סלומון קיבל פטור מהצבא בגלל עבר פלילי - ונלחם בשביל להתגייס

מותו של הצעיר סלומון טקה הצית מחדש את זעמה של העדה האתיופית, שכואבת אובדן נוסף. בעוד השוטר שביצע את הירי טען שפעל מתוך הגנה עצמית, בקהילה טענו לניגון חוזר מצידה של המשטרה על רקע גזעני. סמי ברוקה מדריך הנוער של סלומון, סיפר היום (ג') בראיון ל- ynet על צעיר חדור מוטיבציה ששאף לשרת ביחידה קרבית, אך עם זאת החזיק בתיקים במשטרה שבגללם קיבל פטור משירות צבאי. גם ח"כ גדי יברקן (כחול לבן) טען כי מדובר במגמה מתמשכת של אצבע קלה על ההדק ברגע שהיעד הוא צעיר כהה עור.

"אני מכיר את סלומון מגיל 11 ויש לי רק מילים חמות לומר עליו. כולם אהבו אותו והיתה לו יכולת הנהגה אדירה. הוא היה ספורטאי וסחף אחריו נערים רבים", מספר ברוקה.

איך אתה מסביר שספורטאי מצטיין, עם מוטיבציה להתגייס לקרבי, מסתבך ככה עם המשטרה?

"אני יכול לומר לך שלמשטרה הכי קל ונוח לתפוס נער שנוהג בשובבות, אפילו שהיו לו כמה תיקים במשטרה, הם לא כאלה חמורים".

רצה לשרת בקרבי. סלומון טקה

למה הכוונה?

"הוא סיפר לי שיש לו תיקים במשטרה, ושבגלל זה הצבא החליט לתת לו פטור, ובדיוק דיברנו על זה לאחרונה".

הייתה לו היסטוריה של אלימות? על איזה תיקים מדובר?

"אני לא הכרתי שום היסטוריה כזו. צריך לשאול במשטרה לגבי התיקים. הוא לא פירט יותר מדי על התיק שבגינו הוחלט לוותר על שירותו הצבאי, אבל הוא כן מאוד רצה לשנות את הגזירה. השירות הקרבי היה חשוב לו מאוד. השיחה האחרונה שהייתה לי איתו הייתה בנושא. נער שרצה לתרום למדינה, אבד בגלל שוטר שלקח את החוק לידיים".

אתה מרגיש שהאצבע קלה מדי על ההדק ביחס של המשטרה כלפי בני הנוער האתיופים?

"העובדות מדברות בעד עצמן, גם אם ננסה להדחיק זאת. כל אדם כהה עור שמסתובב ברחוב הופך באופן אוטומטי לחשוד. זה דבר שאסור שיקרה. איך אנחנו יכולים ללכת ברחוב ולהרגיש שייכים לחברה הישראלית כשרואים בנו איום מתמיד?. אלו גם התחושות של הצעירים במרכז הנוער שאיתם אני עובד. אני מקיים עימם שיחות וזה הנושא שצף ועלה בכל פעם. הם מרגישים פשוט חסרי ביטחון".

גם ח"כ יברקן טען כאמור כי מדובר במגמה שנובעת מתפיסת עולם לפיה מי שעורו שחור נתפס כחשוד המיידי. "אם היה מדובר בנער לבן, השוטר לא היה יורה נקודה. מדובר בהתמקדות גסה של המשטרה במהלך השנים בצעירים אתיופים. זה מבטא בעצם את תפיסת העולם של החברה המערבית כלפי האדם השחור. הכל שלילי, ולכן לגיטימי מבחינתם לנהוג באלימות".

הוא הוסיף כי יש למצות את הדין עם השוטר היורה: "לא יכול להיות שבית המשפט משתף פעולה עם הדבר הזה ומשחרר אותו למעצר בית שהוא בבחינת בית מלון על חשבון הצדק הציבורי".

יואב טרונר, ממארגני המחאה אתמול בחיפה אמר שהמשטרה לא נהגה באיפוק מהמפגינים כפי שנטען: "הם מנסים להתגרות בנו, זרקו לנו כל מיני מילים. אם צריך להמשיך לסגור כבישים נעשה זאת, אם צריך להגיע לת"א, נגיע. אנחנו נהיה בכל מקום כדי לזעוק את זעקתנו. לפני חצי שנה היה אותו דבר בדיוק עם יהודה ביאדגה, זה פשוט לא ייתכן, אנחנו מרגישים פליטים במדינה שלנו".

ניצב משנה בדימוס אפרים ארליך התייחס לירי בסלמון ולהתנהלות המשטרתית במקרה, תוך שהוא מציין גם את הגילויים החדשים בפרשת אונס הילדה בת ה-7, כביקורת על הטיפול במקרה: "במשטרת ישראל יש בעיה. התנהלותה בשנים האחרונות לא סוגה בשושנים. יש במשטרה מקרים של התנהלות לא תקינה ותרבות שקר. זה לא אני אומר אלא דו"ח מבקר המדינה שציין כי יש תרבות של אי אמירת אמת במשטרה, שנושקת לפתחו של הפיקוד הבכיר בוועדת זיילר.

לא מפיקים לקחים ברמה של ליישם אותם בשטח. כל פעם אחרי שקורה דבר מסוים בודקים בודקים נרשמים מסמכים, הם לא הלכה למעשה מתבצעים בשטח. עכשיו לגבי תרבות השקר זה לא קרמשניט אומר זה דוח מבקר המדינה בזמנו בפרשת רצח המקורות אמר שאמר שיש תרבות של אי אמירת אמת במשטרת ישראל שנושקת לפתחו של הפיקוד הבכיר בוועדת זיילר. יש לנו משטרה שמכילה בתוכה הרבה שוטרים טובים ומקצועיים ולצידם יש גם כאלה פחות טובים, פחות יוצלחים ויש גם כאלה מושחתים. האחרונים מטילים צל כבד על פעילותם המבורכת של כל השאר".