גדי וילצ'רסקי: "הייתי בשוק מתוצאות הבחירות"
סטנדאפיסט, פעיל חברתי, פוליטיקאי ועכשיו גם שחקן קולנוע. גדי וילצ'רסקי (עידן מור) מככב בקומדיה החדשה "בזמק" ומדבר בריאיון ל-ynet על הקריסה של מפלגת זהות בבחירות ועל האיש שמסתתר מאחורי התחפושת: "חלק מהמלחמה שלי היא על זכותו של הבן-אדם להיראות לא רציני"
אני שואלת לגבי הדמות, עם הפאה והמגפון.
"היית שואלת את זה את באטמן? כנראה שכן כי בטרילוגיה האחרונה הוא פורש. אני לא יודע, אני לא חושב על הדברים בצורה כל כך עמוקה. אני חי את חיי. אני לא מנותק ממה שקורה והקהל של הדמות הוא פקטור מאוד רציני בדבר הזה. וכל עוד אני מקבל פידבק אני מגיע עם כל הרעש והצלצולים שלי".
אנשים שלא מכירים אותך חושבים שאתה סטלן הזוי, למרות שאתה נלחם למען דברים חשובים. זו לא בעיה?
"אומרים שאני לא רציני, כן. אבל הדמות של גדי עוברת כל מיני גילגולים וטוויסטים. גדי הוא אבא ובהופעות שלו הוא מדבר על האבהות. גדי הלך עכשיו לפוליטיקה, הוא רץ ברשימה של זהות. זה לא בא ממני, תחשבי שבן אדם רציני כמו פייגלין אמר 'אני רוצה את הדמות ברשימה'. אם נגיד הייתי נכנס לכנסת, הייתי נכנס עם הדמות הזאת".
"אבל אלו דברים שאני לא מתעלם מהם", מוסיף מור, "אני מסכים עם מה שאת אומרת ומכיר בצורך של הציבור לראות את הבן אדם שמייצג אותו בחליפה ולא בבגדים של ליצן. יש לזה השפעה ולאט לאט אני מוציא את עצמי כעידן החוצה, מתוך ההכרה בצורך של הציבור לראות את הצד הרציני שלי. למרות שחלק מהמלחמה שלי היא על זכותו של הבן אדם להיראות לא רציני, איך שבא לו. ששוטר לא יעצור אותי כעידן שהולך עם חליפה מכובדת וגם לא את גדי הסטלן על סמך הדעה הקדומה שיש לו".
"גדי הוא השתקפות. אני לא יודע מה המינוח הנכון, האם הוא האלטר אגו שלי או שזו המסכה שלי כמו בסרט עם ג'ים קארי. אבל הוא חלק מאוד גדול ממני ומהאישיות שלי ומצאתי אותו כצינור ליצור קשר עם הקהל, שזה משהו שלא הצלחתי לעשות כעידן. אנשים באים אליי היום ואומרים לי לחזור לעידן, אבל הם שוכחים שכשהייתי עידן לא הצלחתי להגיע לקהל, לא הצלחתי להגיע להמונים. משהו שם היה חסר".
אי אפשר שלא להסכים עם האבחנה של מור. ואם עד לפני כמה חודשים היו כאלה שבאמת לא ידעו מי זה הבחור עם המגפון, אחרי שהחליט לרוץ ביחד עם פייגלין למפלגת זהות, לא היה ישראלי שלא הכיר אותו. את האכזבה מתוצאות הבחירות האחרונות הוא לא מסתיר, אבל קורא לזה אחרת: "המילה אכזבה לא הייתה שם, זה היה שוק".
באמת הופתעת?
"הייתי בשוק לגמרי. אני בן אדם שמסתובב בשטח, אני לא פוליטיקאי שיושב באולפנים. הייתה תחושה שזה קורה ושזה קורה ביג טיים. אפילו הסקרים דיברו על שמונה מנדטים לקראת הבחירות. חשבנו שבמקרה הכי גרוע נעבור את אחוז החסימה. לראות את התוצאות האמיתיות היה הלם".
אבל הייתה ביקורת ממש קשה על המצע של המפלגה, שהיא מסתתרת תחת הלגליזציה וחופש הפרט, אבל עם זיקה יהודית חזקה מדי וליברליזם מוגזם.
"יש דברים שראיתי תוך כדי מערכת הבחירות וכמובן החוכמה בדיעבד. חשבתי שזה יהיה יותר פשוט. מצאתי המון נקודות חיבור עם פייגלין ועם זהות וחשבתי שיהיה לי יותר קל להתמודד עם הדברים שאני לא מסכים איתם, אבל זה לא היה ככה. היה לי מאוד קשה.
"כשאתה נכנס לאיזושהי מערכת, לתוך גוף פוליטי שמאמין ב-100 דברים ואתה מרגיש חיבור ממש חזק בחצי מהדברים, אתה אומר 'יאללה, אני הולך על זה כי החיבור פה כל כך חזק ואני אסתדר'. ואז אתה מגלה תוך כדי שזה לא כזה פשוט. שיש דברים שהמפלגה או היושב-ראש שלה מאמינים בהם ואתה לא. אלה דברים שהם לא פשוטים, כי אתה צריך לעמוד מאחורי המפלגה ב-100 אחוז. אתה לא יכול להגיד לאנשים 'שמעו, מאחורי החלק הזה אני לא עומד'. זה משהו שחשבתי שיהיה לי יותר קל ואחרי ותוך כדי מערכת הבחירות הבנתי שזה לא פשוט עד בלתי אפשרי. אני לא יכול להגיד שאני רוצה את הלגליזציה ואת הפרדת הדת והמדינה ואת הצבא המקצועי, אבל העניין הזה של ארץ ישראל השלמה לא מדבר אליי. אז אתה לא יכול. אתה במפלגה ואתה חלק מהגוף הזה שאלה מטרותיו. בזהות הייתה בשורה ליברלית שהייתה בקנה מידה של מפץ של ממש בתוך המערכת הפוליטית. מה זהות הייתה יכולה לעשות בפועל, אנחנו כנראה לא נדע. אנשים ממש נבהלו מזה".
ומה לגבי הבחירות הקרובות?
"כרגע אני לא יכול לדבר על זה, אבל הולך להיות מהלך גדול ואני לא יכול לדבר עליו".
אז נשים את הפוליטיקה בצד ונחזור לתרבות. וילצ'רסקי מופיע כבר שנים כסטנדאפיסט, ודמותו נראתה גם על מסכי הטלוויזיה, בסדרה "שותפים" מלפני שלוש שנים ובהופעת אורח ב"חברים של נאור". עכשיו כאמור הוא מככב בסרט "בזמק" ("כוס אמכ" בהונגרית, למי שתהה) של אריאל וייסברוד ויוסי מאירי, קומדיה ישראלית בכיכובם של מיטל גל סויסה, יוסי צברי ואורי יניב. "כל הסיפור התחיל במאה שעברה. עשינו הדסטארט לפני חמש שנים וגייסנו סכום אפסי במונחים של קולנוע. אז הכל נמרח ונמתח, אנשים עברו בתים וגלגולים שונים. התחלתי את הצילומים כשאני עם שיניים עקומות וכשעשינו השלמות הייתי כבר עם שיניים ישרות".
"כן, יש מלא סרטים אמריקנים כאלה. סטייל סת' רוגנים למיניהם. 'יו אחי, מה נעשה עכשיו? הסתבכנו קשות. הלילה הזה הולך להיות לילה ארוך שבסופו של דבר כל פרטי העלילה יתחברו ואנחנו נסתדר'".
העלילה עוקבת אחר שלושה חברי ילדות ועורכת דין אחת שלמדו ביחד באותו השכבה ואיבדו חבר משותף. החבר השאיר מיליון שקל לכל אחד, אבל החביא את הכסף כדי שאשתו לא תגלה. רק רמזים הוא הותיר אחריו, והחברים יוצאים לחפש את המיליונים במסע בסגנון חפש את המטמון. מור מגלם את וילצ'רסקי, שנשאר נאמן לדמות שאנחנו מכירים מהציבור.
ידעת שתהיה גדי ולא עידן?
"את מבינה מה הטירוף? הדמות שלי משחקת בסרט. זה מה שמשך אותי במיוחד. זה כל כך שימח אותי שהדמות שלי תשחק בסרט שהדבר ראשון שאמרתי נעשה ונשמע".
בזמן העבודה על הסרט מור למד כמה דברים על שחקנים ועל התעשייה המקומית. "'קודם כל למדתי איך נראה שחקן. יכול להיות שהצלחתי להסתיר את זה בסרט אבל גדי הוא לא שחקן. זה קצת מורכב כי זה הוא, זה לא אני. יכול להיות שאני שחקן יותר יותר טוב אבל גדי לא שחקן".
היית רוצה להיות שחקן?
"אני חושב שאני שחקן. לא למדתי משחק, אבל אני מרגיש שהשנים בתור גדי זה תפקיד אחד ארוך-ארוך. אבל בגדול גדי הוא כמו ג'ואי מ'חברים', שהוא שחקן לא טוב. אז כעידן הייתי צריך לגלם שחקן שהוא לא משהו".
כמצופה מדמותו של וילצ'רסקי אין סצנה שבה הוא לא מעשן. "הייתה מישהי שחלק גדול מהתפקיד שלה היה לגלגל לי סיגריות פארש שזה הרבה יותר קשה עבורי מלעשן נקי. זה היה ממש לא נעים, אבל פעם ביום, בלי שאני אדע, ג'וינט אחד היה אמיתי בהפתעה".
בסוף הסרט רואים איך אתה נראה במציאות, התלבטת לגבי החשיפה הזאת?
לא התלבטתי כי אני בשלבי יציאה מהדמות כבר המון זמן. וגם חלק ממה שלמדתי על טבע האדם בשנים האחרונות, שגם אחרי שאנשים ראו ויודעים איך אני נראה מחוץ לדמות, הם עדיין לא מזהים אותי. זה לא שהם לא רואים, הם פשוט לא מסתכלים. כשהייתי ילד כל הסיפור עם סופרמן נראה לי מטומטם - מה, לא מזהים אותו כי הוא עם בגדים אחרים ומשקפיים? רק כשנכנסתי לדמות של גדי הבנתי כמה זה אמיתי".
הבן שלך לא מתבלבל משתי הדמויות?
"זה מוזר שאנשים שואלים אותי את זה, כי הוא היחיד שזה נראה לו טבעי. זה מה שהוא מכיר, זה לא שיום אחד אבא הגיע הביתה והוא נראה אחרת לגמרי. הוא רגיל לזה. הוא גם בא איתי למסיבות ועובר איתי דברים, הוא רואה אותי. כשהוא יגדל בטוח יהיו לו שאלות. אבל זה כמו שהילדים של יובל שם טוב יודעים שהוא גם יובל המבולבל, זה לא משהו שצריך להסביר".
נראה לך שגדי ישאר בסביבה גם בגיל 60?
"לא יודע. חלק מהדברים שהפסקתי לעשות זה לתהות לגבי העתיד. העתיד הוא אחד האויבים הגדולים של בני האדם, ועל אחת וכמה של בן אדם שהוא יוצר. המחשבה על העתיד היא מכשול".
