המחיר להמשך פעילות שדה דב: 21 מיליארד שקל
לפי חוות דעת רשמיות של משרדי הממשלה, אובדן ההכנסות נאמד ב-16 מיליארד שקל. בעלי הקרקעות יפוצו ב-5 מיליארד שקל. נתניהו יביא את הסוגיה לישיבת ממשלה מיוחדת, שר האוצר כחלון סירב להביע עמדה
שבוע לפני מועד הפינוי הסופי של שדה דב על פי הסכמי הפינוי עליהם חתומה המדינה, תעבור היום (שני) ההכרעה לראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך היום צפוי שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' להגיש לנתניהו הצעה לתוכנית עבודה שתאפשר לדעתו את אישורה של הצעת החוק להמשך פעילות שדה התעופה בשנים הקרובות, תוך המשך קידום התוכנית לבניית 16 אלף דירות.
נתניהו צפוי לכנס ישיבת ממשלה דחופה בנושא - ייתכן שאפילו היום. נייר העבודה שיגיש סמוטריץ’ לנתניהו יכלול גם את הקשיים שהצעת החוק שלו מעוררת, בעקבות ישיבה שערך אתמול ובה הביעו שורה של בכירים, בהם ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, מנהלת מינהל התכנון ומנהל רשות מקרקעי ישראל, התנגדות לקידום החוק ואף הטילו ספק בהיתכנותו.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, הצביע גם הוא על קשיים באישור החוק, ואמר כי המדינה תתקשה להתגונן בבית המשפט מפני תביעות ההפרה של בעלי הקרקעות הפרטיות שבהן פועל שדה דב. סמוטריץ' יסקור בהצעתו גם את הקשיים הגלומים בחלופה לשדה דב - טיסות לאילת מטרמינל 1 בנתב"ג.
לפי הטיוטה הראשונה של הצעת החוק, מסלול ההמראה השוכן בחלק המערבי של המתחם וסמוך לים יישאר, ולידו יוקם טרמינל אזרחי קטן. הבסיס הצבאי והטרמינל הנוכחי שבנויים מזרחית למסלול יהרסו כמתוכנן.
בעלי הקרקע הפרטית שעליה שוכן המסלול, אותם מייצגים חמישה עורכי דין המכונים 'מנהלי הגוש הגדול' לא יקבלו פיצוי כספי, אלא יפוצו בזכויות בנייה. עוד לפי הצעת החוק, ביצוע הבנייה בפועל יקודם בשלבים ממזרח למערב כדי לאפשר את המשך הטיסות לאילת. בעלי הקרקע הפרטיים יקבלו קדימות על פני אחרים במימוש זכויות הבניה, ולא יוכלו לקבל פיצוי נוסף מעבר לכך.
פיצויים ושינוי תכנוני
בישיבה שנערכה בנושא הציגו בכירי המשרדים את הקשיים הרבים שעולים מהצעת החוק. לפי קמיניץ, אם החוק יאושר המדינה תתקשה לשכנע את בית המשפט כי אין למנהלי הגוש הגדול עילה לביטול ההסכם עימה.
אריאל יוצר, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, העריך כי המחיר המיידי של ביטול ההסכם עם בעליה קרקע הפרטיים יהיה 8-4 מיליארד שקל. הסכום נובע מדמי השימוש הרטרואקטיבים שהמדינה תידרש לשלם לבעלי הקרקע. על פי יוצר, משרד האוצר יצטרך להצביע כבר עכשיו על מקור תקציבי לפיצוי הזה, דבר אשר יוביל לקיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה. שר האוצר עצמו, משה כחלון, סירב להביע עמדה בנושא, ואמר ל"כלכליסט" כי הנושא עבר להכרעת ראש הממשלה.
על פי הערכות האוצר ורשות מקרקעי ישראל, אובדן ההכנסות משיווק הקרקע בשדה דב בלבד צפוי לעמוד על 15.5 מיליארד שקל. לצד זאת, צפוי סכום הפיצוי שישולם לבעלי הקרקע לנוע בין 5 ל-6 מיליארד שקל. אובדן יחידות הדיור בתוכניות הגובלות יוביל לאובדן כמה מיליארדי שקלים נוספים.
לפי מנהל התכנון, המחיר של השארת שדה דב במקומו, בהתאם למתווה המופיע בהצעת החוק של שר התחבורה סמוטריץ', הוא עיכוב ואולי אף ביטול תוכניות בנייה בהן פוטנציאל להוספת 26 אלף דירות ו-3,700 חדרי מלון במיקום בעל חשיבות, כמו גם צמצום משמעותי של אלפי דירות בהישג יד.
במנהל התכנון טוענים כי אם שדה התעופה לא יפונה, תוכנית הבנייה ברובע החדש שאמור לקום במקום שמקודמת מאז 2011 תיגנז, ויהיה צורך להכין תוכנית חלופית שלוקחת בחשבון את ההשלכות הסביבתיות של פעילות מטוסים בסמוך לשכונת מגורים.
ניר קוגל, סמנכ"ל תכנון בנת"ע, הסביר כי השארת שדה התעופה תיאלץ את החברה לקדם את פיתוח הרכבת הקלה לאורך רחוב לוי אשכול, ולא לאורך אבן גבירול - החלופה התכנונית המועדפת. חלופות לוי אשכול טובה פחות משום שמדובר ברחוב משני, לעומת אבן גבירול שאמור להיות צפוף ושוקק ולכן מתאים יותר לרכבת עירונית.
משמעות הפרת ההסכם
בחוות הדעת שכתב מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עדיאל שמרון לקראת הדיון, הוא הזהיר מאפקט של עליית מחירים שיווצר בשל דחיית הפינוי, שלדבריו צפויה להביא לביטולו המוחלט.
"לאחר בחינה מעמיקה והיכרות עם פרטי ההסכמים אנו סבורים שדחיית מהלך הפינוי תביא לכך שהשדה לא יפונה כלל בשנים הקרובות. דחייה כזו תוביל להליכים משפטיים ולאובדן אמונם של בעלי הקרקע בכל הסכם עם העירייה והמדינה", כתב.
בתוך כך, שופט בית משפט השלום בהרצליה יעקב שקד, נענה לדרישת המנהלים המיוחדים לקרקעות השדה, והורה ליועץ המשפטי לממשלה או נציגו להתייצב לדיון דחוף בהמשך היום אודות יוזמת החקיקה שמשמעו הפרת ההסכם לפינוי שדה התעופה.
לפנייה לכתב/ת 
