שתף קטע נבחר

 

שחררתי את היגואר שבי

יגואר E-PACE: אלגנטיות ועוצמה, מושג מדויק של כוח ותחכום. התגשמות של כל החלומות ברכב אחד

לא פעם ולא פעמיים ראיתי איך גברים מתייחסים למכוניות שלהם: ביראת כבוד. מפנקים ומלטפים אותה, כאילו הייתה אשת חיקם. לא ממש הצלחתי להבין אותם. הטוויסט בהרגשה הזאת קרה, כשהציעו לי נסיעת מבחן ביגואר E-PACE ה־SUV, אז התחברתי למנהג הזה.

 

זו הייתה אהבה ממבט ראשון. לראות אותה ולהתעלף. אבל מראה חיצוני – אתם יודעים – לא די בו, ולכן החלטתי לא רק להחליף מבטים עם היגואר, אלא גם לרקום איתה סוג של מערכת יחסים. את הדחיפה להתנסות בה קיבלתי בעיקר לאחר שלא מזמן ראיתי את הפרסומת שלהם: "שחרר את היגואר שלך", שנאמרת בקול סקסי וצרוד, וכשחשבתי על אחד הפרזנטורים של המותג - הכדורגלן האנגלי דייוויד בקהאם.

 

יגואר (צילום: יח
יגואר(צילום: יח"צ)

 

ככה התמקמתי במושב הנהג של יגואר E-PACE, ג'יפון חלומות, קיבלתי הוראות והסברים, ויצאתי לסיבוב קצר. למה קצר? כי בכל זאת הפחיד אותי לנהוג במכונית ששוויה מתחיל ב־300,00- שקל. נסיעה קצרה במהלכה בחנתי בעצמי את ההגדרה של חברת המזרח, יבואנית מותג היוקרה יגואר, שמציגה את היגואר E-PACE כ"רכב קומפקטי וספורטיבי, שמעניק חוויית נהיגה בלתי נשכחת, ומשנה את כללי המשחק".

 

מודה: הרגשתי מלכה. גם אם זה היה לשעה קלה בלבד. כמה כייף היה לראות מבטי קנאה של אנשים ננעצים בי, כשאני ישובה ברכב, שהסמל שלו, אותו ראש חיה שואג משובץ במעגל כסף כשהוא מזנק, משדר יוקרה ואלגנטיות ו"מגיע לי את הכי טוב". גם לא הפסקתי להתפעל מהדיוק של העיצוב הפנימי. "מתי", שאלתי את עצמי, "מתי נהגת ברכב עם גג פנורמי, ישבת על מושב מעור וליטפת הגה עם ציפוי עור?” תוך כדי הנהיגה התנסיתי גם במסכי המגע, שנשמעו לי מיד, הבטתי בלוח השעונים המדויק בעיצובו, והרגשתי כמו באולם קולנוע מפואר, כשמערכות השמע ניגנו לי ברקע מוסיקה טובה. להוסיף לזה את התאורה הפנימית, שהשלימה את האווירה, וזה ממש להגשים את כל החלומות ברכב אחד.

 

רגע לפני שהחזרתי את הרכב, החלפתי כמה מילים עם רמי וקסמן, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת המזרח. "לכל חברה יש ג'יפים בכל הגדלים, אבל יגואר הציבה לעצמה מטרה: לשמר בתוך הג'יפון הזה את ה־DNA של יגואר, ועמדה בזה".

רמי וקסמן (צילום: יח
רמי וקסמן(צילום: יח"צ)

 

מה קצב המכירות של היגואר E-PACE ומי קונה אותו יותר – נשים או גברים?

"ממוצע המכירות נע בין 70 ל־100 מכוניות בשנה, 60% מהרוכשים הם גברים, 40% נשים, כולם מהמעמד הסוציואקונומי הגבוה ומעלה – השיב וקסמן. "הצבע הנמכר ביותר, אולי תופתעי, הוא לבן. הביקוש ללבן הוא כ־70%, 20% לשחור ו־10% לכל שאר הצבעים. בשנים האחרונות שוק היוקרה מיישר קו עם הצבע הלבן. לבן זה השחור החדש".

 

החזרתי את הרכב למקומו, נפרדתי ממנו, לא לפני שליטפתי אותו פעם אחרונה. "טוב", שכנעתי את עצמי, "אמנם 300,000 שקל מינימום אין לי כרגע ואולי גם לא יהיו לי. אבל אם במקרה, יש לי כבר יעד אחד לשאוף אליו. ועד אז – פשוט אשמור את החוויה, איך זה הרגיש להיות פנתרה בתוך יגואר”.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים