בנטלי בנטיאגה (מבחן ראשון) - מריח כמו כסף

למרות שבנטלי החזיקה כבר באמצע העשור הקודם בבסיס לרכב פנאי רווחי, היא הייתה כמעט-אחרונה בקונצרן פולקסווגן להשתלב בטרנד ולשפר את נתוני הרווח. שכן רק בסוף 2015, למעלה מעשור לאחר הולדת פולקסווגן טוארג הראשון שמעניק לה בסיס בגרסתו העדכנית, החליט חבר המנהלים שגם מותג האצולה הבריטי השמרני ילכלך את צמיגיו בבוץ. הבנטיאגה, על שמו המוזר וממדיו הענקיים, הפך למציאות.

(צילום: ניר בן זקן)

מדוע העיכוב? בבנטלי טוענים שמדובר בתהליך פיתוח ארוך ומקיף שבסופו אמור היה להיווצר דגם ייחודי וסופר-איכותי שיהלום את תדמית המותג. אתם מבינים, מבחינת בנטלי, מדובר ברכב הפנאי-שטח הטוב ביותר שכסף יכול לקנות, שילוב של איכות בלתי מתפשרות והצטיינות בכל משימה. כמו ריינג' רובר בגרסתו הכי יקרה, רק הרבה יותר. עם תא נוסעים מפואר ומפנק, יכולת שטח ראויה ועד קביעת שיא עולמי (לרכב פנאי סדרתי) בפייקס פיק בארה"ב.

כעת, כמעט ארבע שנים לאחר השקתו וכחצי שנה לאחר פתיחת אולם התצוגה של היבואנית בארץ, אנחנו נוהגים בו לראשונה בתנאי כביש ושטח מקומיים.

מחיר: 1.57 מיליון שקל

מתחרים: ריינג' רובר, מרצדס G קלאס

(צילום: ניר בן זקן)

טוב: תא נוסעים, מנוע, מרחב פנים

בסדר: נוחות נסיעה, אחיזת כביש, אבזור

טעון שיפור: תיבת הילוכים, סביבת נהג

ציון:

איך נראה

הבנטיאגה מאמץ את קו העיצוב המשפחתי של בנטלי, עם יחידות תאורה עגולות בעיצוב "דמוי קריסטל" וסבכת כוורת עצומה. אבל במפתיע, הוא לא מאוד מרשים ומי שאינו מצוי בעולם המוטורי, יתקשה לזהות אותו. ובאמת, גימור ניקל מצועצע לצינורות מפלט?

כניסה פנימה חושפת עור ועץ איכותיים מקצה לקצה. ובנטלי תאפשר לכם לבחור בין אינספור שילובי צבעים לריפודי העור, הדיפונים, סוגי התפרים ומה לא. חלקם סטנדרטיים, אחרים בהזמנה מיוחדת של חטיבת ההתאמה האישית - מולינר. שעון זמן אנלוגי ופתחי מיזוג עם מנגנון סגירה באמצעות ידית (מפעילה מנוע חשמלי) מזכירים דגמי עבר ומשדרים קלאסיקה ורומנטיקה, אבל למסך המגע ("8) רזולוציה נמוכה, לוח המחוונים אנלוגי די פשוט ומנופי האיתות והמתגים בקונסולה מגיעים ממדף החלקים של דגמי פולקסווגן עממיים. לא מה שהייתם מצפים לגלות במתחרה של רולס רויס, נגיד.

(צילום: ניר בן זקן)

הבנטיאגה מבוסס על פלטפורמת MLB-Evo המשותפת לאודי Q7. אך המרכב ארוך ב-9 ס"מ (514 ס"מ) ורחב ב-3 ס"מ (200 ס"מ) - וזה עושה רושם. אבל הגובה (174 ס"מ) ובסיס הגלגלים (299.5 ס"מ) זהים. מרחב המחיה ליושבים מאחור טוב מאוד ויאפשר ישיבה נוחה גם לשלושה מבוגרים תודות לספסל הכולל שלושה מושבים נפרדים, כל אחד מהם ניתן לכיוון נפרד של המסעד והמושב. הם גם זוכים למסך מגע נשלף השולט על בקרת האקלים המפוצלת (לשני אזורים מאחור).

ברכב המבחן הותקנה גם שורה שלישית (בעלות צנועה של כ-70 אלף שקל) עם צמד מושבים האמורים לאכלס מתבגרים (עד 1.67 מטר) ומותירים נפח הטענה סביר (215 ליטר כשהם בשימוש, 484 ליטר כשהם מקופלים חשמלית).

רשימת האבזור התקני אינה יוצאת דופן בהתחשב בתג המחיר וכוללת ריפודי עור, מושבים קדמיים והגה מתכוונים חשמלית, בקרת אקלים מפוצלת לארבעה אזורים, תצוגת נתונים עלית, מצלמות היקפיות, מפתח חכם, דלת תא מטען חשמלית וחישוקי "21 קלים. אבזור הבטיחות כולל בלימה אוטונומית (גם בנסיעה לאחור), שמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התראת שטחים מתים (כולל התערבות אקטיבית), תאורת מטריקס לד אדפטיבית, ואפילו מערכת ראיית לילה המוצגת בלוח המחוונים.

רשימת התוספות בתשלום ארוכה מאוד. החל בצמד כורסאות אחוריות נפרדות מתכוונות חשמלית עם עיסוי וקירור וצמד מסכי טאבלט "10.2 ומגשים נשלפים חשמלית (רק כ-180 אלף שקל), תא בין המושבים שננעל עם טביעת אצבע ביומטרית (25 אלף שקל, בקטנה), מערכת שמע של NAIM עם 20 רמקולים (לא תשקיעו 80 אלף?) או חישוק עם סמל B שנותר קבוע ואינו מסתובב בזמן נסיעה (אל תשאלו כמה עולה).

נשמע לכם מוגזם ומופרך? בעת השקת הדגם הציעה בנטלי שעון אנלוגי מוזהב ומשובץ יהלומים בעל מנגנון מכאני מתקדם. המחיר: יותר מחצי מיליון שקל (לפני מיסים), התוספת היקרה ביותר שהוצעה אי פעם ברכב סדרתי.

איך נוסע

הבנטיאגה משווק עם כמה יחידות הנעה, W12 בגרסה הבכירה ואפילו טורבו-דיזל והיברידי-נטען. רכב המבחן "הסתפק" ב-V8 טווין-טורבו בנזין בנפח 4.0 ליטר עם 550 כ"ס, היישר מפורשה קאיין טורבו, יחד עם תיבת 8 הילוכים אוטומטית והנעה כפולה-קבועה. הביצועים? הרבה יותר ממספקים. 4.5 שניות ל-100 קמ"ש ו-290 קמ"ש מרביים. המהירות הגבוהה ביותר לרכב פנאי כלשהו הנמכר כאן. אגב, מומלץ להשגיח היטב על מד המהירות שכן הוא יטפס לשם בלי שתרגישו, בין היתר תודות לרמת בידוד יוצאת דופן של רעשי דרך ורוח שכן למרות צמיגי הענק, יש כאן שמשות בעלות זכוכית כפולה. כמובן.

תיבת ההילוכים שכנעה פחות. היא התבלבלה לא פעם ובעיקר היססה באופן תמוה בעת ניסיון הורדת הילוך ואף בתאוצה מהמקום. זאת במצב נוחות ובמצב הביניים ("בנטלי"). במצב ספורט היא קיצונית מדי. בכבישים הרריים העדפנו את המוח האנושי ושימוש במנופי שליטה ידנית מאחורי ההגה סייע לנטרל את כשלונות מחשב ניהול תיבת ההילוכים. צריכת הדלק בממוצע המבחן עמדה על 5.8 ק"מ לליטר. המון בכל קנה מידה, לא רע בכלל בהתחשב ביחידת ההנעה ובתנאי המבחן המאומצים.

(צילום: ניר בן זקן)

מערכת המיתלים משלבת כריות אוויר בכל פינה ומוטות מייצבים אקטיביים המסייעים לשיפור הנוחות במהירות נמוכה, ומקטינים זוויות גלגול במהירות גבוהה. אבל זה לא ממש עבד כאן. מפגעי סלילה עירוניים נוטרלו באופן סביר בלבד, בורות, חריצים ומכסי ביוב עשו שמות במרכב. השוואה לריינג' רובר או אפילו מרצדס S קלאס, לא תעשה מבחינה זו עם בנטלי חסד.

היכולות הדינמית ובעיקר אחיזת הכביש, מרשימה. ודאי בהתחשב במשקל עצמי של 2.4 טון. אז נכון, הוא לא חד ומדויק כמו פורשה קאיין, אבל הוא מאפשר קצב גבוה באופן מפתיע מאוד בכבישים מפותלים, בעיקר תודות לאחיזה מצוינת של גומי במידות אקסטרה לארג'. מערכת ההנעה הכפולה (יחס של 60-40 לפנים-אחור) התגלתה כסופר-יעילה והורידה באופן אפקטיבי את הכוח לכביש גם על אספלט חלקלק ושמנוני.

(צילום: ניר בן זקן)

הגה מהיר (2.3 סיבובים מקצה לקצה) אך חסר תחושה, הבלמים העצומים (400 מ"מ מלפנים ו-380 מאחור) הרשימו עוד פחות. הן ביכולת האטת המאסה, העמידות בפני דעיכה והתחושה. לא במקרה בנטלי מציעה לחובבי מהירות בלמי קרבון גדולים יותר (370-440 מ"מ). וכן, הם עולים המון כסף (140 אלף שקל אם אתם חייבים לדעת).

איך הוא בשטח? אין לו הילוך כוח כמו לריינג' רובר או מרצדס G קלאס, יש לו מערכת מיתלי אוויר המאפשרת הגדלה משמעותית של מרווח הגחון (24.5 ס"מ). אלא שהרמה כזו מפחיתה באופן קיצוני את רמת הנוחות והופכת את הנסיעה לקשה עד בלתי נסבלת. עם שבילי חולות בדרך לחוף הים או הצלבה מזדמנת בטיול שבילים אין לו בעיה להתמודד, אך לא מעבר לכך.

(צילום: ניר בן זקן)

איך בסוף

רכב הפנאי שטח הראשון של בנטלי מותיר רושם מעורב. כן, הוא מרשים וכן, הוא מאפשר לכם להרגיש לעיתים כמו בן אצולה. אבל הוא לא משכנע ביותר מדי אספקטים. בין היתר מכיוון שהוא וותיק מאוד במונחי התעשייה. ניתן להניח שמתיחת פנים הצפויה בקרוב תפתור חלק המגרעות. לפחות בתא הנוסעים ובעיקר סביבת הנהג, אך לא רק. אנחנו נמתין בסבלנות.