קינג רוברט: הבית שלבנדובסקי לא שוכח
כנראה שגם בוורסוביה לא חלמו שהילד הביישן שגדל במגרש הצנוע וזכה להתעלמות מהקבוצות הגדולות, יהפוך לאחד הכוכבים הכי גדולים באירופה. רגע לפני המפגש הערב (21:45) מול נבחרת ישראל, ביקר גיא לייבה באקדמיה הקטנה שהצמיחה את הגיבור של פולין
רבע שעה נסיעה מפרידה בין מתקן האימונים המפואר של לגיה ורשה (שבימים אלה עובר שדרוג בעלות של כ-30 מליון דולר) למתקן האימונים הצנוע מאוד - כמה קרוואנים קטנים ומגרש, של ורסוביה הקטנה. דווקא במגרש הזה גדל מי שנחשב לאחד השחקנים הגדולים של פולין בכל הזמנים, רוברט לבנדובסקי.
"הוא היה הכי ביישן שאתה יכול לתאר", מספר דמיאן קרישטובסקי ששיחק איתו אז, והיום משמש כמאמן נוער בוורסוביה. "עד שהוא התחיל לשחק הוא גם היה הכי נמוך ורזה מכל הילדים, לא היית חושב שהוא בכמה רמות מעליהם. למרות זאת, לפעמים הוא היה כובש שבעה או שמונה שערים בלי שום בעיה ולאט לאט צבר עוד ביטחון".
רוברט לבנדובסקי. לא שכח מאיפה הוא מגיע(צילום: פרטי)
הם מספרים שהוא שיחק שם שבע שנים, תקופה שבמהלכה אף אחד לא ממש שם לב אליו, למרות מערכות הסקאוטינג שכבר היו בשימוש באותה תקופה. "אף אחד לא הגיע לכאן לראות את רוברט, הוא לא שיחק גם בנבחרות הצעירות, שהתבססו רק על שחקנים מהקבוצות הגדולות", מספר דמיאן. ללבנדובסקי יש רק שלוש הופעות בנבחרת פולין הצעירה וגם זה קרה רק אחרי שהתחיל להפציץ בליגה השנייה.
אבל בסוף הגיעה לגיה ורשה, הימרה על רוברט הצעיר ושלחה אותו לקבוצת הבת שלה בליגה החמישית. "היה לו קשה בתחילת הקריירה המקצוענית, הוא לא ממש הסתדר בלגיה", מספרים בוורסוביה. בביוגרפיה שנכתבה עליו מסופר שמותו של אביו ב-2005 השפיע עליו מאוד והוא התקשה לשחק כדורגל.
מתקן האימונים של ורסוביה(צילום: פרטי)
לבנדובסקי הצעיר אמנם יצא עם לגיה הבוגרת למחנה טרום עונה ב-2006, אבל בסופו הוחלט לוותר עליו. דמיאן מספר על אותה תקופה: "המאמן והמועדון חשבו שאין לו מספיק כישרון ובנוסף הוא סבל מפציעה. הם התלבטו המון בנושא, בערך שבועיים או שלושה ובסוף החליטו לוותר עליו ולהתיר את החוזה שלו. הוא הפך לשחקן חופשי, ובלית ברירה חתם בזניץ׳ פרשקוב הקטנה - קבוצה מהליגה השנייה שמשחקת בעיר המרוחקת חצי שעה מוורשה.
"בעונה הראשונה שלו בזניץ׳ הוא לא פגע", המשיך חברו. "חשבנו שזהו, כנראה שהקריירה שלו כבר לא תלך לשום מקום". אולם בעונה השנייה הכל התחיל להתחבר. הוא כבש 15 שערים בליגה הפולנית השנייה והיה כוכב העלייה לליגת העל. מזה כבר הקבוצות הגדולות לא יכולות להתעלם. לך פוזנן קנתה אותו בסכום "עתק" של מיליון וחצי זלוטי שהם כמיליון וחצי שקל, מחיר של שחקן טוב בליגת העל שלנו.
קיר התהילה של רוברט לבנדובסקי(צילום: פרטי)
בלך פוזנן הוא הבקיע 21 שערים והשמועה על הכישרון התפשטה. לבנדובסקי נמכר לדורטמונד ב-4.5 מיליון אירו, פוזנן עשתה קופה וקיבלה בערך פי 20 ממה ששילמה עליו ובלגיה ורשה אכלו את הלב ובכו לבד בחושך. כחלק מהפקת הלקחים שלהם הכריזו בלגיה כי יבנו אקדמיה יותר מפוארת בעלות של 30 מיליון דולר, כדי שלבנדובסקי הבא לא יברח להם.
ולבנדובסקי? הוא לא שכח מאיפה בא. בוורסוביה מספרים שהוא מגיע לבקר במועדון בכל הזדמנות שיש לו ומדבר עם הילדים. בשבוע שעבר אמר להם לא לוותר אף פעם ולשאוף הכי גבוה שיש. עד כאן קלישאות שאפשר לשמוע מכל אחד. אבל הוא חתם במילים האלו: "לא להתייחס לביקורת שמטיחים בהם". יכול להיות שזה מסר קצת בעייתי לילדים צעירים שאמורים להקשיב לכל מילה שהמאמן אומר להם. מצד שני, היו מאמנים שלא האמינו בו והראו לו את הדלת, אז אפשר להבין מאיפה זה בא.
המתקנים של ורסוביה לא הפכו למפוארים יותר בעקבות ההצלחה של רוברט. הם מודים בעצמם שקשה להם לגדל עוד אחד כזה. בינתיים הם בונים על דמיאן גסקה, קשר בן 22 שמשחק בליגה הראשונה ורשם בעונה שעברה חמישה בישולים. לא בדיוק לבנדובסקי הבא, אבל אם יש משהו שאפשר ללמוד מהסיפור של קפטן נבחרת פולין זה שאסור לזלזל באף שחקן צעיר.
לפנייה לכתב/ת 
האקדמיה בה גדל לבנדובסקי
צילום: פרטי
מומלצים
