שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    יישוב גדול מלפני 9,000 שנה נחשף ליד ירושלים

    באתר, הנמצא כ-5 ק"מ מערבית לירושלים, נמצאו כלי צור רבים, אלפי ראשי חץ ששימשו לציד ומחסנים שהכילו קטניות. על-פי ההערכות, בעיר התגוררו בין 2,000 ל-3,000 תושבים - מספר גדול מאוד באותה תקופה

     

     

    שרידי היישוב מהתקופה הנאוליתית    (צילום: יניב ברמן ואסף פרץ, רשות העתיקות)

    שרידי היישוב מהתקופה הנאוליתית    (צילום: יניב ברמן ואסף פרץ, רשות העתיקות)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    יישוב ענק מהתקופה הניאוליתית, הגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת האבן החדשה ואחד מהגדולים בעולם, התגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בסיבוב מוצא, ביוזמה ובמימון של חברת נתיבי ישראל. החפירות נערכות במסגרת פרויקט כביש 16 להקמת כניסה חדשה לירושלים. הפרויקט התחבורתי יחבר בין כביש 1 לדרום ירושלים (אזור בית וגן) באמצעות שתי מנהרות כפולות. בין השאר, התגלו באתר אלפי ראשי חץ, תכשיטים ופסלונים שעיצבו הקדמונים.

     

    האתר מוצא ממוקם כ-5 ק"מ מערבית לירושלים, על גדת נחל שורק, ליד מעיינות ובסמוך לעמק פורה ולדרך הקדומה שהובילה מהשפלה לירושלים. תנאים אופטימליים אלה, היוו גורם מרכזי להתיישבות ארוכת טווח באתר, כבר מהתקופה האפיפלאוליתית - לפני כ-20,000 שנים, ועד היום. ד"ר חמודי חלאילה וד"ר קובי ורדי, מנהלי החפירה במוצא מטעם רשות העתיקות, אמרו: "זו הפעם הראשונה שמתגלה בארץ יישוב בממדים כאלה, מהתקופה הניאוליתית - לפני 9,000 שנה. חיו כאן 3,000-2,000 תושבים לכל הפחות - סדר גודל המקביל לעיר בימינו".

     

    היישוב הענק מהתקופה הניאוליתית שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות (צילום אווירי: איל מרקו, רשות העתיקות)
    היישוב הענק מהתקופה הניאוליתית שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות(צילום אווירי: איל מרקו, רשות העתיקות)

    היישוב הענק מהתקופה הניאוליתית שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)
    היישוב הענק מהתקופה הניאוליתית שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

     

    בחפירות נחשפו מבנים גדולים, הכוללים חדרים ששימשו למגורים, וכן מתחמים ציבוריים ואזורי פולחן. בין המבנים נחשפו סמטאות, המעידות על תכנון מתקדם של היישוב. במבנים נעשה, לעתים, שימוש בטיח, ליצירת רצפות ולאיטום מתקנים.

     

    לדברי החוקרים, "במקום שבו אנשים חיים, יש גם מתים: באתר נחשפו קבורות בין הבתים ובתוכם, כאשר בחלקן הונחו מנחות קבורה שונות - חפצים שימושיים או יקרי ערך. הקדמונים האמינו שישרתו את המת בעולם הבא. מנחות קבורה אלה מעידות שכבר בתקופה קדומה זו, יושבי האתר קיימו יחסי סחר עם מקומות רחוקים. בין היתר, נמצאו בקברים פריטים ייחודיים מאבן שמקורה לא ידוע, פריטי אובסידיאן (זכוכית געשית) מאנטוליה, וקונכיות שחלקן הובאו מהים התיכון וחלקן מהים האדום. בחפירה נמצאו צמידי אבן במספר סגנונות, אשר עוצבו ביד אמן. "על פי גודל הצמידים, אנו משערים שענדו אותם בעיקר בשלב הילדות", אומרים החוקרים. "כן מצאנו חרוזי בהט שעובדו בקפידה, ותליונים וצמידים שאותם הכינו מצדף אם הפנינה".

    היישוב הענק מהתקופה הניאוליתית שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות (צילום אווירי: איל מרקו, רשות העתיקות)
    היישוב הענק מהתקופה הניאוליתית שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות(צילום אווירי: איל מרקו, רשות העתיקות)

    חנית שנקברה כמנחת קבורה בקבר לוחם (צילום: יניב ברמן רשות העתיקות )
    חנית שנקברה כמנחת קבורה בקבר לוחם(צילום: יניב ברמן רשות העתיקות )

     

    בכל אזורי החפירה נחשפו כלי צור רבים שיוצרו באתר, בהם אלפי ראשי חץ ששימשו לציד ואולי גם ללחימה, גרזנים ששימשו לכריתת עצים, וסכינים מצור. בתוך היישוב נחשפו מחסנים בנויים, שהכילו כמות אדירה של קטניות, בהם בולטים זרעי עדשים. ברשות העתיקות אמרו כי השתמרות הזרעים מעוררת השתאות לאור גיל האתר. ממצא זה, מלמד על עיסוק אינטנסיבי בחקלאות. בנוסף, ניתן להסיק שמהפכת הביות הגיעה לשיאה בשלב זה: עצמות בעלי החיים באתר, מעידות על כך שאנשי היישוב הלכו והתמחו ברעיית צאן, ומקומו של הציד בכלכלת הקיום הלך והצטמצם.

    צלמית (פסלון) שור (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
    צלמית (פסלון) שור(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

    אלפי סכיני צור נמצאו באתר (צילום: יניב ברמן רשות העתיקות )
    אלפי סכיני צור נמצאו באתר(צילום: יניב ברמן רשות העתיקות )

     

    לדברי החוקרים, "חשיפת האתר הענק במוצא מעוררת ענין גדול בעולם המדעי, והיא משנה את מה שהיה ידוע לגבי התקופה הניאוליתית באזור. עד כה, האמינו שאזור יהודה היה ריק, ושאתרים בסדר הגודל הזה התקיימו רק בעבר הירדן או בצפון הלבנט. במקום חלל יישובי מתקופה זו, נמצא אתר מורכב, שבו כלכלת קיום מגוונת, וכל זה רק עשרות סנטימטרים מתחת לפני השטח. כל הממצאים תועדו בטכנולוגית תלת-מימד חדשנית, כך שנוכל להמשיך ולחקור את האתר גם בסיום החפירה".

     

    המהנדס גלעד נאור, מנהל מחלקת פרויקטים בחברת נתיבי ישראל, אמר: "זוהי זכות גדולה עבורנו, כחברת תשתיות התחבורה הלאומית- נתיבי ישראל, כי באמצעות פרויקטי תשתיות התחבורה של 'המחר' מתאפשרים גילויים כה מיוחדים בהיסטוריה המפוארת של ארצנו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום אווירי: איל מרקו, רשות העתיקות
    שרידי היישוב מהתקופה הניאוליתית
    צילום אווירי: איל מרקו, רשות העתיקות
    מומלצים