שתף קטע נבחר

פרסום הזנות עבר לטלגרם: "מחולק לפי הסטיות"

פרסום של הצעות לעיסוק בזנות אסור בחוק, אך מתחת לרדאר פועלות קבוצות באפליקציית טלגרם שמציעות בדיוק שירותים כאלה. עו"ד ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, אמרה לאולפן ynet: "כשסגרו לצרכני הזנות את האתרים מבלי לחנך אותם, הם פשוט עברו לטלגרם"

 

 

 

חוק איסור פרסום של הצעה לעיסוק בזנות עבר בכנסת לפני שנה, אך האתרים מצאו פתרון קל - הם עברו לאפליקציית המסרים טלגרם. עו"ד ניצן כהנא, מנהלת שותפה במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, התארחה הבוקר (יום ה') באולפן ynet ואמרה כי המשטרה יכולה לעשות יותר כדי למנוע את התופעה, אך כי "ללא חינוך הדור הבא, צרכני הזנות ימשיכו להגיע, והאתרים והסרסורים ימצאו פתרונות וימשיכו לעשות כסף".

 

אפליקציית טלגרם  (צילום: shutterstock)
אפליקציית טלגרם. "אנחנו קוראים לזה 'טלזנות'" (צילום: shutterstock)

כהנא הסבירה: "תמיד הפחידו אותנו שהזנות תיעלם למחשכים - הטלגרם הוא המחשכים. נורא קשה לדעת מי עומד מאחורי הפרופיל, אפשר להיות שם באנונימיות. מצד שני, זה לא כזה נסתר. משטרת ישראל יכולה באמצעות גוגל לקבל קישור להיכנס לקבוצות האלה, אנחנו קוראים לזה 'טלזנות'. זה מחולק לפי מרחבים בארץ, לפי סוגי הסטיות, הדברים שאתה אוהב, וזה כמויות של משתמשים".

 

- באיזה מובן מדובר במחשכים? קשה לשלוט או קשה לעצור את מי שעוסק בסחר?

"לפי משטרת ישראל זה יותר קשה הסיפור הזה של טלגרם. זה פחות קל כמו אתר, שעד שהבאנו את החוק להגבלת גישה לאתרים שאפשר לסגור את האתרים - פה קצת יותר קשה לרדוף אחרי זה. עוד אין את הכלים".

  

- את הטלגראס המשטרה טוענת שהצליחה לסגור.

"כשראינו את זה נורא שמחנו. אמרנו, הנה, משטרת ישראל יודעת לעבוד בטלגרם, היא יודעת לעשות את המודיעין, היא יודעת לראות מי מפעיל את זה. תעשיית הזנות עתירת משאבים, הכל שם כסף, אם מישהו פותח קבוצה כזו זה לא כי זה תחביב, זה כי הוא עושה כסף. אם רוצים לפרסם אצלו צריך לשלם לו, או שהוא לוקח עמלות מכל מיני שירותים. משטרת ישראל צריכה להיות שם, עבירה של פרסום היא עבירה חמורה, יש פה את כל החיבורים, שידול, מה שצריך".

 

ניצן כהנא (צילום: אביגיל עוזי)
ניצן כהנא. "בלי חינוך כלום לא ישתנה"(צילום: אביגיל עוזי)

  

כהנא אומרת כי השימוש בטלגרם החל פחות או יותר לאחר שעבר כאמור החוק שאסר על פרסום הצעות זנות לפני שנה: "בשנה האחרונה אנחנו שומעות על זה יותר ויותר. כשרוצים לשמור על פעילות ערה מתחת לרדאר יודעים איך לעשות את זה".

 

היא הוסיפה: "זה מוכיח את הטענה המרכזית שלנו שבסוף, הסיפור הוא חינוך. אם נשים סתם פלסטרים וחסמים, צרכני הזנות ימשיכו להגיע והסרסורים ימשיכו לעשות כסף. אם נחנך את הדור הבא שהדבר הזה הוא לא ראוי ופוגעני, ונספר לו את הסיפור האמיתי של התעשייה הזאת בסוף לא נצטרך לדבר על כל הגלגולים שלה.26,500 אנשים יוצאים מדי לילה בישראל לצרוך זנות, הם פשוט עכשיו מחפשים את השירות בתוך הטלגרם".  

 

יש לציין כי בסוף השנה שעברה עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית החוק המאפשר להטיל קנסות על צרכני זנות, אך זה ייכנס לתוקף רק ביולי 2020.

 

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל פועלת באופן נחוש ומקצועי לאכיפת החוק ובמקביל להסרת תכנים פוגעניים לרבות באתרים שאינם מנוהלים בישראל ואינם כפופים לדין הישראלי. אכיפת מכלול העבירות בתחום תעשיית המין מתבצעת באופן גלוי וסמוי, תוך מיקוד נגד הפעלת בתי בושת". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אפליקציית טלגרם
צילום: shutterstock
מומלצים