המבקר על הניקיון בירושלים: "רחובותיה מלוכלכים"

"עיריית ירושלים רחוקה עד מאוד מלמלא את מדיניותה המוצהרת, ולפיה ירושלים, בירת ישראל, תהיה עיר נקייה ומטופחת. רחובותיה מלוכלכים, הן בעיני תושביה והן על פי נתונים משווים של ניטור פרטי אשפה ושל משקל האשפה שמפנה העירייה" - כך נכתב בדו"ח מבקר המדינה המתפרסם אחר הצהריים (יום א') לרגל יום ירושלים בפרק העוסק בניקיון העיר.

בביקורת, שנערכו בחודשים פברואר עד נובמבר 2018, נמצא כי אף על פי שעיריית ירושלים משקיעה מאות מיליוני שקלים על מנת לקיים שירותי ניקיון ותברואה נאותים, על פי מחויבתה לספק לתושביה שירותים כאלה, היא אינה עושה די כדי לקדם את מדיניותה המוצהרת ואינה פועלת ביעילות ובחיסכון בתחומים שונים שנבדקו: טיאוט רחובות, הסרת מפגעי גרפיטי, הסרת מודעות פירטיות, הסרת קופות צדקה, חינוך והסברה ופעולות אכיפה וגביית קנסות.

בתחום מערך הטיטוא העירוני, כתב המבקר, כי במשך שנים רבות לא הצליחה העירייה לשפר את פעילות מערך הטיאוט בעיר ולמלא את חובתה על פי דין לנקות את רחובותיה כראוי, על אף כספים רבים שהשקיעה במערך זה ומחויבותה לנהוג בהם ביעילות ובחיסכון.

המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, הוסיף כי משנת 2010 פעלה העירייה בניגוד להחלטתה שלה להפריט את שירותי הטיאוט, ומכיוון שלא הושגו הסכמות עם ועד העובדים בחרה בחלופה של הגדלת מספר עובדי הטיאוט המועסקים בתקן עירוני - חלופה שלפי עדותה שלה, יעילותה נמוכה.

ביולי 2018 הגיעו העירייה וּועד עובדי התברואה בירושלים להסכם להפרטת שירותי איסוף האשפה והטיאוט בשכונות הערביות במזרח העיר. במסגרת זו הוחלט להעביר את העובדים ששימשו למתן שירותים אלה במזרח העיר אל מערבה. המבקר העיר כי ההחלטה להותיר את מספר עובדי התברואה בתקן העירוני על כנו, על אף הפרטת השירותים בשכונות הערביות במזרח העיר מותירה חלק מהבעיה בעינה.

לא עושים דבר נגד גרפיטי ומודעות לא חוקיות

בתחום מפגעי הגרפיטי והמודעות הבלתי חוקיות, כתב המבקר, כי אף על פי שריסוס סיסמאות וציור כתובות גרפיטי אסורים על פי דין, תופעה זו נפוצה ברחבי העיר, ומפגעי גרפיטי רבים נותרים על מקומם במשך זמן רב ואינם מוּסרים על ידי העירייה. העירייה איננה יוזמת פעולות בנושא זה ורק מגיבה על פניות העולות מן השטח.

צוות הביקורת במשרד מבקר המדינה דיווח למוקד העירוני על מפגעי גרפיטי שונים שמצא בסיורים שערך ברחבי העיר. במוקד העירוני תועדו פניותיו כאילו טופלו והוסרו המפגעים בעקבות הדיווח, אך בסיורים חוזרים ונשנים עלה כי המפגעים נותרו על מקומם. עוד מצא המבקר כי נמצאו מקרים שבהם פעולות העירייה להסרת מפגעי הגרפיטי יצרו מפגעים חזותיים בעצמם.

פח סמוך למדרחוב בן יהודה בירושלים בערב ראש השנה(צילום: אייל נחתומי)

המבקר גם מתריע על קופות הצדקה המפוזרות ברחבי העיר. בביקורת נכתב כי קופות צדקה מוצבות במרחב הציבורי על ידי עמותות או על ידי גופי סעד למיניהם, והן משמשות לתרומת כספים לעמותות ולגופי הסעד או לתרומת מצרכי מזון יבשים.

צוות הביקורת מצא עשרות קופות צדקה בגדלים שונים ברחבי העיר המהוות מטרד, בהיותן קשורות בשרשרת ברזל עבה לעמודי חשמל, או תלויות על גבי תחנות אוטובוסים, ואפילו על שלטי חוצות שהעירייה עצמה מציבה.

ומה עם קנסות למלכלכים ולעוברים על החוק? מבקר המדינה מצא כי העירייה אינה מטילה על מבצעי העבירות במרחב הציבורי את העלויות הכספיות, כפי שהיא רשאית לעשות על פי דין, ומסתפקת במתן קנסות הקבועים בחוק. זאת ועוד, הוסיף המבקר, אין למחלקה התפעולית שבאגף האכיפה אומדנים לתמחור פעילותיה לסילוק המפגעים. בשנים 2016 ו-2017 לא עשתה העירייה די כדי לגבות חובות רבים של נאשים בעבירות השלכת פסולת. עקב כך נגרעו כ-280 אלף שקלים מקופתה ונפגעה יכולת ההרתעה שלה.

המצב בתחום זה חמור יותר במזרח העיר. הביקורת מעלה תמונה עגומה וקשה במיוחד לגבי טיפול לקוי של העירייה במצב התברואה, בפינוי הפסולת, בהצבת מספר כלי אצירה ובניקיון הרחובות בשכונות הערביות במזרח העיר ובעיקר בשכונות שמעבר לגדר ההפרדה.

בתגובה נמסר מעיריית ירושלים: "הדו"ח עוסק בשנים קודמות ומאז חלו תמורות רבות וחיוביות בסעיפים המתוארים, בדגש על ניקיון העיר. עיריית ירושלים לומדת לעומק את הדו"ח, מסיקה את המסקנות, שחלקן כבר בוצעו בשטח, ותמשיך לבצען ככל שניתן. התייחסות לכל סעיף מופיעה במענה העירייה המופיע בגוף הדו"ח".