שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    למה אנחנו מפחדים מאהבה? מבט מבפנים

    כדי להרגיש פחות מנוכרים עלינו לפתח את היכולת ליצור מגע מהנה, חופשי וספונטני עם אחרים. ליצור איתם יחסים משותפים ואמיתיים. אז למה זה כל כך מפחיד אותנו?

    זוג יושב בדייט במסעדה (צילום: Shutterstock)
    הפחד משברון לב מנהל אותנו(צילום: Shutterstock)

    תחושת ניכור, המגפה של העת המודרנית, היא תחושה של זרות, ריקנות וניתוק, ובעיקר תחושה של אובדן משמעות - ההרגשה ששום דבר לא חשוב או משמעותי באמת. ניכור היא חומה בין היחיד לסביבתו, כפי שתיארו פינק פלויד ביצירת המופת "החומה". אדם יכול להיות מנוכר קודם כל מעצמו, מבן זוגו, מאחרים, מעבודתו ואפילו מהחברה שאליה הוא שייך, כפי שרבים מרגישים לאחר הבחירות האחרונות.

     

    מאחורי פניות רבות לטיפול מסתתרת למעשה תחושת ניכור ונתק ביני ובין האחרים. אני יכול להצליח בעבודה, לצבור ממון, להרגיש שאני מתנהל באופן עצמאי ובוגר בעולם, אולם משהו עדיין לא נותן לי מנוח. אולי אני מרגיש שהחיים עוברים לידי, שקיים מסך בלתי נראה ביני ובין האחרים, שחסרה לי הרגשה של שייכות ותחושה של ביחד, שאני לא מחובר עד הסוף. לא פעם תחושות אלה באות לידי ביטוי בקושי להתחבר לבן זוג או לקיים זוגיות יציבה.

     

    את הניכור יכולים לפתור אהבה ויחסים אמיתיים, אולם זה רחוק מלהיות קל. כדי להרגיש פחות מנוכרים עלינו לפתח את היכולת ליצור מגע מהנה, חופשי וספונטני עם אחרים. ליצור איתם יחסים משותפים ואמתיים, מבלי לפחד באופן מוגזם לאבד את עצמי או את האחר. זו בעצם הרשות הפנימית לאהוב את האחרים באופן חופשי מבלי לפחד כל כך מאהבה.

     

    חופשית ומסוכנת

    אולם מדוע אהבה מפחידה כל כך? הסיבה היא טבעה החופשי. אהבה שלא נובעת מתוך החופש המוחלט של האחר לאהוב אותי היא לא באמת אהבה. אולם אם אהבה היא חופשית, היא גם בה בעת מסוכנת, כיוון שביחסים חופשיים באמת האחר יכול לבחור בכל שלב של מערכת היחסים בין לאהוב אותי חזרה לבין לאו, או פשוט להפסיק לאהוב אותי בכל עת שיחפוץ.

     

    הסכנה שבאהבה חופשית מניעה אותנו, לרוב באופנים לא מודעים, לעשות הכל בכדי להכיל אותה, לשלוט בה או להקטין מחשיבותה, וזאת כדי למנוע שברון לב. אחת הדרכים לדוגמה היא על ידי החפצה – אם מסוכן לאהוב אנשים משום שהם חופשיים, למה שלא נהפוך אותם לאובייקטים, למושא להחפצה? זו אחת הסיבות שפורנו הפך לכל כך פופולרי. השחקנים שם תמיד זמינים כדי לשרת את הפנטזיה של הצופה המעביר אותם תהליך של החפצה.

    זוג כועס במיטה אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
    לפחד לאבד את עצמי או את האחר(צילום: Shutterstock)
     

    דוגמה נוספת היא הטלפונים הניידים שלנו. אנחנו מבלים איתם יותר משאנחנו מבלים עם בן הזוג שלנו, ואנחנו נוגעים בהם יותר משאנו נוגעים בבן זוגנו. הנייד הפך אצל רבים לאובייקט ההיקשרות העיקרי, והוא גורם לנו להרגיש שאנו יחד תוך כדי שאנו בעצם נשארים לבד. לו רק היה אפשר לעשות אהבה עם מכונות, חלק גדול מבעיות האינטימיות שלנו היו נפתרות, אולם במחיר כבד. המכונה לא באמת יכולה להחזיר לנו אהבה אנושית, אבל מצד שני היא גם לא יכולה לפגוע או לאכזב. אם כן, החפצים שאנו אוהבים אומנם אינם יכולים להחזיר לנו אהבה אבל הם גם לא יכולים לדחות אותנו, הם תמיד שלנו ובשליטתנו. הבעיה היא שככל שאנו שולטים יותר באהבה, כך אנו מעכירים את מימיה.

     

    להנמיך את הלהבות

    דרך נוספת להימנע מכאב לב היא להנמיך את עוצמת הלהבות של האהבה בדרכים שונות. כשאנו מוותרים על התאהבות, בוחרים אדם שאותו אנו אוהבים פחות, או שאנו מרגישים שיש לנו להציע הרבה יותר ממה שיש לו להציע לנו, אנו בעצם מורידים את הסיכון. אהבה כזו תרגיש לנו בטוחה יותר, אך לרוב היא גם תהיה פחות מתגמלת.

     

    דרך נוספת היא לפזר את האהבה על פני אנשים רבים ככל האפשר. רבים יוצאים במקביל לדייטים עם שני אנשים או יותר, ואחרים בוחרים לאהוב כמה אנשים בעת ובעונה אחת. לא בכדי טרנד הפוליאמוריה הפך אטרקטיבי בשנים האחרונות, דווקא בערים גדולות כמו תל-אביב, היכן שתחושת הניכור הולכת וגדלה. אנחנו יכולים להימשך אל הלא מושג ולטעון שאנו רוצים באינטימיות, בה בעת שאנו בעצם משליכים את פחדינו על האחר, ומאשימים אותו בכך שהוא זה שלא רוצה להתחייב. אולם אם אנו מאד רוצים קשר מדוע אנו מתעקשים על מישהו לא מושג?

    אילוסטרציה של שלישיה (צילום: Shutterstock)
    פוליאמוריה כפיתרון לניכור?(צילום: Shutterstock)
     

    אחרים מחפשים בן זוג מושלם, ובדרך מוותרים על כאלה שאיתם יכולה להתפתח אהבה. הפרפקציוניזם עוזר להישאר בחיפוש מתמיד, ומקטין את הסיכון הכרוך במציאה ובהתמסרות. דרך נוספת היא להחליט שאנחנו אוהבים את כולם באופן שווה כפי שתורות רוחניות מעודדות אותנו לעשות. אך ברגע שאנחנו אוהבים את כל בני האדם באופן שווה לבן זוגנו לדוגמה, היכן זה שם אותו ואותנו? האם באמת ניתן לאהוב את כל האנושות באותה המידה? לא פעם ניתן לשמוע מנהיגים עם זיקה לאומנית אומרים שהם בחרו לאהוב רק את העם שלהם, אולם אי אפשר באמת לאהוב מושג מופשט כמו עם או רעיון, אפשר לאהוב אנשים.

     

    גם כשאנו כבר בתוך קשרים אנו מוצאים דרכים מגוונות להחליף אהבה חופשית בשליטה. בכדי להרגיש בטוחים ונחשקים, אנו לא פעם מוסרים את החופש הפנימי שלנו בתמורה להבטחה סמויה של בן זוגנו לא לעזוב אותנו לעולם. אנו עושים זאת בגלל שאנו צריכים אותו עוד יותר משאנו אוהבים אותו. הצורך הלא פתור שלנו גורם לנו להתנהג באופנים שיבטיחו את הישארותו ובהכרח גם את מילוי החסכים שלנו. כשאדם אומר או מרגיש שהוא חי בשביל מישהו אחר, או מרגיש שהאחר מחזיק במפתחות של הערך עצמי שלו עקב יופיו או מעמדו, האהבה החופשית היא בעצם עוד סוג של אהבה כוזבת, שסופה פעמים רבות להתפרק.

    צילום (צילום: shutterstock )
    אנו מתמכרים לסלולרי שלנו ומבלים איתו יותר זמן משאנו מבלים עם בן הזוג(צילום: shutterstock )
     

    אני יכול למשל לוותר על עצמי כדי שאהיה מה שהאחר רוצה שאהיה, וזוהי בעצם הנטייה המזוכיסטית שבה אני נכנע, מרצה או מוסר את החופש שלי תמורת הבטחה שבשתיקה שהשליטה בי תזכה אותי גם בבטחון. לחילופין, אני יכול לנסות ולשלוט באחר, לשלול ממנו את החופש להיות מי שהוא ולהשתלט על הווייתו בכדי להקטין את הסיכון, שזוהי בעצם הנטייה הסדיסטית המשלימה. לא בכדי הסדיסט והמזוכיסט משתפים יחד פעולה, כיוון שהן משלימים האחד את השני במאמצים המשותפים שלהם להימנע מאהבה חופשית. אולם אצל שניהם מסתתר פחד גדול מאינטימיות.

     

    לאבד את יכולת הבחירה

    הפחד מאהבה או הפחד מאינטימיות הורס את החופש באהבה. ברגע שאנו מוותרים על החופש אנו מאבדים את יכולת הבחירה, ואז נשארים עם אהבה שהיא בעצם אהבה כוזבת, ריקה מתוכן וחלקית. בעקבות כך, האהבה שנותרת לנו היא אהבה מתוך סידורים תוך נפשיים כמו סדיזם ומזוכיזם, או לעיתים חברתיים כמו נישואים מתוך לחץ חברתי. בסדרה "חתונה ממבט ראשון" אני תוהה עד כמה באמת מצליחים המשתתפים להחזיק בחופש הפנימי שלהם לאהוב מתוך בחירה חופשית, ולא מתוך מסרים חברתיים, משפחתיים או לחץ של המנטורים. אולי חוסר ההצלחה של מרבית הזוגות היא דווקא סימן מעודד, לפחות בהקשר של החופש לאהוב.

     

    לומר "לא" הוא לא תמיד עניין קל, במיוחד כשאתה מול פני האומה. לעומת זאת, לומר "כן" מתוך העדר חופש ישאיר אותנו עם הכמיהה הלא ממומשת להגשים את עצמנו עם בן זוג שיותר מתאים לנו. אולם אנשים רבים מבלבלים בין חופש לחרות. חרות היא חיצונית בעוד שחופש הוא פנימי. יש לנו את החרות לצאת עם כמה אנשים במקביל, להינשא באופן רשמי או לא ולגור במקום כזה או אחר. חופש, לעומת זאת, הוא היכולת הפנימית להרהר ולבחור אך ורק על פי המוסר הפנימי שלנו.

     

    על מנת שאהבה תהיה אמיתית ואותנטית היא קודם כל צריכה להיות חופשית, הדדית ושוויונית. נקייה משליטה, שתלטנות ומשוללת רעיונות של ניצחון, הכנעה ותבוסה, והיא צריכה להיות אינטימית ופרטית. לכל אדם צריך שיהיה עולם משל עצמו המייצר בשבילו משמעות מספקת. הוא אינו יכול לחיות בשביל האחר, או לתת לאחר כוח כה גדול על הערך או הדימוי העצמי שלו. הוא צריך ללמוד איך לתת לקיום שלו משמעות פרטית, ורק אז לנסות וליצור יחד קיום משותף עם האחר.

     

    רועי צור עוסק בטיפול פרטני וזוגי. מעביר במסגרת "Funzing" הרצאות לקהל הרחב כגון "מהתאהבות לאהבה" ו"אינטליגנציה זוגית".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אהבה פותרת את בעיית הניכור
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים