אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית ברשת

לפני חמש שנים, מבלי שאף אחד שמע על כך, גורמים ערביים איימו להשתלט על ישראל. הפעם לא היה זה צה"ל שנגרר למערכה להגנה על המולדת, אלא שני חברים - יונתן וישניאק וג'רמי פינקלשטיין (36) - שעצרו את האיום לא בכוחות הנשק כי אם במהלך עסקי מבריק. אם להיות רציניים לרגע, זו לא ישראל המוכרת לכם שנקלעה לסכנה, אלא האי "ישראל איילנד", המקבילה של ישראל בעולם הווירטואלי "סקנד לייף" (Second Life).  

"סקנד לייף" הוא עולם וירטואלי המתנהל באינטרנט בגרפיקה תלת-ממדית. הוא מאפשר לכל אחד לעצב בחינם דמות כראות עיניו, לעבור עימה חוויות וירטואליות שונות כמו פגישות ויצירת אינטראקציה עם משתמשים אחרים, להשתמש בכסף של המשחק המכונה לינדן (Linden), על שם החברה המפתחת של העולם, ולרכוש באמצעותו אדמות, נדל"ן, בגדים ועוד. זה אינו משחק בפורמט המוכר שבו מתקדמים בשלבים ופותרים משימות, אלא סימולציה של המציאות שבה משתתפים בחוויות וירטואליות המקבילות לחוויות מהחיים. 

עשרות מיליוני משתמשים רשומים לפלטפורמה, שהושקה לראשונה ב-2003, אבל מובן שרבים מהם לא פעילים באופן קבוע. לפי נתונים שלא אושרו על ידי חברת Linden, מספר המשתמשים שמתחברים לאתר מדי יום עומד על עשרות אלפים. כיום יש רצון לעדכן את המשחק טכנולוגית ולחבר בינו לבין משקפי המציאות המדומה "אקולוס ריפט" - דבר שיטשטש את הפער בין המציאות לדמיון. 

גם גופים מציאותיים דאגו לדריסת רגל בעולם של "סקנד לייף". רשת CNN למשל הקימה דסק חדשות בתוך המשחק, וגם לסוכנות הידיעות רויטרס הייתה שם נציגות בעבר. חברת ריבוק אפשרה למשתמשים לנעול את נעליה הווירטואליות, ניסאן הציעה נסיעת מבחן בכלי הרכב שלה ואילו ג'ון אדוארדס, שהתמודד על תפקיד המועמד של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית ב-2008, הקים בעולם הווירטואלי מטה קמפיין. דוגמה לנוכחות ישראלית בעולם היא מגן דוד אדום, שהעבירה באמצעות "סקנד לייף" הדרכות וירטואליות. 

המושבה הישראלית ב"סקנד לייף", ישראל איילנד, פועלת מאז 2014 והוקמה על ידי וישניאק ופינקלשטיין, שהכירו זה את זה באמצעות המשחק. האי הישראלי הוקם על שטחה של המכללה לחינוך סמינר הקיבוצים – לא זו שנמצאת בדרך נמיר בתל אביב, אלא גרסתה הווירטואלית. סמינר הקיבוצים הקימה בעבר אתר ב"סקנד לייף" לצרכים חינוכיים, אך בפועל הוא הוזנח. וישניאק ופינקלשטיין קפצו על המציאה. הם הגישו הצעת מחיר, ולמרבה שמחתם אנשי סמינר הקיבוצים הסכימו למכור, ואפילו להמשיך לתפעל את האתר תוך שיתוף פעולה עם מתנדבים, חברים של וישניאק. פינקלשטיין תורם מהידע שלו כמומחה לבניית אתרים ועיצוב בתלת-ממד. מכירת השטח ורישומו של האי הם שמנעו, אגב, את ההשתלטות העוינת שעליה סופר בפתיחת הכתבה. 

האי הישראלי ב"סקנד לייף"

האי הישראלי נועד, לטענת וישניאק ופינקלשטיין, לקירוב לבבות בין יהודים, מוסלמים ונוצרים. "רצינו לתת לישראלים תחושת בית בתוך המשחק, אבל גם לספק צרכים של יהודי העולם שחפצים לבקר בישראל. גם ערבים נכנסים לאי, ונוצר שיח ביניהם ובין יתר המשתתפים. יש שיתוף פעולה מקסים שלא קורה במציאות המסובכת של ישראל והפלסטינים. אומנם במצבים של הסלמה ביטחונית גם אצלנו הרגישו מתיחות, אבל זה הסתדר מהר מאוד", מספר וישניאק. 

"עוד הרבה לפני האינטרנט, לשחק בעולם פנטזיונרי היה דבר נורמלי ומקובל", מסבירה ד"ר כרמל וייסמן, חוקרת ומרצה באוניברסיטת תל אביב בנושאי תרבות דיגיטלית. "בתוך קהילות וירטואליות אתה מדמיין את עצמך כחלק מקולקטיב עם מכנה משותף, גם אם חברי הקהילה האחרים לא חולקים איתך אותו הגיל, המגדר, הדת או הלאום. יש בקהילות האלו תפיסת שייכות".

ישראל איילנד מורכבת מאתרים רבים הקיימים גם בישראל האמיתית: הטיילת של תל אביב, ירושלים והכותל המערבי (אפילו אפשר לטמון פתק), מוזיאון יד ושם, המצפה התת-ימי באילת, ים המלח, מצדה וכן הנגב, שם ניתן ליהנות מאירוח בדואי. "מדובר על פסיפס שלם, כולם יכולים לטעום ולחוות את כל המגוון שבישראל. יש אפילו בית כנסת שבו ניתן להתפלל ולראות בספר את מילות התפילה. גם שדה התעופה בן גוריון קיים כחלק מהאי, וניתן לעלות על טיסות שממריאות משטחו", מספר וישניאק. בנוסף, האי גם מייצר כסף משחק באמצעות השכרה של בתים או מתן שירותים שונים המוענקים בשטחו. בכסף הזה משתמשים המפעילים של ישראל איילנד לתחזוקתו. 

כיאה לאי הישראלי נחגגים בו גם החגים היהודיים והלאומיים, ביום העצמאות תוכלו לרכוש לעצמכם את הפטיש המעצבן, ומנגד ביום הזיכרון נערך טקס להורדת הדגל לחצי התורן. אף שהמשחק מתנהל במטבע הווירטואלי לינדן, ניתן לרכוש לינדן בכסף אמיתי. מדובר בפרקטיקה מקובלת בעולם הגיימינג לאחרונה. המשחקים עצמם מוצעים בחינם, אבל התוספות והשדרוגים השונים עולים כסף. "אנשים שלא נמצאים בעולם שלנו יחשבו שזה מוזר להוציא כסף על משהו שקיים רק בתוך המשחק", מסביר וישניאק. "לדעתי זה כל היופי והכיף, לרכוש משהו שמותיר רושם על שאר חברי הקהילה, בין אם זו מכונית יוקרה, מערכת וידיאו יוקרתית לסלון או כל מוצר נוצץ שיעניק סטטוס מרשים לבעליו". בכלל, בחנות של "סקנד לייף" ניתן לרכוש כמעט הכול, מיאכטה ב-30 אלף לינדן ועד לתחנת חלל במיליון לינדן. "המשחקים הללו הם אלטרנטיבה לעולם האמיתי, מקום שבו ניתן להגשים פנטזיות, להגדיר את עצמך ואת מאווייך", אומר האנתרופולוג תמיר ליאון. "ברגע שהיכולות הטכנולוגיות יבשילו לכדי מציאות מדומה עם תחושות אמיתיות יותר, מספר האנשים שיישאבו לתחום הזה ילך ויגדל".

כמו במשחקים פופולריים אחרים, נשאלת שאלת המינון וסכנת ההתמכרות. האם ישנם כאלו שהעולם הווירטואלי של "סקנד לייף" הוא עבורם תחליף מוגזם לעולם האמיתי? ליאון בהחלט מודאג מהעניין: "יש מחקרים שמדברים על התאמה בין שהות ברשתות חברתיות לתחושת בדידות, דיכאון ואף אובדנות. יותר ויותר צעירים לוקים בתופעות האלו". בניגוד אליו, אנשי קהילת "סקנד לייף" טוענים כי ניתן דווקא להפיק הרבה דברים חיוביים בעזרת המשחק. "משחקים ממכרים תמיד יהיו", טוען וישניאק, "הכול תלוי בחינוך. ההורים כיום חכמים ומפקחים טוב יותר על הילדים. מעבר לכך, ילד חסר ביטחון יכול באמצעות המשחק לצבור ביטחון ולהשתלב בחברה האמיתית". פינקלשטיין מוסיף: "הנתונים הסטטיסטיים מוכיחים שאנשים לא מבלים באופן מוגזם באי הישראלי. הם לא נמצאים בו יותר מאנשים שגולשים ברשתות חברתיות אחרות כמו פייסבוק, טוויטר או אינסטגרם".