שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הוסף כתבה
    הכי מטוקבקות
      זירת הקניות
      להפסיד זה אאוט: השינוי הגדול ב-NBA
      קבוצות שיחקרו את אופן הזכייה של טורונטו על חשבון הקבוצה הטובה ביותר שנראתה בכל הזמנים, יבינו שהן לא רחוקות מהמקום שבו יושבים כרגע הרפטורס. הבונוס: גם האוהדים שלהן יהנו מהתהליך
      אלופת ה-NBA בנוכחית נבנתה בעזרת שלל העברות שבוצעו החל מהקיץ שעבר ועד לרגע סגירת חלון ההעברות בתאריך 7.2. קוואי לנארד הועבר לסן אנטוניו בתמורה לדמאר דרוזן בידיעה שבסוף העונה הנוכחית הוא יוצא לשוק החופשי עם עיניים לכיוון לוס אנג'לס, העיר שבה גדל ושבה עדיין מתגוררים בני משפחתו. ההימור שלקח הנשיא לענייני כדורסל בטורונטו מסאי יוג'ירי היה אחד שנוצר כתוצאה ישירה של כישלונות. במשך לא פחות משלוש עונות ברצף הקבוצה לא הצליחה לעבור את חומת הברזל שעונה לשם לברון ג'יימס.

       

      זמנים קשים דורשים מהלכים דרסטיים, ולכן יוג'ירי לחץ על ההדק. הוא לא פיצץ את הקבוצה- הוא רק שידרג אותה, ונראה שאפילו הוא בעצמו לא חלם שהתוצאה
      תהיה אליפות ראשונה בהיסטוריה של הקבוצה. למרות הביקורת הקשה שספג מבית ומחוץ יוג'ירי בעיקר שתק והתמסר לטיפול ברכש הנוצץ. ההוראה הייתה לאפשר ללנארד לנוח, להתאקלם ולחזור לכושר, בין אם לטובת הפלייאוף או לשיפור ההרגשה של הסופרסטאר. בסופו של דבר, למרות שירד בצליעה מהבמה במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר משחק מספר 6, ברור לכל מי שצפה שהאינטרס של קוואי הוצב לאורך העונה בעדיפות ראשונה.

       

      קוואי לנארד טורונטו (צילום: AFP)
      קוואי לנארד (צילום: AFP)

       

      התרבות שיצר העונה יוג'ירי, בין אם בכוונה או בטעות, משליכה הרבה מעבר לאלופת ה-NBA לשנת 2019. המהלך שבוצע הפוך בתכלית מאווירת ה-tanking שאותה מנסה הליגה למגר כבר תקופה ארוכה. הניסיון לבטל את תרבות ההפסד הביאה את ראשי ה-NBA לשנות את שיטת הגרלת הדראפט, כך שהקבוצה עם מספר ההפסדים הגבוה ביותר לא תזכה באופן אוטומטי בבחירה הראשונה מבחינה הסתברותית. זה לא שינה את הגישה של קבוצות תחתית דוגמת ניו יורק, שהרגישו שזכותן ל"פרס" הבחירה הראשונה היא טבעית.

       

      נוסחת ה-win now לא הומצאה העונה, אבל הגישה של הכל או כלום מרעננת בהחלט. לצורך העניין, כשבוסטון ומיאמי בנו קבוצות אליפות הריצה תוכננה לתקופה של מספר עונות רצופות עם שינויי סגל מינוריים. בטורונטו העבירו עונה שלמה בתקווה מהולה בחוסר ידיעה בנוגע לעתיד המקצועי של לנארד. ייאמר לזכותו של מחנה קוואי שהצליח לשמור על דממת אלחוט בנוגע לתוכניות של השחקן הקיץ וכתוצאה ההחלטות שיקבל תלויות בו בלבד. בכל מקרה, האליפות הנוכחית משנה את פני השטח ופותחת בפני קבוצות תחתית (לא שטורונטו נחשבה אחת מהן בתחילת העונה), שמוכנות לבצע הימורים גדולים, עלולים למצוא את עצמם אלופות למשך הקיץ ובעלות אפשרות להמשיך מסורת של הצלחה בעונה העוקבת. להפסיד זה אאוט, ניצחון הוא הסטייל החדש והמלהיב הרבה יותר.

       

      קבוצות שיחקרו את אופן הזכיה של טורונטו על חשבון הקבוצה הטובה ביותר שנראתה בכל הזמנים (אמרתי את זה. תתמודדו) יבינו שהן לא רחוקות מהמקום שבו יושבים כרגע הראפטורס. הבונוס: גם האוהדים שלהם יהנו מהתהליך. חושבים שטרייד לנארד-דרוזן היה תופעה חד פעמית? תחשבו שוב. בכל קבוצה כמעט יש שחקן אחד שהוא שובר שוויון. לא מופרך שאחת מהן תתפוס שחקן עילית שמבקש לעבור טרם סיום חוזה. והעתיד המיידי של הקבוצה? ורוד בוהק עם פוטנציאל אדיר לעוד. האם המהלך משתלם? תשאלו את החבר'ה בקנדה. לא תשמעו תלונה אחת, גם אם קוואי יחליט להמשיך הלאה ליעד הבא. החשבון בינו לבין טורונטו סגור וכולם יצאו מנצחים.

       

      בלי קשר למה שעלול לקרות בשבועות הקרובים, הטורונטו ראפטורס יושבים היום בפסגת האולימפוס של עולם הכדורסל. כל שאר הקבוצות מוזמנות לקנא, הרציניות שבהן מוזמנות להעתיק את הנוסחה המוצלחת. אולי זו האופטימיות והנוסטלגיה שמדברות. אלופה חדשה מהניילון, הראשונה מחוץ לגבולות ארה"ב, קהל אוהדים מרענן ושאפתני. איך אפשר שלא לחשוב על עידן חדש?

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים