"בג"ץ פוסל חוקים? הפיכה". הביקורת של אוחנה על מערכת המשפט
שר המשפטים הטרי התבטא בעבר בחריפות נגד מערכת המשפט וטען כי היא מתערבת ביד גסה בהחלטות הכנסת. בין היתר השתלח בנשיא העליון לשעבר, וטען כי חוק היועמ"שים הכרחי לתפקוד שר משפטים. על פרשת אפי נוה: "כשהפרטים ייחשפו תבינו כמה ריקבון ושיכרון כוח יש במערכת המשפט"
שר המשפטים הטרי אמיר אוחנה (ליכוד) לא חסך בעברו ביקורת ממערכת אכיפת החוק בישראל - לרבות מערכת המשפט ולשכת עורכי הדין. בין היתר, הוא גם התבטא בחריפות נגד נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרן ברק, ולגבי פרשת אפי נוה.
נתניהו מינה את אוחנה לשר המשפטים, סמוטריץ' תקף
לפני כחודש התעמת אוחנה עם ח"כ אורנה ברביבאי (כחול-לבן) באולפן ynet על הכוונה של הקואליציה שהסתמנה אז לקדם את חוק החסינות ושורת חוקים אחרים שנפסלו על ידי בג"ץ בעזרת "פסקת ההתגברות". בעוד ברביבאי טענה כי ההסכמים שהתגבשו במשא ומתן הקואליציוני "מוכרים את כולנו", השיב לה אוחנה כי "אנחנו לא מוכרים אף אחד אלא מגשימים את הדמוקרטיה".
אוחנה טען כי "אחת לכמה שנים מגיע מישהו שמבקש לערוך שינוי במערכת המשפט, כמו דניאל פרידמן ויעקב נאמן, ואז מבשרים לנו על מות הדמוקרטיה".
הוא ציין כי "בעיניי, הדבר החשוב זה פסקת ההתגברות. גם אהרן ברק מסכים על הדבר הזה, רק שהוא מדבר על רוב של 70 ח"כים ואנחנו מדברים על רוב של 61 שאינו רוב מזדמן. פסקת ההתגברות עונה על השאלה למי נתונה המילה האחרונה".
בתשובה לשאלתה של ברביבאי אם "היית רוצה שבית המשפט יגן עליך, על הזכויות שלך?", השיב לה אוחנה: "לא. לא הייתי רוצה לחיות תחת דיקטטור רק משום שאני מרוצה מחלק מההחלטות שלו. אני מעדיף לחיות בדמוקרטיה גם כשאני לא שלם עם כל ההחלטות הדמוקרטיות שמתקבלות, כי לא תמיד אני מצליח לשכנע ולא תמיד אני ברוב".
"איזו דמוקרטיה? כזו שאין לה מערכת איזונים?", ענתה לו ברביבאי – ואוחנה הגיב: "דמוקרטיה שבה נבחרי הציבור מחליטים ולא מועצת גדולי התורה, עם גלימות אבל בלי כיפות - שופטי העליון שמחליטים כי להם זה נראה נכון. הם הנאורים, הם הצודקים".
"שר צריך למנות בעצמו את היועצים המשפטיים שלו"
בינואר האחרון אמר אוחנה כי "מה שמתחולל במערכות החוק של מדינת ישראל – קרי המשטרה, מערכת המשפט ולשכת עורכי הדין – מחייב טיפול ובדיקה יסודית מהשורש. מי שחותר לרשויות נקיות ופתוחות חייב להיות מוכן לקבל חקירה כזו, אחרת הוא לא מגן על שלטון החוק אלא פוגע בו".
בריאיון לאתר הימני "מידה" אמר אוחנה - מיוזמי "חוק היועצים המשפטיים" (שלפיו היועמ"ש ייבחר על ידי השר הממונה ולא על ידי מכרז) - כי החוק הכרחי לתפקוד תקין של שר משפטים: "זה חוק שמשנה מהיסוד את התפיסה של שלטון המשפטנים שאנחנו חיים תחתיו. כיום, שר מגיע לתפקידו ומבקש לקדם יוזמות שמתיישבות עם השקפת עולמו, אך הוא מוצא שיש מעליו שר-על, היועץ המשפטי. זה שלא הוא מינה ולא הוא יכול לפטר, אבל ברצותו יקדם וברצותו יטרפד".
לדברי אוחנה, מכיוון שבמרבית המקרים חוק נתון לפרשנות, יש להשקפת עולמו של המפרש משקל רב בתשובה לשאלה אם יוזמה, רעיון או חקיקה מתיישבים עם החוק. "לכל יוזמה אפשר למצוא משפטנים שיטענו עמדה מנוגדת. אני סברתי שנכון יהיה שהשר ימנה בעצמו את היועץ המשפטי למשרדו, כדי שזה יסייע לו לקדם את המדיניות לשמה נבחר, אבל אז גיליתי את עוצמת ההתנגדות של אלה שהתרגלו לשלוט מבלי להיבחר – המשפטנים והשמאל".
"שופטים רשאים לפסול חוקי יסוד? לא פחות מהפיכה שלטונית"
בנוסף התבטא לא אחת נגד בג"ץ בעניינו של חוק הלאום, שאותו פעל לקדם במליאת הכנסת ובוועדותיה. אוחנה טען כי הגבולות שבין הרשות השופטת למחוקקת הולכים ומצטמצמים, והוסיף כי לבג"ץ אין הסמכות לקיים דיון בחקיקת יסוד: "מי שקובע במדינת ישראל את החוקים זו הכנסת.
"הרעיון שלפיו יישבו להם שופטים שלשיטתם השנויה במחלוקת רשאים לפסול חקיקה של הכנסת, ויפסלו חוק יסוד, הוא לא פחות מהפיכה שלטונית שכל אזרח חייב להתנגד לה בכל נימי נפשו. בלתי נתפס במשטר דמוקרטי שמי שלא נבחרו על ידי הציבור ואינם נושאים באחריות על כתפיהם ייטלו לידיהם את מושכות המדינה וינהלו אותה כרצונם".
בחשבון הטוויטר שלו ביקר כאמור את נשיא בית המשפט העליון לשעבר ברק ואת "כנופיית שלטון החוק", לדבריו, שאת "הסמכות לרמוס את הכנסת והממשלה הם קיבלו מהכנסת עצמה שהיא הריבון. אותה כנסת מבקשת היום לאזן".
בעניין הקלת הרגולציה על החזקת כלי נשק בידי אזרחים אמר: "אני רוצה לראות אזרחים שמסוגלים להגן על עצמם ביעילות. זה בלתי סביר בעליל לומר לאזרח שאין לו עבר פלילי או רפואי רלוונטי 'אתה רשאי להגן על המדינה בצבא ובמילואים, וביתר ימות השנה אתה לא רשאי להגן על עצמך'. לכן, בשיתוף פעולה עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן, הקלנו את הרגולציה המכבידה שהייתה נהוגה עד אז. אני מתכוון להמשיך לפעול בנושא הזה, כי יכולת ההגנה העצמית של אזרחי ישראל עדיין מוגבלת מדי".
כשהתפוצצה פרשת אפי נוה באמצע ינואר, התלונן נגד צו איסור הפרסום שהוטל עליה: "כשהפרטים ייחשפו תבינו כמה ריקבון ושיכרון כוח יש במערכת המשפטית".
אמש החליט נתניהו על מינויו של אוחנה לשר המשפטים, אף שח"כ בצלאל סמוטריץ' מאיחוד מפלגות הימין דרש לכהן בתפקיד, שממנו פוטרה ביום א' איילת שקד.
אוחנה יכהן כשר המשפטים ולא כממלא מקום. מינוי ממלאי מקום מתרחש כאשר אין רוב בכנסת, אבל מכיוון שמדובר בממשלת מעבר, עקב פיזור הכנסת, אפשר למנות שרים בלי לבקש את אישור הכנסת, ולכן לא נדרש מינוי של ממלא מקום. מתוקף תפקידו הוא ישתתף בישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני.
אוחנה בן ה-43 נבחר לראשונה בכנסת ה-20. הוא נכנס לרשימת הליכוד על תקן נציג מחוז תל אביב ומוקם במקום ה-32. בכנסת ה-21, שפוזרה שלושה חודשים לאחר הבחירות, הוא הוצב במקום ה-19. עם פיטוריה של שקד התלבט נתניהו בין אוחנה לבין השר אלקין - ולבסוף בחר בח"כ. אוחנה התקרב בחודשים האחרונים לנתניהו והיה בין המועמדים לקידום. לפי הערכות, נתניהו ימנה את אלקין לשר הקליטה במסגרת החיזור אחרי הקול הרוסי ובמטרה לפגוע בבסיס הבוחרים של ליברמן. במצב כזה, שר הקליטה הנוכחי יואב גלנט ישודרג לתפקיד בכיר אחר.
לפנייה לכתב/ת 
