שתף קטע נבחר

הגאווה של הבית: סיפורי הלהט"ב מגיעים לסלון

מיכל מינצר מהיישוב אפרת גילתה שבנה הומו, יונתן בוקס נותר משותק בעקבות הירי בבר נוער, באליע' סאלאדין מבקש להנהיג סובלנות כלפי קהילת הלהט"ב בקרב המגזר הדרוזי והערבי. תחת המסר "די לשנאה ולאפליה" יתקיימו בעשרות בתים פרטיים ברחבי הארץ מפגשי "גאווה בסלון"

זה קרה לפני עשר שנים: אלמוני נכנס לבר־נוער בתל־אביב, ירה לכל עבר, נמלט ולא נתפס עד היום. באירוע נרצחו שניים ונפצעו 11. מיזם "גאווה בסלון", המתקיים זו הפעם השלישית, ייערך השנה בציון עשור לרצח המחריד במועדון לנוער הגאה.

 

מדובר ביוזמה של האגודה למען הלהט"ב בשיתוף ארגון "דרך שירה בנקי", על שם הנערה שנרצחה במצעד הגאווה בירושלים לפני כארבע שנים על ידי ישי שליסל, חרדי שהשתחרר מהכלא בגין פגיעה במשתתפי מצעד גאווה אחר בעיר.

 

במסגרת "גאווה בסלון" מתקיימים מפגשים בעשרות סלונים ברחבי הארץ שבהם משתתפים גם חברי הקהילה הגאה ומשפחותיהם, וגם סטרייטים. בכל אחד מהמפגשים יספר נציג הקהילה את סיפורו האישי, ואחר כך יתקיים דיון פתוח.

מיכל מינצר (צילום: אוהד צויגנברג)
מיכל מינצר ובנה ספי(צילום: אוהד צויגנברג)

האירוע יתקיים ב־31 ביולי, בערב. המעוניינים לארח מפגש כזה, או להשתתף בו, מוזמנים להיכנס לאתר https://www.lgbt.org.il/salon. לצורך אירוח נדרש סלון המסוגל להכיל לפחות 15 איש.

 

אחד המפגשים המעניינים ביותר יתקיים בביתה של משפחת מינצר בהתנחלות אפרת, לשם צפוי להגיע קהל מהמגזר הדתי־לאומי ולשמוע את סיפורה. אם המשפחה מיכל מינצר מספרת כי כאשר בנה ספי היה בן 17, נודע להם מאדם זר שהוא הומו. "היינו מקבלים את הדברים בהבנה אם ספי היה מספר לנו, אבל הוא היה עדיין נער צעיר וכנראה חשש לגלות את סודו הגדול".

 

לדבריה, בשנים האחרונות חל שינוי רב ביחס של המגזר הדתי לקהילה הגאה. "לפני חמש שנים עדיין המליצו לי חברות לקחת את בני לטיפולי המרה. היום זו כמעט לא אופציה. אני נתקלת בהרבה פחות תגובות של מבוכה או רחמים. לפני כמה חודשים, כשבני נישא לבן זוגו, קיבלנו הרבה ברכות כנות". עוד אמרה: "הסתייגות בהקשר הלכתי תמיד יכולה להיות, אבל מתגבשת ההבנה שיש אנשים שנולדו עם נטייה מינית או עם או זהות מגדרית אחרת". ספי, היום כבר בן 31, ישתתף גם הוא במפגש.

באליע' סאלאדין (צילום: אפי שריר)
"אנחנו חיים בעולם עם הרבה שנאת חינם". סאלאדין(צילום: אפי שריר)

יונתן בוקס (צילום: אלעד גרשגורן)
"כולנו אותו הדבר". בוקס(צילום: אלעד גרשגורן)

אוכלוסיות נוספות שאינן מורגלות בשיח פתוח על הקהילה הגאה הן הערבית והדרוזית. ביישוב פקיעין יתקיים מפגש של "גאווה בסלון" כדי ללבן את הנושא. מארגן אותו באליע' סאלאדין: "אנחנו חיים בעולם עם הרבה שנאת חינם, גזענות וחוסר קבלה של האחר. ברגע שאנשים נפגשים עם אחרים ושומעים אותם הם יכולים להבין ולהזדהות", אמר.

 

במפגש אחר ישתתף יונתן בוקס, כיום בן 25, מפצועי הבר־נוער שנותר משותק על כיסא גלגלים. חברתו ליז טרובישי ז"ל מחולון (16), שאיתה הגיע באותו לילה נורא למועדון, נרצחה מהירי. "זאת הפעם הראשונה מאז הרצח שאני עושה משהו שקשור לקהילה הגאה", אומר יונתן, ומספר כי נמנע מכך בין היתר בגלל פחד. "כשבן אדם פוגש אדם אחר עם דעות אחרות זה משפיע. אחרי הכל, כולנו אותו הדבר ואנחנו לא שונים מאף אחד. פשוט כל אחד הולך בדרך שלו. בשנים האחרונות יש יותר מודעות לקהילה הגאה, אבל זה לא מספיק".

 

ליז טורבישי ניר כץ (צילום: שאול גולן, אדוה נפתלי)
ההרוגים בבר-נוער: ליז טרובישי וניר כץ(צילום: שאול גולן, אדוה נפתלי)

אוהד חזקי (צילום: עמרי שפירא)
"גם ב־2019 הקהילה הגאה מתמודדת עם אפליה". חזקי(צילום: עמרי שפירא)

מפגש נוסף יתקיים בביתה של איילה כץ, ששכלה את בנה ניר כץ ז"ל (26) ברצח המזוויע בבר־נוער. "מפגשים כאלה מאפשרים להיפתח, להקשיב ולהכיר. היה פה פשע שנאה נוראי, ומה שצמח ממנו הוא יותר סובלנות בחלקים הגדולים של החברה הישראלית".

 

מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב, אוהד חזקי: "גם ב־2019 הקהילה הגאה מתמודדת עם אפליה ושנאה בכל יום ושעה. מפגשים אישיים הם הדרך הכי טובה להסיר חששות ואי־הבנות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אוהד צויגנברג
מיכל מינצר ובנה ספי
צילום: אוהד צויגנברג
מומלצים