ירון שילון חלם הרבה שנים לעבוד עם אבא שלו, יגאל, האיש שבזכותו בחר לעסוק בטלוויזיה. עכשיו, כשליהק אותו לסדרת הילדים "גיבור אמיתי" שאותה ביים, הוא סוף־סוף הגשים את החלום. "כשהייתי ילד קטן, הייתי שומע את אבא שלי נותן הוראות בימוי לשחקנים, ופתאום אני נתתי לו הוראות ודייקתי אותו", הוא מספר. "לאבא שלי הייתה קריירה משגשגת, ובגלל שלא הייתי תלמיד מי יודע מה, העדפתי ללכת איתו לעבודה. זה היה המפלט שלי מבית הספר. ככה גם למדתי את המקצוע שלי. אני יודע שהוא נהנה מהעבודה איתי, ואני מניח שהוא גם היה גאה בי".
כשאתה מסתכל על אבא שלך היום, בתחילת שנות השבעים שלו, אתה רואה את עצמך בעוד שלושים שנה?
"לא, כי אני נוסטלגי ואני אוהב להסתכל על העבר, לא על העתיד. מהעבר אני יכול ללמוד. לראות פרח מזדקן, בטח את ההורים שלנו, זה לא קל, גם כשהם חולים לפעמים, אז אני מנסה לחיות את העכשיו. לפני עשרים שנה צילמתי בחוף הים תמונה שבה היו מלבד אבא שלי, גם יגאל בשן, מני פאר ודודו טופז. אבא שלי הוא היחידי שנשאר מהחבורה הזו, מה שמלמד שהחיים קצרים וצריך למהר. התבגרות זה לא דבר קל. כשאתה יוצא מנקודת הנחה שההורים שלך הם סופרמנים, לא קל לגלות שסופרמן יכול גם להיות על כיסא גלגלים. אצלי הם עדיין סופרמנים".
מה עוד למדת מאבא שלך?
"ההורים שלי כמעט לא היו בבית, הם היו עסוקים כל הזמן. אני הבנתי כבר מזמן שעבודה היא דבר נורא חשוב, עד הרגע שבו אתה סוגר את הדלת ונכנס הביתה. החיים זה לא רק מה שקורה בטלוויזיה. זה מה שאבא שלי ודוד שלי לימדו אותי. הרי דן הוא עוף חול שאין דברים כאלה. האם הוא זוכה עכשיו לכבוד שהוא ראוי לו זה לא ענייני, אבל זה בנאדם שלקח טלוויזיה בסנדלים ושינה הכל. פתאום אנשים לא רק דיקלמו סיסמאות, אלא נפתחו. אבא שלי חולל נפלאות בפספוסים. זה דרכו של עולם".
הטורטלים? נורא מצחיקים
ירון הוא כבר מזמן לא רק הבן של יגאל שילון, אלא יוצר מוכשר בזכות עצמו — במאי פרסומות וטלוויזיה, שחתום על הסדרה "איפה אתה חי" ועל יותר ממאתיים מערכונים של "ארץ נהדרת", ביניהם הטורטלים. "גיבור אמיתי", שכתב אורי גרוס ("הוא כותב בחסד"), ומשודרת ב־yes kidz, היא סדרת הילדים הראשונה שביים.
ב"גיבור אמיתי" משחק לא רק יגאל שילון, כמנכ"ל ערוץ 2, אלא גם תומר, בתו של ירון. במרכזה אמה גרין (ג'וי ריגר), יוצרת סדרת פנטזיה מצליחה שפוגשת את הגיבור שלה, פרי דמיונה, הלוחם הרומנטי והאמיץ תומאס בלק (רן דנקר). מלבדם משחקים בין השאר בסדרה נוה צור, שירה נאור, אלישע בנאי, טום באום ודליק ווליניץ.
"לא ממש הכרתי את רן קודם", אומר שילון. "אני חושב שבימים הראשונים לקח לו זמן לחשוב אם הוא רוצה לעשות את זה. הוא הוציא תקליט, הוא נהיה שחקן יותר בוגר, והייתי צריך טיפה לרכוש את אמונו. הוא בנאדם מקסים, ואדם מורכב עם המון צבעים. כיף לעבוד עם אנשים כמוהו וכמו ג'וי ריגר. הוא רק מרוויח את הפירות של היציאה שלו מהארון. לראות אותו ואת ג'וי ביחד, משחקים זוג, יש בזה גם אמירה מעבר לכישרון שלהם. מה זה משנה מי אוהב גברים ומי אוהב נשים. זה יוצר דיון, והדיון הזה הוא על האחר ועל הקבלה שלו".
כדי לצלם את הסדרה ויתר שילון על תחילת צילומי העונה הנוכחית של "ארץ נהדרת". "רציתי לראות שאני יודע גם איך לפנות לילדים", הוא אומר. "כשאתה מוותר על דבר יותר מענק כמו 'ארץ נהדרת', זה לא פשוט. אם נעשה פראפרזה לכדורגל, כשאתה מאמן את מסי, אתה אומר, אוקיי, אני מאמן את ברצלונה. אני כנראה נורא מוכשר, אבל אני גם כזה מוכשר בגלל שמסי משחק אצלי. ובמקרה הזה בגלל אסי כהן, ערן זרחוביץ' והאחרים. הלכתי לראות שאני מסוגל לעשות גם דברים אחרים".
מה סוד ההצלחה הגדול של הטורטלים?
"יש שם קודם כל את אסי כהן, שב־30 השנים האחרונות לא הומצא דבר כמוהו. הוא גאון אמיתי. הוא קודם כל, באלף אחוז, שחקן חכם, שמבין באנשים ומבין את עליבותם הגדולה. יש לו בייגלע מעל הראש. לחבר אותו בזוגיות עם עלמה זק הנהדרת, זה אש. זה לא רק מצחיק, זה גם אומר משהו על המתעשרים החדשים. זאת סאטירה חברתית נורא מצחיקה. התברכתי לעבוד ב'ארץ נהדרת' עם גאונים. גם זרחוביץ', מריאנו, פיניש, ליאת הר לב — גאונים קומיים, אבל גם שחקנים דרמטיים, ומולי שגב מנווט הכל בכישרון".
סאטירה בכלל מסוגלת להזיז היום דברים או רק להצחיק?
"כשאנחנו עושים מערכונים סאטיריים — עזוב לרגע את ביבי והשרים — זה לא סתם בשביל להצחיק אותך, זה בשביל להגיד, חבר'ה, יש פה מדינה עם המון כשלים בתפקוד. אנחנו לא יכולים באמת לשנות, אנחנו לא מהפכנים, אבל אנחנו מפנים לשם זרקור".
שלמה ארצי? יחיד סגולה
שילון (41) נשוי לשחר, בתה של מיכל חלד, בת זוגו של שלמה ארצי. השניים הורים לתומר, תלמידת כיתה א', וירדן בן ה־3, ובקרוב יחבקו בת נוספת. "ראיתי את שחר כשהיא הייתה בת עשר, בהופעה של שלמה ארצי", הוא מספר. "אחר כך פגשתי אותה ביום ההולדת של אמא שלה, ואמרתי לה תוך כדי הריקודים, 'את תהיי אשתי'. היא הדבר שאני הכי אוהב בעולם, חוץ מהילדים שלי. היא כל מה שהיה לי חסר בחיים הפרטיים שלי".
באיזה מובן?
"היא נותנת לי פרופורציות לחיים. היא קול ההיגיון בבית. היא גם פסיכולוגית ועובדת סוציאלית, אז אפשר לדבר איתה על הכל. היא מאוד יודעת לשמור עליי ולאפס אותי, ואני צריך שיאפסו אותי".
כבר 13 שנים ששילון עובד עם שלמה ארצי. תחילה צילם קליפים שלו, אחר כך סרט דוקומנטרי, ועכשיו הוא מביים את ההופעות שלו. "מאוד אהבתי את שלמה כנער", הוא מספר. "כמו שהפועל תל־אביב היו המגן שלי לעולם, ככה גם השירים של שלמה. כשהתחלתי לאהוב אותו, הוא בדיוק הוציא את 'ירח'. זה לא היה שלמה ארצי של היום. זה היה שלמה ארצי שצריך לקבל עוד אישור. התחלתי לבוא להופעות שלו והתאהבתי בשפה שלו, התאהבתי באיך שהוא מביע את הרגש שלו בצורה לא קונפורמיסטית. התחלתי לעבוד איתו בצורה לא מסודרת, ופתאום כבר לא דיברנו על השירים שלו, דיברנו על דברים מעניינים, על ענייני הנפש".
אפרופו עולם האמנות הקשה, שלמה הוא הוכחה שאפשר גם להתבגר ולהצליח בגדול.
"כי שלמה עסוק כל הזמן בעכשיו, והוא כל הזמן מעדכן את עצמו. גם כשהוא עומד מול קיר גדול, הוא מזיז אותו או עובר אותו. שלמה הוא אחד מיחידי הסגולה. אין כאלה. היה אחד, אריק, ואולי גם שלום הוא כזה".
לפעמים האמנות יכולה ליצור גם תחרות בין שני אנשים קרובים, כמו שקרה בעבר בין אבא שלך ודן שילון.
"לא הייתי מאחל לעצמי להתחרות עם אח שלי על אותו דבר. זאת הייתה סיטואציה לא פשוטה. מה שינה את הדברים? הגיל, הפרספקטיבה. אנשים מתבגרים. זה גם היה עולם ציני, כי כשקם ערוץ 2 והיה ב'שידור חי' עם דן שילון, ערוץ 1 שם את התוכנית של אבא שלי מולו. אבא שלי רצה להיות מול דן? לא. מדובר בעוצמות מאוד גדולות. זה מביא 35 אחוז רייטינג ושבוע אחרי זה השני מביא 40 אחוז. ברור שזה יכול לערער אנשים. אבל לאנשים אסור להתבלבל. הם לא מתנת־אל לאנושות. הם פשוט יצרו דברים שאנשים אוהבים. היה אחד שהתבלבל לצערי וחשב שהוא כזה, דודו טופז".
הפועל ת"א? יש בעיה
ירון קרוב מאוד גם לבת דודתו עדי שילון. "הייתי לא מזמן בברלין ופגשתי אותה", הוא אומר. "היא בחורה מקסימה, והיא מאושרת עם יוסף סוויד. האהבה שלהם ענקית. הוא בחור סוף הדרך, והיא בחרה ללכת עם האהבה שלה. זה מה שכל כך יפה בהם. יש אנשים שמבקרים את זה? שיבקרו. בעיה שלהם".
אחת האהבות הגדולות שלו היא הפועל תל־אביב. "הכל התחיל מאבא שלי", הוא מספר. "לבוא פעם ראשונה לבלומפילד ולראות את משה סיני בגודל טבעי, עם הידיים על המותנים, מחכה לכדור, היה משהו מיוחד. הוא היה האלוהים שלי. משה סיני ובז'רנו היו המודל שלי. הפועל זו אהבה מטורפת. אני אוהב את זה, וזה מרפא לי מלא פצעים, וגורם לי לתת כבוד, בכל מיני מחוות, לכל שחקני הפועל שעשו לי טוב".
אתה בטח לא מאושר ממה שקורה היום עם הקבוצה.
"יש להפועל בעיה. היא נמצאת בקו פרשת המים והיא מפסיקה להיות רלוונטית. היא כבר הפסיקה להיות הקבוצה שלנו. היא הפכה להיות קבוצה שלא ברור של מי היא. האם היא של שער חמש או שלנו. יש תחרות מאוד גדולה על האהבה שלה. עוד מעט, אם לא יקרה משהו, נהפוך להיות חסרי רלוונטיות".
הסדרה "גיבור אמיתי" זמינה ב־VOD של yes
