדף שהולך כמה צעדים קדימה(צילום: אורי גורן, באדיבות נעמה אגסי)

     

       (צילום: מורן רגב)
    אגרטל וקערה שמתפקדים כקנבס ציור. עבודות של יעל עצמוני, באדיבות גלריה B.Y5 ואגודת אמני הקרמיקה בישראל(צילום: מורן רגב)

     
       (צילום: מורן רגב)
    מה זה? כוסות. "קפקפה" - עבודות של החמאם, קבוצת בת של חממת בצלאל. (צילום: מורן רגב)
        (צילום: מורן רגב)
    כיורים שיגנבו את ההצגה במטבח. עיצוב כיורים ואובייקטים דקורטיבייים: שרה שוראקי, עיצוב ברזים: אלון רזגור.(צילום: מורן רגב)
        (צילום: מורן רגב)
    גוף תאורה שנראה כמו מחוגים של שעון. עיצוב: איתי בר-און(צילום: מורן רגב)
        (צילום: מורן רגב)
    מנורת-חילזון. יש את זה ביותר חמוד? עיצוב: ארדומה(צילום: מורן רגב)

    על קו התפר שבין אמנות לעיצוב

    "השנה באמת הגיעו לא מעט מועמדים שלא ידענו אם לסווג אותם כאמנים או כמעצבים", מודה יפעת גוריון, אשר יחד עם שרון טילינגר ייסדה את היריד לפני כעשור. "אמנם רשמית הקו עובר בשאלת המניע ליצירה, אבל זה מאוד נזיל. כיום בהחלט אפשר לומר שהגבול הולך ומיטשטש. ההגדרה השמרנית היא שאם התוצר הוא מוצר פונקציונלי (שניתן להשתמש בו), שנוצר לרוב מסיבות מסחריות, מדובר בפריט עיצוב. לעומת זאת, אם התוצר הוא לא פונקציונלי, והמניע ליצירתו הוא אישי, מדובר ביצירת אמנות".

     

    לדבריה, "כיום יש פריטי עיצוב שהם ממש ברמה אמנותית, שהמניע שלהם הוא עמוק יותר מאשר שיקול מסחרי. חלק מזה, זה גם איך היוצר בוחר להגדיר את עצמו: כאמן או כמעצב. ויש כאלה ביריד, כמו צורי גואטה למשל, שחלק מהיצירות שלו הם בביתן העיצוב וחלק בביתן של יצירות האמנות. לאדם יש סט של כלים והוא משתמש בהם לפי מה שמעניין אותו".

     

         (צילום: רפי דלויה)
    בתמונה: יפעת גוריון, מייסדת היריד. (צילום: רפי דלויה)

    יש יוקרה מסוימת בלהיחשב לאמן ביחס למעצב?

    "בתור מעצבת שלמדה תקשורת חזותית בבצלאל, אני אף-פעם לא הרגשתי רגשי נחיתות ביחס לאמנים", אומרת גוריון. "אני לא חושבת שההפרדה היא היררכית שאמנות היא מעל לעיצוב, אלא שאלו פשוט שתי אסכולות שונות. אם זה לצורך ביטוי עצמי אישי, ולא כדי לשרת שום מטרה חיצונית, זו אמנות. באנגלית יש את ההגדרה Art Design (עיצוב אמנותי), שאין בעברית".

     

        (צילום: נעם פריסמן, באדיבות איוטה)
    נדנדה פוטוגנית. (צילום: נעם פריסמן, באדיבות איוטה)

       (צילום: מורן רגב)
    גם אתם הייתם מצליחים להוציא כזאת יצירה מחוג קרמיקה? באדיבות אמנית הקרמיקה, שמחה אבן-חן, גלריית B.Y5 ואגודת אמני הקרמיקה בישראל(צילום: מורן רגב)

        (צילום: מורן רגב)
    הרבה יותר מוואזה. באדיבות טל בטיט(צילום: מורן רגב)

     

        (צילום: מורן רגב)
    חיפוי קיר שלא ישאיר אתכם אדישים. באדיבות קוזי(צילום: מורן רגב)

        (צילום: מורן רגב)
    לחלל ביתי או מסחרי: עיצוב מחוספס וממש לא מתחנף. באדיבות קוזי(צילום: מורן רגב)
         (צילום: מורן רגב)
    אחת היוצרות המעניינות בביתן העיצוב: שולי בורנשטיין וולף, עם קולקציה בהשראת ברזיל, ארץ המוצא שלה(צילום: מורן רגב)

    למה התכוון המאייר: מה ההבדל בין ציור לאיור?

    היריד מציג רק יצירות ופרטי עיצוב של יוצרים ישראליים. החידוש ביריד השנה, הוא שיתוף-פעולה בין פרויקט "הגלויה הסודית" שמתקיים מדי שנה, לשבוע האיור שמתרחש במקביל ליריד. מדי שנה, במסגרת הפרויקט, כל מבקר יכול לרכוש תמורת 180 שקלים גלויה אנונימית, ורק לאחר הרכישה, הקונה מגלה מי אייר אותה.

     

    השנה, פנו המארגנים בקול קורא לאמנים, הציגו להם נושא ספציפי, אשר השנה "גיבורים", וכל אחד מהם התבקש לאייר גלויה בהתאם לנושא. התוצאה: ביריד יוצגו למכירה מעל לאלף עבודות איור מקוריות של אמנים ומאיירים בעלי שם לצד צעירים וסטודנטים. ההכנסות ממכירת הגלויות, יועברו כתרומה לעמותת 'שניר' המקדמת שוויון הזדמנויות בחינוך ובתרבות.

     

        (צילום: מורן רגב)
    מעניין כמה הגלויה תהיה שווה בעתיד(צילום: מורן רגב)

        (צילום: מורן רגב)
    בתחילת היריד יחכו לכם אלף גלויות, אשר ילכו ויתמעטו עד סיומו(צילום: מורן רגב)

    הדבר מעלה את השאלה מהו בעצם ההבדל בין ציור לאיור, הרי את האיורים האלו מציירים גם ציירים מפורסמים שיצירותיהן נמכרות בלא מעט כסף?

    "ציור הוא יצירה הנובעת ממניע עמוק של היוצר", מסבירה גוריון. "לעומת זאת, איור נועד לשרת מטרה חיצונית ליוצר – כלומר איור לספרי ילדים, איור לכתבה או איור בהתאם לנושא מסוים שאליו נתבקש היוצר. כמובן, שהדבר לא בהכרח מפחית מערכו הכספי. בעתיד, הגלויה יכולה להיות שווה לא מעט כסף, בהתאם למי שאייר אותה, כמובן".

     

        (צילום: מורן רגב, גלויות של האמן יהונתן בקר)
    השנה הנושא של הגלויות היה איורים בהשראת "גיבורים"(צילום: מורן רגב, גלויות של האמן יהונתן בקר)

        (צילום: מורן רגב)
    מי אמר שאיור לא יכול להיות גם בתלת-מימד?(צילום: מורן רגב)

     

    מי קובע את תמחור יצירות האמנות?

    שותפתי ואני, שהקמנו את היריד מתוך מטרה להנגיש את האמנות הישראלית, ממליצות על המחירים. רציתי שכל מי שמעוניין שתהיה לו בבית אמנות מקורית, ולא רק הדפסים גנריים, יוכל להרשות לעצמו. גם למי שאינו עשיר מגיע ליהנות מהשראה אמנותית בביתו.

     

    תחילה נבחר האמן, בלי קשר למחירי היצירות שלו, ורק לאחר שהוא מתקבל נעשה התמחור. אנחנו מכתתות את רגלינו מצפון הארץ ועד דרומה, ורואות ביריד את מפעל חיינו. אנחנו מגיעות לסטודיו של כל אמן ואמן שמתקבלים ומסייעות להם לבחור את היצירות שיוצגו.

     

    האמנים שמתקבלים לפרויקט "החממה" משלמים דמי השתתפות של 1,000 שקל, ו-25 אחוז מהרווחים של היצירות שנמכרות במהלך היריד. כל אמן רשאי להציג רק פעם אחת במסגרת "החממה". לגבי המעצבים, הרי שהם נדרשים להציג קולקציה חדשה, גם אם השתתפו בעבר ביריד, והם שוכרים שטח ביריד (המחיר משתנה בהתאם לגודל, ונע סביב כ-6 אלף עד 12 אלף שקל), כשאינם משלמים אחוזים עבור מכירותיהם ביריד.

     

       (צילום: מורן רגב)
    האמנית נטע קונס תקלף במשך כל ימות היריד את הקיר, ותחשוף את היצירה שמתחתיו(צילום: מורן רגב)

        (צילום: מורן רגב)
    גיל שמרלין, מסיים בדקה התשעים את מיצג גופי התאורה שלו, על רקע תפאורה אינסטגרמית ביותר, תחת הכותרת: "אבל האם זה יימכר?"(צילום: מורן רגב)

       (צילום: מורן רגב)
    הכנות אחרונות, רגע לפני תליית יצירות האמנות(צילום: מורן רגב)

     

    כמה אמנים מתקבלים לפרויקט "החממה" מתוך כלל המגישים ומהו הליך הבחירה?

    "מתוך כ-1,000 אמנים שמגישים מועמדות מדי שנה, נבחרים כ-100 מתוך ועדה של 12 אנשי מקצוע מהתחום, אשר ההסכמה לגביהם היא הכי רחבה. מתוך ה-100 שעוברים את השלב השני ומגיעים לריאיון אישי מתקבלים כ-25 אמנים. בעבר הציגו כ-50 אמנים, אך החלטנו לצמצם השנה את מספר האמנים שנבחרים, ולתת במה רחבה יותר לכל אחד מהם".

     

    על פי מה מתבצעת הבחירה?

    "העבודות מוגשות בשם בדוי, כשהמועמדים מגישים פרטים מקצועיים (כמו למשל כמה שנים למדו, מה המניע ליצירה וכו'). בשלב הריאיון, אנו בוחנות לא רק את העבודות כי אם את האמנים עצמם, את התשוקה שלהם, את האישיות שלהם. אנו לא מחפשים רק טכניקה גבוהה, כי אם פרסונה שמקדישה את חייה לאמנות. זהו שלב הרבה יותר קשה מבחינתנו לבחור מי יתקבל ומי לא, מאשר השלב של סינון היצירות של כל אמן".

     

    אבל אם יש אמן שקשה לו להתבטא בעל-פה, והיצירות שלו מדברות בעד עצמן, זה פוגע בסיכויו?

    "אנו מודעות לכך שרבים מהאמנים דווקא מתקשים להתבטא בעל פה, ובדיוק בגלל זה הם בוחרים בנתיב יצירה אמנותי ומביעים את עצמם בדרכים אחרות. הם לא נבחנים על התקשורתיות שלהם, אך בהחלט חשוב לנו להבין מי עומד מולנו. ההמלצה שלי, אגב, למתמודדים בעתיד, היא כן להשקיע בשלב של תיאור היצירה. יש כאלה שכלל לא מגישים טקסט נלווה ליצירות, וזה מקשה להבין מה המניעים ליצירה, מה עומד מאחוריה וכו'".

     

    ומה לגבי שלב התמחור? אם אמן מתעקש על מחיר מסוים שאתם חושבים שהוא גבוה מדי?

    גוריון: "הרעיון הוא שהיצירה תימכר בטווח שבין המחיר הכי נמוך שהאמן מוכן למכור את היצירה לבין המחיר הכי גבוה שהצרכן יהיה מוכן לשלם. אם אמן מסוים מתעקש על תג מחיר של 7,000 שקל ליצירה שלו, ואנחנו חושבות שהיא לא תימכר בסכום כזה, אנחנו לא נתעקש ולא נחייב אותו למכור בסכום נמוך מזה שהוא מסכים. אבל לניסיון שלנו לאורך העשור האחרון יש משמעות, ואנחנו יודעות בכמה כסף יצירות נמכרות לאורך השנים. כל הרעיון היה להוציא את היצירות המיותמות מהסטודיו של האמנים, שם הן העלו אבק. היצירות נמכרות ביריד בסכום של החל מ-500 שקל ועד לסכום של 14 אלף שקל ליצירה.

     

        (צילום: באדיבות טסלר מנדלוביץ)
    שולחן קפה שנראה כמו שוקולד(צילום: באדיבות טסלר מנדלוביץ)

        (צילום: הילה קוק, באדיבות רחלי שרפשטיין)
    מראות מעניינות שלא בהכרח ניתן לראות דרכן השתקפות ברורה(צילום: הילה קוק, באדיבות רחלי שרפשטיין)

       (צילום: מורן רגב)
    זה עיצוב? זו אמנות? מה זה משנה. אלמוגים של צורי גואטה, אשר מציג גם בביתן העיצוב וגם בביתן האמנות(צילום: מורן רגב)

       (צילום: מורן רגב)
    בובות של אורן פישר(צילום: מורן רגב)

        (צילום: מורן רגב)
    פורצלן במראה טקסטיל, של אמנית הקרמיקה אילה צור(צילום: מורן רגב)

         (צילום: מורן רגב)
    ארט-פרפורמנס: תוספת מרעננת ליריד, שבהחלט מעוררת מחשבה(צילום: מורן רגב)

    עושים את צעדיכם הראשונים כאספני אמנות? הנה כמה טיפים לרכישה חכמה  

    אמנות שלא תשאיר אתכם אדישים: "אמנות בוחרים מתוך אהבה. חשוב שהיא תרגש ולא תשאיר אתכם אדישים", ממליצה נורית זלצמן, יועצת לרכישת אמנות ישראלית. "היא טעם נרכש, שפה שצריך להתרגל אליה. היא מעוררת את המחשבה ואת הדמיון, ולכן חשוב להיחשף לכמה שיותר סגנונות וטכניקות, עד שמפתחים את הטעם האישי. כדאי לבקר במוזיאונים ובגלריות, לפני שממהרים לרכוש יצירות. כך למשל, תדעו אם אתם מעדיפים אמנות מופשטת או פירוגטיבית (כזו שבה קל לזהות מהו האובייקט)".

     

    הגדירו את התקציב העומד לרשותכם: "הפיתוי גדול, ולכן כדאי מראש להגדיר סכום ברור, ואף לקחת אותו כחלק מתקציב הבנייה או השיפוץ מראש", ממליצה זלצמן. "יש לבדוק מהו המחיר המבוקש באתרי אינטרנט המתמחים בנושא, כדי לוודא שהמחיר שנדרש ליצירה הוא אכן הגיוני ומשקף את השווי שלו".

     

    אם בעבר, רכישת אמנות מקורית הייתה דבר של מה בכך, הרי שכיום, האמנות יותר ברת השגה. "יריד 'צבע טרי' שבר את המיתוס שדרוש הון כדי לקנות אמנות מקורית והנגיש את האמנות לקהל במחירים הנגישים לכל כיס", אומרת זלצמן. "טווח המחירים רחב, וכיום אין ספק שלא צריך הון כדי לרכוש אמנות ראויה. לא תמיד הצרכן הסופי מודע לכמות האפשרויות שקיימת בשוק זה. קיימים אמנים צעירים ו'מבטיחים' לצד אמנים ותיקים יותר, ויש רמות מחיר שונות. כמובן שהיכרות עם השוק, עם האמן, עם יצירתו ועם הרקע האמנותי שלו – מאפשרת בחירה מדויקת יותר, והתאמת האמנות לתקציב של הרוכשים".

     

    עוד כתבות בנושא:

    צביעת דירה ב-6 שלבים  

    חדר ילדים: איך מעצבים אותו נכון? 

    הקיץ הזה תשפצו בלבן

     

        (צילום: מורן רגב)
    גלריה גל גאון, דור כרמון(צילום: מורן רגב)

        (צילום: מורן רגב)
    גלריה זימאק, מרטין סי הרבס.(צילום: מורן רגב)

    השאילו את היצירה לפני שאתם רוכשים אותה: "בהחלט ניתן לבקש להשאיל את היצירה מהגלריה או מהאמן, ולבדוק כיצד היא משתלבת בחלל, עוד לפני הרכישה", ממליצה זלדמן. "לחלופין, ניתן לבקש מהגלריה לספק לכם הדמיה ממוחשבת של היצירה בתוך חלל ביתכם".

     

    שימו לב שהמלצה הזו לא תקפה ורכישה במהלך יריד, אלא רק כשרוכשים יצירות אמנות לאורך השנה בגלריות או ישירות מהאמנים.

     

    הקפידו על פרופורציה נכונה: "מומלץ להתאים את גודל היצירה לגודל הקיר, ולתלות אותה בגובה העיניים", אומרת זלצמן. "אם מדובר במיצג אמנותי (פסל, למשל), יש לוודא שהחלל מאפשר את הצבת היצירה באופן ראוי ומושך".

     

    בקשו אישור המעיד על מקוריות: "ברכישה של יצירות דיגיטליות, הקפידו לבקש אישור המעיד על מקוריות היצירה ועל מספר העותקים בסדרה, ושמרו עליו", ממליצה זלדמן.

     

        (צילום: מורן רגב)
    להסתכל פנימה כדי לגלות את הפרטים הקטנים. יצירה של מרתה ריגר(צילום: מורן רגב)

        (צילום: מורן רגב)
    גוף תאורה של מיכל לויצקי(צילום: מורן רגב)

        (צילום: מורן רגב)
    לפעמים הנר הוא רק תירוץ - מעמד לנרות של ניב תשבי שמושך המון תשומת לב בחלל (צילום: מורן רגב)

    ומהי ההמלצה למי שמסתובב ביריד עמוס ביצירות אמנות ורוצה לרכוש בלי שיתחרט על כך כעבור מספר ימים?  

    "לישון על זה": "ביריד לא ניתן לרכוש יצירת אמנות או פריט עיצוב לבית ואז להחליף, שכן מדובר ביריד", מסבירה גוריון. "לכן, גם יש אטרקטיביות במחיר שניתן. ההמלצה למי שחושש להתחרט היא לצלם את היצירה, לקחת את המידות שלה ולנסות לבדוק את התאמתה לחלל, ולהגיע למחרת לרכוש. היריד נמשך חמישה ימים כך שיש מספיק זמן".

     

    לבחור יחד עם בן-הזוג: "אם היצירה מיועדת לתלייה בבית שבו מתגורר זוג או שהיא מיועדת לחדר ילדים, כדאי להגיע עם כל מקבלי ההחלטות, ולא לכפות עליהם את הבחירה", מציעה גוריון. "כדאי שכל מי שאמור להיות חשוף לאורך זמן ליצירה הזו, יתחבר אליה".

     

    לעשות שיעורי-בית: הרבה יותר כיף להגיע ליריד לאחר שיודעים מי צפוי להציג שם. גוריון: "אם עושים בירור מקדים, ומראש מסמנים איזה אמנים או מעצבים רוצים לראות, זה הופך את הבחירה לקלה יותר. זה גם מונע מצב שבו מפספסים אמן מסוים, כי מתעייפים אחרי שעתיים מבלי שמבקרים בכל הביתנים".

     

    להשאיר שעתיים-שלוש פנויות: "כדאי להגיע בלי לחץ של זמן, ולפנות ליריד לפחות שעתיים-שלוש", מוסיפה גוריון. "אם מרגישים עומס, אפשר לצאת לדשא, לנשום אוויר ולהירגע ואז לחזור בנחת. אני מאמינה שאם פריט מסוים נמכר, כנראה הוא לא מיועד לך, ולכן אין טעם לרכוש מתוך לחץ".

     

    יריד "צבע טרי" שזו השנה ה-11 לקיומו, ימוקם השנה באקספו תל אביב (מרכז הירידים) ב-30 במאי עד 3 ביוני (חמישי-שני). בנוסף, במהלך סוף-השבוע הזה יתרחב היריד לראשונה, ויכלול גם תערוכות במוזיאונים וחללי תצוגה אלטרנטיביים ברחבי העיר תל-אביב – יפו.

     

    צריכים נגר? לחצו כאן

     

    ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"


    פורסם לראשונה 31/05/2019 08:28

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: קרול דשוואלס, באדיבות צורי גואטה
    צילום: קרול דשוואלס, באדיבות צורי גואטה
    מומלצים