אייל חומסקי: "בסוף הידיים רעדו לנו"

הפועל ירושלים ספגה שתי מהלומות העונה, בתחילתה ובסופה. הראשונה הייתה עזיבתו של הבעלים אורי אלון, עליה הקבוצה עוד הצליחה להתגבר איכשהו, כשהגיעה עד רבע גמר ליגת האלופות וזכתה בגביע המדינה לראשונה מאז 2008. אבל השנייה כבר הייתה כואבת במיוחד – הפסד מפתיע בחצי גמר הפיינל־פור למכבי ראשל"צ, שקילקלה לאדומים את התוכניות לחגוג דאבל היסטורי על חשבון מכבי ת"א.

מי שלקח קשה במיוחד את הערב המדכא של ירושלים שלשום בהיכל הוא אייל חומסקי, מבעלי המועדון, שמתפנה לסכם את העונה הסוערת שעברה עליו, ומשחרר קיטור. משיטת הפיינל־פור, דרך הגורמים שלדעתו מנעו מהקבוצה להשתתף ביורוליג, ועד הפקת הלקחים הפנימית בגלל הטעויות המקצועיות שנעשו. אבל למרות שלא פעם רואים אותו משתולל באזור הפרקט והעובדה שהוא לוקח ללב הפסדים, חומסקי מציין שהוא נהנה מכל רגע בתפקיד ומגלה שהוא מכור לכדורסל הישראלי.

חומסקי. סיום רע לעונה(צילום: עוז מועלם)

תאר לי את שתי הדקות האחרונות מול ראשל"צ, כשהבנת שאתם מאבדים את זה.

"זה התחיל הרבה לפני, בעצם מהרגע שבו ניצחנו 0:3 בסדרת רבע הגמר מול הפועל באר־שבע. נכנסתי לחרדה, היו לנו 12 ימים להתכונן, שבהם נורא חששתי, בטח בפורמט של משחק אחד. מספיק שרבע אחד אתה לא טוב, והלכה עונה שלמה. כבר הייתי בסרט הזה מול ראשל״צ, כשהפסדנו להם את האליפות לפני שלוש שנים. ידענו מי הפייבוריטית, הובלנו רוב המשחק ובסוף הידיים רעדו לנו".

יכול להיות שעליתם יהירים מדי?

"לא. מספיק שלוקחים פסק זמן לא בזמן או שאתה לא מקבל שריקה מהשופט, והעסק מתפרק. הפורמט הזה של אליפות בישראל הוא כמו רולטה. אם היו סדרות, היכולת שלנו הייתה באה לידי ביטוי בצורה הרבה יותר טובה. אבל אני לא בוכה, כי בשיטה הזאת הרי זכינו בשתי אליפויות".

איך אתה מגדיר את העונה הזאת?

"46 ניצחונות לעומת 13 הפסדים וזכייה בגביע זה לא עונה רעה. נכון, הפסדנו בחצי גמר הפיינל־פור, זה לא בסדר, אני מאוד מאוכזב וצריכים להבין למה זה קרה, אבל מאוד גאה במועדון שלנו כי אנחנו לומדים מטעויות".

שחקני ירושלים אחרי ההדחה(צילום: עוז מועלם)

החלטתם בקיץ הקודם לעזוב את היורוקאפ ולהצטרף לליגת האלופות של פיב"א, שבה הרמה נמוכה יותר.

"תראי מה קרה העונה ביורוליג, יש שם לא מעט קבוצות שמתאימות יותר ליורוקאפ או לליגת האלופות. הפערים בין שלושת המפעלים מצטמצמים מאוד. נכון שביורוליג יש שבע־שמונה קבוצות שהן דרגה אחת מעל היתר, ויכול להיות שבשלבים הראשונים של ליגת האלופות נתקלים ביריבות פחות איכותיות, אבל היינו ממש קרובים להגיע לחצי הגמר, ומה שחשוב הוא שהמפעל הזה נותן לנו את החלום לארח יום אחד את הפיינל־פור. אני מאמין בלנהל מערכות יחסים עם אנשים שרוצים אותך, ביורוליג לא רצו אותנו״.

יש תחושת פספוס שלא הגעתם ליורוליג?

״זה כבר מעבר לתחושת הפספוס. הבנו שיש גורמים בכדורסל הישראלי שחוסמים אותנו מלהגיע לשם״.

שמעון מזרחי?

"אני לא רוצה להיכנס לשמות, אבל שמעתי התבטאויות של גורמים מקומיים שלא רוצים את ירושלים ביורוליג".

ברתומאו. מי לא רוצה את ירושלים ביורוליג?(צילום: עוז מועלם)

אולי הם מפחדים שתיקחו מהם את היוקרה?

"אם זו הסיבה אז מדובר בחשיבה מאוד לא נכונה. תמיד יש שתי קבוצות שמובילות את התעשייה, זה עושה טוב לכולם. חבל שלא כל האנשים חושבים כמוני – תחרות זה דבר שמעצים ולא צריך לפחד ממנו".

מה אתה חושב על הליגה הישראלית?

״אני מאוהב בכדורסל ישראלי. אוהב את ההתרחשות ואת כל מה שקורה מסביב".

האהבה הזאת מגיעה מהבית? כל המשפחה שלך מחוברת להפועל ירושלים.

״עבור המשפחה, הפועל ירושלים היא סוג של מפעל זיכרון. שני האחים של אשתי (אמיר ואלעד הירשנזון ז״ל) נהרגו בעת שירותם הצבאי. אנחנו ממשיכים את הדרך שלהם".

חומסקי. האהבה לכדורסל מגיעה מהבית(צילום: עוז מועלם)

קיים מתח בבית?

"אחרי הפסדים יש שתיקה רועמת. אחרי הפסדים קשים זה יכול להגיע למצב שאין תיאבון יומיים לפחות".

פריט צהוב נמצא אצלך בבית?

"אין, מתוך כוונה, ולא במקרה".

איך תיראה הפועל ירושלים בעונה הבאה?

"ניתן לעודד קטש את כל הכלים כדי להעמיד קבוצה שתתמודד על כל התארים. ואני מדבר על אליפות, גביע והבאת הפיינל־פור של ליגת האלופות לארנה. וכן, גם לקחת אותו – זה אולי המשימה הכי מאתגרת".

קטש. ימשיך למרות האכזבה(צילום: עוז מועלם)

כמי שהחתים את ליאור אליהו לשלוש עונות נוספות, לא התאכזבת ממנו?

"אני מאוד אוהב אותו ויודע שהוא רצה מאוד להצליח, אבל לא תמיד זה יוצא. ראיתי ממנו ניסיונות אמיתיים לחזור לעצמו. הוא כמו ילד בשבילי, אז אני לא יכול לכעוס עליו".

הארכתם את חוזהו של קטש עוד במהלך העונה. אם העניינים פחות יסתדרו בהמשך, מקרה פוטיס קציקאריס יחזור על עצמו?

״עם קציקאריס זו הייתה סיטואציה יוצאת דופן. נעשו המון טעויות בבניית הסגל, אחת מהן הייתה שהחתמנו שחקנים עוד לפני שמונה מאמן. זה גרם לכך שהשחקנים לא ראו בו דמות חזקה ומשמעותית, כי לא הוא זה שבחר אותם. בהרבה מובנים שחקנים הם כמו ילדים".

אתה סוגר עונה ראשונה ללא אורי אלון. איך היא עברה מבחינה ניהולית?

״הלחץ גדל מצד אחד, אבל היה לי יותר קל, כי ברגע שאני נמצא בחזית מקבלי ההחלטות, לטוב ולרע, יש לי יותר אפשרויות שליטה. והשליטה הזאת גרמה לי להיות רגוע יותר".

לסיום, חומסקי חושף שלמועדון יש בעלים סודי שנמצא בארה"ב ושם את רוב הכסף במועדון: "הוא רק חושב איך לעזור למועדון ולעיר ירושלים. הוא פשוט מלאך. בצמתים המרכזיים של העונה הוא מעורב וגם מאשר את התקציב, אבל נותן לנו חופש פעולה מלא. בשלב זה הוא מעדיף לא להיחשף".