תחנת החלל הסינית טיאנגונג 2 התרסקה באוקיינוס

תחנת החלל הסינית Tiangong-2 (טיאנגונג 2) התרסקה אחר הצהריים (יום ו', שעון ישראל). על-פי סוכנות החלל הסינית, החלקים שלא נשרפו בכניסה לאטמוספירה נפלו באזור בלתי מיושב בדרום האוקיינוס השקט. בסין הדגישו כי תחנת החלל נכנסה לאטמוספירה באופן מבוקר.

תחנת החלל הסינית הראשונה. הדמיה(איור של תחנת החלל הסינית)

Tiangong-2 היא דגם משופר של תחנת החלל הסינית הראשונה Tiangong-1, שהתרסקה לפני קצת יותר משנה באוקיינוס מבלי לגרום לנזק או לנפגעים, לאחר שסוכנות החלל הסינית איבדה עליה שליטה. תחנת החלל הסינית השנייה, שסיימה את משימתה היום, שוגרה לחלל ב-15 בספטמבר 2016 . בסין אמרו כי התחנה פעלה שנתיים יותר מהמתוכנן.

התחנה חדרה לאטמוספירה בשעה 16:06 שעון ישראל. לפי סוכנות החלל הסינית, לא נגרם נזק כתוצאה מנפילת השברים באוקיינוס השקט. בסין הדגישו כי מדובר במספר קטן של שברים.

אורכה של התחנה היה 10.4 מטרים והקוטר המקסימלי הוא 3.35 מטרים. משקל תחנת החלל בזמן השיגור היה 8.6 טונות. אחרי שהפאנלים הסולארים שלה, שסיפקו לה אנרגיה, נפתחו - רוחבה היה 18.4 מטרים. בתחנה עצמה, כך על פי סוכנות החלל הסינית, נערכו ניסויים מדעיים רבים. בתחנת החלל שהו שני טייקונאוטים במשך 30 ימים.

תחנת החלל הראשונה של סין, ששוגרה לחלל בספטמבר 2011, הייתה פרויקט הדגל של סוכנות החלל הסינית, והיא נועדה להדגים יכולת לעגינה עצמאית של מעבורות ולספק סביבה למשימות מאוישות. בתחנה הראשונה של סין שהו שלושה טאיקונאוטים (המילה הסינית לאסטרונאוט), וביניהם הטאיקונאוטית הראשונה, ליו יאנג. המשימה המתוכננת של תחנת החלל הסתיימה בשנת 2013; הצוות שב בשלום לכדור הארץ והשאיר את התחנה ב"מצב שינה", כדי לעקוב לאורך זמן אחר תפקוד המערכות השונות. כפי הנראה, אחד מרכיבי הטענת הסוללות שבתחנה שבק חיים במרץ 2016. כתוצאה מכך, התחנה הראשונה לא המשיכה לשמור על קשר עם תחנת השליטה בכדור הארץ, ובפרט - לא הייתה אפשרות להניע את התחנה מרחוק ולבצע תיקונים מבוקרים של מסלולה.

מאז שערכה סין את המשימות המאוישות הראשונות שלה, ובכך הפכה למדינה השלישית בעולם שעושה זאת אחרי ארה"ב ורוסיה, היא הספיקה לבצע "הליכת חלל" ולהנחית חללית על הירח. בתחילת השנה הפכה סין למדינה הראשונה שמנחיתה חללית על הצד הרחוק של הירח.