ליגה משלהן: כדורגל הנשים שובר שיאים

הולנד נכנסה לימים של טירוף כדורגל – וזה לא רק בגלל שווירג'יל ואן דייק וג'ורג'יניו ויינאלדום זכו בליגת האלופות עם ליברפול, או כי נבחרת הגברים תשחק מחר מול אנגליה בחצי גמר ליגת האומות. זו נבחרת הנשים שמשגעת את ההולנדים. 

לפני שנתיים ההולנדיות זכו באליפות אירופה אותה אירחו, וכעת הן יוצאות עם רעב אדיר למונדיאל בצרפת שייפתח מחרתיים. הולנד תפתח את משחקיה ביום שלישי מול ניו-זילנד, אבל עוד לפני כן, היא נפרדה מאוהדיה עם משחק הכנה באיינדהובן, שבו הביסה את אוסטרליה 0:3.

זו לא הייתה סתם פרידה. לא פחות מ-30,640 צופים הגיעו לאצטדיון, שיא עבור משחק נשים בהולנד, ונתון שממשיך את השנה המהממת שעברה על הענף. על אילו נתונים אנחנו מדברים? יובנטוס ניפצה במארס את השיא האיטלקי למשחק קבוצות נשים, כשמשכה לאצטדיון אליאנץ של קבוצת הגברים 39,027 אוהדים שחגגו את ה-0:1 על פיורנטינה. זה עוד היה כלום לעומת 60,739 הצופים שהגיעו לצפות במשחק בין קבוצות הנשים של אתלטיקו מדריד וברצלונה שבוע לפני כן. 

מגרשן של נשות אתלטיקו מכיל רק 3,500 מקומות, ובזכות ההיענות הגדולה המשחק הועבר לוונדה מטרופוליטנו - אותו אצטדיון שאירח בשבת את גמר ליגת האלופות. 

מדובר בשיא עולמי למשחק קבוצות נשים (ורחוק רק בכ-7,000 צופים מהשיא של גברי אתלטיקו באצטדיון החדש), כאשר השיא לנבחרות נקבע ב-1999 - 90,185 אוהדים שראו את ארה"ב זוכה במונדיאל על חשבון סין בקליפורניה. 

זו כבר לא תופעה שולית - כדורגל הנשים עשה את הצעד הבא בהתפתחות שלו, והגיע לקהלים חדשים, בעיקר גברים חולי כדורגל שנחשפו אליו. הבסיס שנוצר כעת כולל כמות גדולה של ילדים וילדות, שאמורים להיות האוהדים שישמרו את הפופולריות הזו. 

הכדורגלנית אשרת עיני, שתשמש כפרשנית ב"כאן" במהלך הטורניר, מסבירה את השינוי: "כדורגל הנשים קיבל את הבמה הראויה לו בשנים האחרונות, ועם החשיפה הגיעה ההתעניינות והעלייה ברמה. הקהל צמא לכדורגל איכותי וטכני שהכסף של העולם הגדול לא השחית, והוא מקבל אותו בדמות כדורגל הנשים בעולם. גם גופים מסחריים גדולים הבינו את הפוטנציאל והתחילו להשקיע בקבוצות ובנבחרות. ברגע שיש ניראות לענף ולשחקניות, הפופולריות גוברת".

הרבה מאותה ניראות עליה מדברת עיני נובעת מהטורנירים הגדולים האחרונים. הם הציגו לעולם כדורגל נשים מהיר יותר, אגרסיבי במידה, טכני מאוד. אוהדים שנחשפו לראשונה לענף, או כאלו שצפו במשחק בעבר והתאכזבו, נדהמו לראות את השינוי שהתחולל, ובעיקר את היכולת הגבוהה של הנבחרות הטובות ביותר. 

ארה"ב הובילה את השינוי בזכות היותה מעצמת כדורגל נשים שהכניסה דפוסי מקצוענות חדשים, אבל גם כוחות מיפן ומאירופה הביאו סגנונות מעניינים.

מי שסגרה פערים במהירות אדירה בשנים האחרונות היא אנגליה, מדינת כדורגל גאה ונלהבת. כיום מדובר בענף הגדל בקצב המהיר ביותר בבריטניה מבחינת הילדות המשתתפות. קלי סימונס, האחראית לנושא בהתאחדות, הכריזה: "אני מאמינה שכדורגל יהיה הענף הנשי הראשון שייכנס למיינסטרים".

בכל העולם, הסטיגמות שקושרו בעבר לענף - בכל הנוגע ל"גבריות" כביכול - כבר נשכחו. ילדות נמשכות אליו ככל שהן נחשפות אליו יותר, ומעבר לכך, הן לומדות מהטלוויזיה על האיכות והרמה. גם אם לא ימשיכו בכדורגל, הן יוצרות קהל נאמן שהפך את השידורים לנחשקים מבחינת הערוצים.

לנבחרות היה בדרך כלל קל יותר למשוך קהל, בזכות הגאווה הלאומית והטורנירים הגדולים שהם חגיגה בפני עצמם. נדמה שחלק משמעותי מאוד מהתעצמות הפופולריות של הענף נובע ממה שהתחולל בכדורגל המועדונים בשנים האחרונות. 

ישנן מספר דרכים בהן מועדון גדול יכול לתמוך בקבוצת הנשים שלו: קודם כל, היציאה מהמגרשים הקטנים לאצטדיונים פותחת את הדלת בפני קהל גדול, והמותג של אותו מועדון מתחזק בזכות האוהדים החדשים והעמידה מאחורי הענף. 

אותם מועדונים גם אחראים על מימון קבוצות הנשים, השקעה שנתפשת כחברתית ומקדמת שוויון, ולמרות שמדובר בשבריר מהתקציב לו זוכים הגברים, קבוצה שזוכה לכמה מיליוני יורו משתדרגת מבחינת התנאים שהיא יכולה להציע.

קחו לדוגמה את ז'אן-מישל אולה, נשיא ליון שמטורף על קבוצת הנשים שלו והפך אותה לטובה בעולם (זכתה בליגת האלופות בארבע השנים האחרונות ברצף). המהלכים שלו מדגישים עד כמה פשוט למועדונים אירופיים לשפר את כדורגל הנשים. התקציב של הנשים עומד על קרוב ל-10 מיליון יורו, כשעל כוכב קבוצת הגברים ממפיס דפאי לבדו שילמה ליון פי שניים. וזו עוד הקבוצה המובילה בענף: אפילו עם חצי מההשקעה, דבר שאפשרי במיוחד בליגות שמגלגלות סכומים גדולים, ניתן להרכיב קבוצות נשים איכותיות מאוד שיקפיצו את הענף.

כמובן שהמרחקים מהגברים אסטרונומיים: שחקנית השנה והמרוויחה המובילה בעולם, אדה הגרברג הנורווגית מליון (שלא תשחק במונדיאל בגלל סכסוך עם ההתאחדות המקומית הסובב את היחס לכדורגל הנשים), משתכרת קצת פחות מ-400 אלף יורו לשנה. המשכורת השנתית של לאו מסי, בעל החוזה הגבוה בעולם, מגיעה לכ-70 מיליון יורו - וזה עוד לפני חסויות. ועדיין, כל צעד קטן חשוב. 

אין פה סודות גדולים, אלא רק הזדמנות. ברגע שמועדון מבין את החשיבות שבהקמת קבוצת נשים, שתספוג אליה את אוהדי קבוצת הגברים, הוא מקצה משאבים. ברגע ששחקנית מקבלת צ'אנס לשחק בתנאים טובים ולהפוך למקצוענית, היא נהיית טובה יותר. ברגע שהיא וחברותיה משתפרות, הענף נהיה אטרקטיבי. וברגע שענף ספורט הופך אטרקטיבי, מגיעים גם הצופים והכסף. ייתכן שהמונדיאל יהיה נקודת שיא בהתפתחות הזו ויעיף את כדורגל הנשים לשמיים.