שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הנחל ששווה מיליונים
    נחל עין זהב בקריית שמונה שרד בקושי רב שאיבת יתר ותכניות בנייה. מחקר חדש ניסה לאמוד את ערכו הכלכלי לעיר ולתושביה כדי להגן עליו מפני פגיעות אפשריות בעתיד

     

     

    צילום: זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

    צילום: זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לאלה מאיתנו שגרים בלב עיר, הרעיון של נחל שזורם ממש מתחת לבית, כזה שאפשר לשחות בו, לרוץ לצדו או פשוט לשבת לידו וליהנות, נראה כמו דבר שאין לו מחיר. או שאולי יש לו? כמה שקלים שווה נחל עירוני? במחקר ישראלי חדש, שהוצג לאחרונה בוועידה השנתית למדע וסביבה, נבדקה השאלה הזו בדיוק, ונמצא שערכו של נחל עירוני כזה - נחל עין זהב, שזורם בלב העיר קריית שמונה, עומד על מעל שני מיליון שקל.

     

    עוד כתבות בזווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה :

    מרוב שינוי אקלים לא יראו את היער

    ברוכים הבאים לעידן הרחפן

    זרקת אשפה לפח? שילמת!

     

    נחל עין זהב, שנובע מהכיכר המרכזית של קריית שמונה, זורם בין הרחובות והבתים - ובעיקר בפארק עין הזהב, שנמצא ממש במרכזה של העיר. בפארק קיימים בתי גידול שונים, כמו שטח מיוער, שיחים, מדשאות פתוחות וכמובן מי הנחל. מגוון בתי הגידול הסמוכים זה לזה מאפשרים את שגשוגם של כ-180 מיני צמחי בר וכ-90 מיני בעלי חיים, ביניהם מינים נדירים ומיוחדים בקנה מידה ארצי, כמו הצמח חלביב יווני, ציפור השיר אדום החזה והקרפדה הירוקה.

     

    ב-1952 החלה שאיבת מים מן הנחל, בעיקר על מנת לספק מי שתייה עבור היישובים הסמוכים - משגב עם, מנרה ומרגליות. ב-1989 הצטרפה לחגיגה גם חברת "נביעות".

     

    היקף השאיבה הלך והתגבר, עד שבשנים 2011-2008 נוצר מצב שבו הנחל היה יבש לגמרי בעונת הקיץ. בנוסף, על המקום איימה תכנית שכללה בנייה של 100 יחידות דיור במקום הנחל והפארק. לאחר מאבק נרחב שניהלו התושבים (שאליהם הצטרפו גם גופים סביבתיים כמו קק"ל), בוטלה התוכנית, וב-2012 השאיבה מן הנחל הופסקה, המים שוחררו לרשות הציבור, והפארק התחזק כמוקד פנאי ונופש מרכזי עבור תושבי העיר.

     

    נחלים בשקלים

    במחקר החדש, שנערך במסגרת עבודת המאסטר של יוני יעקובי מבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, תחת הנחייתם של פרופ' אביטל גזית מאוניברסיטת תל אביב ושל פרופ' ניר בקר ממכללת תל-חי, ניסו החוקרים להעריך בכלים כלכליים את שוויו הכספי של נחל עין הזהב. "בדקנו מהי החשיבות הכלכלית של נחל שזורם בעיר מבחינת שירותי התרבות שהוא מספק: כל הדברים הלא-חומריים שאנחנו מקבלים מהמערכת האקולוגית הזו", אומר יעקובי, יליד קריית שמונה. שירותים כאלה כוללים, למשל, את האפשרות לעשות פיקניק או לטייל ליד הנחל, לערוך סיורים חינוכיים לבתי ספר, לעשות ספורט (כמו רכיבה על אופניים או יוגה), או אפילו לקבל השראה מהנוף כשמציירים ציור.

     

    נחל עין זהב בקריית שמונה (צילום: אביטל גזית)
    נחל עין זהב בקריית שמונה(צילום: אביטל גזית)

     

    איך מחשבים ערך כלכלי של מוצר? דרך אחת היא להעריך כמה אנשים משלמים עליו. למשל, אם נלך לחנות ונקנה חטיף בחמישה שקלים - ערכו של החטיף שלנו יהיה חמישה שקלים. הכניסה לפארק הזהב היא ללא תשלום, אבל זה לא אומר שהביקור לא כרוך בעלויות: מבקרים שמגיעים למקום במכונית משלמים על הדלק, וגם לבלאי שנגרם לרכב עם כל נסיעה יש עלות כספית. בנוסף, "זמן שווה כסף" זו לא רק אמרה - והמבקרים היו יכולים (לפחות תיאורטית) להחליף את הביקור בפארק בשעות עבודה, שעליהן הם היו מקבלים שכר.

     

    את כל המשתנים הללו חישבו החוקרים בשלב הראשון של המחקר, באמצעות סקר שערכו בין המבקרים בפארק. הם הגיעו למסקנה שערכו של השימוש בפארק עומד על 729 אלף שקל מדי שנה.

    נחל עין זהב בקריית שמונה (צילום: אביטל גזית)
    נחל עין זהב בקריית שמונה(צילום: אביטל גזית)

     

    החוקרים מעריכים, על פי התצפיות שביצעו במקום, שבפארק מבקרים 82-29 אלף איש מדי שנה. ערך השימוש בפארק שחישבו החוקרים נכון במצב המינימלי של 29 אלף מבקרים - כך שאם המספר אכן גבוה יותר, הדבר יגדיל עוד יותר את ערכו של הנחל.

     

    בשלב השני של המחקר, שאלו החוקרים את המבקרים כמה הם יהיו מוכנים לשלם תמורת הסרת איומים פוטנציאליים מהפארק, כך שהוא ימשיך לשמש כמקור לפעילויות פנאי. האיום הראשון היה ירידה באיכות המים, מה שלא יאפשר עוד את השחייה והדיג בפארק. המבקרים היו מוכנים לשלם סכום ממוצע של 44 שקל בשנה על מנת שאיום זה לא יתממש. איום נוסף היה פגיעה באפשרות לקיים פעילויות נופש ופנאי בנחל, למשל בעקבות הקמת מתחם מגורים במקום הפארק (בלי פגיעה בזרימת המים) - והמבקרים היו מוכנים לשלם 49 שקל בשנה כדי לעצור תרחיש כזה. איום אחר היה ייבוש הנחל ממים (בלי פגיעה בגדות הנחל) - והמבקרים הסכימו לשלם 54 שקל בשנה כדי למנוע אותו. לדעת החוקרים, סכום זה הוא הגבוה ביותר מכיוון שתרחיש כזה כבר התממש בעבר, ותושבי האזור מכירים מניסיונם האישי את השלכותיו.

    נחל עין זהב בקריית שמונה (צילום: אביטל גזית)
    נחל עין זהב בקריית שמונה(צילום: אביטל גזית)

      

    על סמך שיטה זו, העריכו החוקרים את שוויו הכולל של הנחל בלא פחות משני מיליון ו-376 אלף שקל. על פי החוקרים, מספר זה כולל בתוכו את הערך של השימוש בפארק, שעומד כאמור על 729 אלף שקל בשנה, ובנוסף אליו גם מיליון ו-647 אלף שקל שמהווים את ערך אי-השימוש בפארק: האפשרות של התושבים להשתמש בפארק לא רק ברגע זה אלא גם מחר, בעוד שנתיים או בדורות הבאים, שלא תהיה קיימת יותר אם הנחל ייפגע.

     

    יש לציין שערכו הכספי המלא של הנחל כנראה גבוה אף יותר: החוקרים התמקדו בשירותי הפנאי והנופש שמספק הנחל, ולא בדקו היבטים נוספים שעשויים להגדיל עוד יותר את שוויו, כמו התוספת שמעניק הנחל לערך הדירות באזור.

     

    לקחת את שווי הנחל בחשבון

    לדברי יעקובי, יש להיזהר ממצב שבו בהחלטות שיתקבלו בנושא עתידו של הנחל (כמו שאיבת מים ממנו או בנייה על שטחו), שוויו במצבו הטבעי לא יילקח בחשבון. "החלטה כזאת תילקח על סמך מידע שהוא לא מושלם", האו אומר, "ולכן היא יכולה להיות שגויה, ולהוביל לכשל כלכלי ולפגיעה בתועלות הרווחה של הציבור", הוא אומר.

     

    כידוע, נחל עין הזהב הוא לא היחיד שסבל מאיומים על קיומו, ונחלים ואתרי טבע רבים אחרים באזורי הערים נמצאים בסיכון כיום. "חשוב לבטל את האיומים האלה, ולהעלות למודעות את חשיבותו של הנחל והטבע בעיר", מסכם יעקובי.

     

    הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה ".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים