בחזרה לאולם הפחים / עושה היסטוריה
רפאל נאה חוזר לסיפורים הגדולים משנות הסיקור שלו, והפעם נזכר בדרך שעשתה הפועל חולון מאז הקמתה, באולם הפחים הדולף, בחברות האמיצה שנרקמה עם הכוכב וגם באפסנאי שנהג לנעול את השחקנים בפנים בזמן האימון ולא תמיד זכר לחזור בזמן
הפיניש של הפועל חולון העונה לא היה מספיק טוב, אחרי שהפגינה יכולת גבוהה מאוד. היא איבדה את הגביע בו זכתה בשנה שעברה אחרי הפסד בגמר, והפסידה ברבע הגמר הפלייאוף למכבי ראשל"צ. זה לא מונע ממנה לתפוס מקום נכבד בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי, בתור אחת מקבוצות הצמרת המפוארות שרצו במגרשים הפתוחים ועל הפרקט.
הפועל חולון בשבילי זה זכרונות מהמייסד מיכה שמבן ז"ל (חנך את המועדון ב־1947), מאולם הפחים שהפך ידוע לשמצה עבור היריבות והגשמים חדרו דרך גגו, וגם בלפור, האפסנאי עם השפם בגודל המטאטא וצרור המפתחות הבלתי נגמר. לבלפור הזה היה שיגעון לנעול את שערי הכניסה והיציאה עם תחילת האימון וללכת להתעסק בעיסוקיו השונים. באחת הפעמים, כאשר הפועל ת"א התאמנה שם לפני משחק נגד יריבה רומנית, בלפור איחר בגדול, והקבוצה - וגם אני - נתקענו שם במשך כמעט שעה עד שהוא הגיע לפתוח את הדלת.
הפך לידוע לשמצה עבור כל יריבה. אולם הפחים(צילום: אורן אהרוני)
שמבן הגיע כאמור ב־1947, והקים קבוצה כחלק מאיגוד הפועל שנוסד ב־1926. עד 2015 התרכזה הפעילות באולם הפחים, שהפך במשך השנים למתקן בלתי נסבל, ברחוב 1 במאי בעיר. השדרוג לאולם המפואר הנוכחי שידרג את המועדון כולו. הקבוצה ידעה הרבה עליות וירידות, ירדה לליגה השנייה וחזרה ממנה. בטלטלות שעברה הקבוצה לקח חלק גם נחום מנבר, שהשקיע כספים עם הבטחה שיסיים את הדומיננטיות של מכבי ת"א. בהמשך הסתבך בפרשית ריגול גדולה. גם כדורגלן העבר מישקה לפרדון כיו"ר ומוטי הלרמן כמנהל החזיקו את הקבוצה תקופה די ממושכת. פעם אחת הם יצאו מהכלים והודיעו כי כדורסלן ענק מה־NBA עומד להצטרף לקבוצה, בחור בשם קני בניסטר. הסקרנות הייתה רבה, אבל כשעלה לשחק נשארה רק מבוכה. הסוכנת של השחקן הפילה אותם בפח, ושלחה קלטת מהמשחק הטוב בחייו...
רגע השיא הגיע בתום עונת 2007/8, עם המאמן־בעלים מיקי דורסמן, כאשר הקבוצה ניצחה בגמר הפלייאוף ביד אליהו את מכבי ת"א, סיימה לה רצף של 14 זכיות רצופות ולקחה את האליפות. באותו לילה הציגו בטלוויזיה אין ספור פעמים את צלחת האליפות מתוכה ניגב דורסמן המאושר חומוס. לחולון יש גם שני גביעים ושבע הופעות בגמר.
ה-מייסד של חולוניה. שמבן ז"ל(צילום: שאול גולן)
והיו לה גם שחקנים ענקיים לאורך השנים. בשנות החמישים פיארו את שמה של חולון העולים ממצרים, ממכבי קהיר ואלכסנדריה, שחקרנים נהדרים כמו פרדי כהן, מרסל חפץ ואליהו עמיאל שלרבות הימים הפך ליו"ר האיגוד. עברו שם גם רמי צאיג, אורי שטרן מגבעת חיים (אחד הכשרונות המפוספסים בכדורסל הישראלי), יצחק פלד, ישראל אלימלך, ניב בוגין, אבי מאור, נאור שילוני, ג'ו דוסון, שמואל זיסמן, קני אורנג' וגם תומר שטיינהאור ומייקל קרטר ואסור לשכוח את מוטי דניאל, שחקן מפתח בכדורסל הישראלי, ואת ארל וויליאמס וג'ונתן דלזל ששיחקו בקבוצה.
אבל הגדול מכולם היה עופר אשד, מי שמזוהה עם המועדון יותר מכל שחקן אחר. כישרון כדורסל בלתי רגיל, שחקן הגון, ספורטאי בכל רמ"ח איבריו, ובראש ובראשונה חבר אמת. אני לא מתבייש להודות בחברות שנרקמה בינינו. כשראיתיו בימיו האחרונים בבית החולים ללא הכרה, עם חמצן ואימפוזיות, לא יכולתי לעצור את דמעותיי. הוא הלך לעולמו לפני 12 שנה, בגיל 64 וחצי.
מזוהה עם הפועל חולון יותר מכל שחקן אחר. אשד(צילום רפרודוקציה: טל שחר)
עד היום הוא מדורג במקום השלישי בטבלת הקלעים הגדולים של הליגה הבכירה בישראל, אחרי מיקי ברקוביץ' ודורון ג'מצ'י, רק שהוא שיחק בעולם בו השלשות עדיין לא נכנסו למשחק, מה שרק מעצים את ההישג. נכון, אשד שיחק גם בהפועל ת"א ובבית"ר ת"א (פעם היתה קבוצה כזו, שמגרשה היה ממוקם על שפת הירקון, אבל הוא תמיד נשאר הסמל של "חולוניה".
אשד גם היה קפטן הנבחרת לאורך שנים ארוכות (שיחק גם בנבחרת צה"ל), ואני לא יכול לשכוח את טיול הקיץ אתו בריביירה באיטליה בטורניר קיץ בו השתתפה הנבחרת (שיצאה בחלקה בהמשך לאוניברסיאדה בטורינו). בתוך כל ההמולה של החוף, הוא לחש לי: "מחר זה המשחק ה־101 שלי במדים הלאומיים, ואחריו אפרוש". איפיין את האיש, שהיה ידוע בציניות שלו, לפרוש במשחק ה־101 ולא ה־100... בכל מקרה זה היה סקופ אדיר. בנבחרת ניסו לשכנע אותו להישאר, אבל מילה שלו הייתה מילה.
לפנייה לכתב/ת 
אוהדי חולון באולם הפחים
צילום: יאיר שגיא
מומלצים
