נתניהו עקף את בן גוריון: מכהן הכי הרבה זמן בישראל
עכשיו זה רשמי: נתניהו הפך לראש הממשלה שכיהן את משך הזמן הארוך ביותר במצטבר במדינה. באוגוסט צפוי להישבר שיא נוסף - משך כהונת ממשלה אחת
13 שנים ו-128 ימים: בנימין נתניהו הפך היום (שבת) לראש הממשלה המכהן את תקופת הזמן הארוכה ביותר במצטבר במדינת ישראל. נתניהו עקף את ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, שכיהן בתפקיד 13 שנים ו-127 ימים. בחודש הבא צפוי להישבר שיא נוסף: הממשלה שכיהנה את פרק הזמן הארוך ביותר.
נתניהו מכהן ברציפות כראש ממשלה מאז 31 במרץ 2009, כלומר 10 שנים ו-111 ימים. הקדנציה הראשונה שלו, בין 1996 ל-1999, נמשכה שלוש שנים ו-17 ימים.
בן גוריון כיהן בראשות הממשלה הזמנית, בראשות הממשלה הראשונה עד הרביעית, וכן בראשות הממשלה השביעית עד העשירית. בתקופה הראשונה ישב על כיסא ראש הממשלה מיום הכרזת המדינה ב-14 במאי 1948 ועד שהחליט לפרוש לצריף בשדה בוקר - ב-26 בינואר 1954. תקופת הכהונה השנייה הרצופה של בן גוריון הייתה מ-3 בנובמבר 1955 ועד שהוחלף על ידי לוי אשכול ב-26 ביוני 1963.
דעה: העימות הטלוויזיוני בין נתניהו לדוד בן גוריון
השיא הנוכחי שייך לממשלתה של גולדה מאיר, שכיהנה מ-15 בדצמבר 1969 ועד 10 במרץ 1974. כלומר כמעט ארבע שנים ושלושה חודשים. ממשלתה "האריכה חיים", כיוון שהבחירות לכנסת השמינית נדחו בחודשיים בשל מלחמת יום כיפור - ל-31 בדצמבר 1973.
נתניהו כבר מחזיק בתואר ראש הממשלה המכהן בתפקיד ברציפות במשך הזמן הארוך ביותר - כלומר 10 שנים ו-111 ימים. בנוסף הוא גם ראש הממשלה הצעיר ביותר שכיהן בתפקיד. כשהושבעה הממשלה ה-27 של מדינת ישראל, ב-18 ביוני 1996, הוא היה בן 46.
לאחר מכן, ב-1999, הפסיד נתניהו בבחירות לישראל אחת ולאהוד ברק. אחרי הבחירות הוא לקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים - אליהם שב כשר החוץ ומאוחר יותר כשר האוצר בממשלות שהקים אריאל שרון. בבחירות 2006 התמודד נתניהו שוב בראשות רשימת הליכוד והפסיד לקדימה בראשות אהוד אולמרט. כאמור, לאחר הבחירות ב-2009 שב נתניהו ללשכת ראש הממשלה - ומאז הוא מכהן בתפקיד ברציפות.
החזרה של בן גוריון
בן גוריון לא זנח את החיים הפוליטיים, למרות שהודיע על פרישה ביוני 1963. הוא התמודד בבחירות 1965 בראש רשימת רפ"י (רשימת פועלי ישראל), שזכתה ב-10 מנדטים. בין חברי המפלגה נמנו: שמעון פרס (שכיהן כמזכ"ל הרשימה), משה דיין, טדי קולק, יצחק נבון, חיים הרצוג, יוסף-אהרן אלמוגי (קרלנבויים) ויזהר סמילנסקי.
ב-1967 הצטרפה רפ"י לממשלת האחדות הלאומית שהוקמה טרום מלחמת ששת הימים ודיין מונה לשר הביטחון. ב-1968 הובילו דיין ופרס את חזרת רוב אנשי המפלגה, לשורות מפלגת העבודה.
בן-גוריון שהתנגד למהלך, נותר מבודד עם מספר חברי מפלגה שנותרו נאמנים לו. בבחירות לכנסת השביעית (1969) התמודד בן-גוריון בראשות הרשימה - "רפ"י - הרשימה הממלכתית" וזכה בארבעה מנדטים. ב-1970 פרש סופית בן גוריון מן הכנסת ומן החיים הפוליטיים. שאר חברי רפ"י הצטרפו כעבור זמן מה לתנועת הליכוד. בן גוריון נפטר בדצמבר 1973 והוא בן 87.
ב-1981 פרשו אנשי רפ"י מן הליכוד והצטרפו לתנועת תל"ם שייסד משה דיין. ב-1986 התאחדה המפלגה פעם נוספת תחת השם רפ"י-אומץ" (בראשות יגאל הורביץ). במהלך השנים לאחר מכן עבר גרעין המפלגה מספר פעמים בין שתי המפלגות הגדולות דאז: מערך וליכוד, עד שנעלם מן המפה הפוליטית בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
